ישע זה כאן

פליט ריאליטי – כלומר, דוקו-ריאליטי – מה יש לו בחייו אם לא התוכנית שהוא מקבל ביום שאחרי?  לפעמים זה לוקח קצת זמן: יושבים בפאנל או שניים או מאה, מתחלקים על כמה ספיישלים בחגים ואז לרוב זה מגיע. אצל חנוך דאום זה הגיע בגדול. תוכנית שבועית בפריים השני של ערוץ 10, בספוט לאנשים חושבים מיד אחרי "המקור". דנה רון, תאכלי תחת.

ב"המתנחל" דאום ממציא את עצמו מחדש כקואצ'ר. הוא מתלווה מדי שבוע למפורסם כלשהו ומנסה לעזור לו לעשות שינוי בחייו. התוכנית היא המשך ישיר ל"מחוברים". שתיהן עוסקות בדאום. אחת מתוסרטת לגמרי, השנייה לכאורה לא. המרואיינים בתוכנית החדשה הם בסך הכל אביזרים שנועדו להניע את העלילה ודאום בחר אותם כעורים אחד אחד. זאת החולשה הגדולה של התכנית.

בפרק הראשון, ששודר אמש, התנחל דאום בביתו של עורך הדין ופה הג'ורה יורם שפטל. מלבד לינה משותפת בביתו של האחרון, דאום הצטרף אליו לשידור ברדיו, לסיור בקבר רחל ולקח אותו – כמה שחוק וכמה פגום – לביקור אצל הפסיכיאטר, ד"ר אילן רבינוביץ'. רוב הפרק מוקדש לשטויות הגזעניות והאלימות ששפטל יורה מהפה בלי הפסקה. שני הצדדים יוצאים מנצחים מהמפגש הזה; עו"ד שפטל קיבל את הבמה להשמיע את הדעות המסוכנות שלו וחנוך דאום יוצא חמוד לצד הפסיכופט התורן. את החשבונית על השחתת השיח והשמעת דעות לא לגיטימיות שוב ושוב ושוב נגיש לנושים של ערוץ 10.

גם במהלך העונה, רשימת האורחים לא ממש משתנה. היא מורכבת מרבע השעה האחרונה של כל ישיבת בוקינג שהתקיימה אי פעם בעולם התוכן הישראלי: פליקס חלפון, ליהיא גרינר, רינת גבאי, דנה רון, מירי רגב ועוד. זה הזמן לעצור רגע ולשאול – מה הסיפור של  הערוץ הזה עם מירי רגב? בחודש מאי השנה הוקדשה לה כתבת מגזין במהדורת "שישי", רק לפני חודש יצא אמנון לוי "לחשוף" את הפנים האמיתיות שלה. האם יתכן שהיא חברת הכנסת היחידה שאומרת לתחקירנים כן? האם חנוך דאום הוא בעצם אמנון לוי רק בלי יומרה עיתונאית?

על כל פנים, לא ממש חכמה לצאת שנון ומגניב ליד רשימת האורחים האלה, אבל דאום איכשהו מצליח לעשות את זה בחן. האם באמת אכפת לו מהם? האם הוא באמת מתכוון לעזור להם? כמובן שלא, הוא משתמש בהם לעזור לעצמו. לא שאפשר לצפות למשהו אחר ממשתתף "מחוברים".