בכיף: מיכאל סוויסה עושה ראפ כמו סרטי אימה טראשים. ריאיון

מיכאל סוויסה הוא לא עוד ראפר כבד ומלא חשיבות עצמית. ככה זה כשאתה נצר לאחת המשפחות הבוהמייניות ביותר בתל אביב: אתה חייב לקחת את עצמך בקלות, אחרת תהפוך לבדיחה. לכן האלבום החדש שלו, "#סוויסהלנצח", הוא חגיגה של כיפיות, קלילות, וכן - גם טמטום מודע לעצמו

משקל נוצה. מיכאל סוויסה. צילום: גוני ריסקין
משקל נוצה. מיכאל סוויסה. צילום: גוני ריסקין
18 בינואר 2017

לפני שנה בדיוק, כשהראפר מיכאל סוויסה (21) סומן על ידינו בתור אחד הכישרונות שהולכים לפרוץ במהלך 2016, הוא זכה להתהדר בתואר "חלוץ הטראפ העברי" על אף שרוב האנשים לא ידעו כלל מה זה טראפ. תת הז'אנר אמנם טיפס בשנים האחרונות בטבלאות הלהיטים ("נגיד, המגה להיט Black Beatles"), אבל בישראל, כמו תמיד, דופקים איחור לא אופנתי. "רק עכשיו יש תחושה שיש מלא אנשים חדשים", אומר סוויסה על הגל המפתיע של יוצרי טראפ ישראלי שצצו משום מקום בשנה האחרונה (חולון אימפריה, אחשתיים). בקצב הזה, ובמקביל לכניסה ההדרגתית של הטראפ למיינסטרים בחו"ל, די ברור שתוך כמה חודשים גם סטטיק ובן־אל יפלרטטו עם הסאונד הזה, שלא לומר ילכו איתו עד הסוף. סוויסה מבין את הרגע ההיסטורי. "ככה בטח הרגישה ההתחלה של הרוק בארץ".

כך זה באמת מרגיש. סצנה מוזיקלית חדשה נולדה, אחות צעירה לסצנת ההיפ הופ המסועפת ומרובת הכללים, והיא מזרימה רוח נעורים נדרשת, אנרגיה חופשית ותכנים רדודים, בכוונה ועם קריצה. הכל למען הפאן. כזה הוא גם האלבום של סוויסה, "#סוויסהלנצח": תיעוד תזזיתי של חיי צעיר תל אביבי נהנתן ואפוף עשן, כיאה לרקע הבוהמייני של סוויסה – בנו של מאיר סוויסה ונכדהּ של יפה ירקוני.

מה מדליק אותך כל כך דווקא בטראפ?
"אני מתייחס לזה כמו אל קומיקס. יש דמויות מסוימות שאתה בוחר להתחבר אליהן. כשאני שומע ראפר כמו גוצ'י מיין או קודאק בלאק אני רואה שהם מאוד נהנים מזה ולא חושבים על המשוואה של איך ראפ אמור להישמע. הם גם קוראים לעצמם הכי טובים, ואתה יודע שזה לא נכון, השחצנות הזאת. אני אוהב את זה שהם גם קצת טרולים, נבלים כאלו. לא אכפת להם מה אף אחד חושב, גם לא המעריצים שלהם".

אבל לדמות שלך בשירים דווקא אכפת מאוד.
"אני מאוד אכפתי, אני גם מגיב לאנשים שכותבים טוקבקים וכאלה. בניית הדמות קרתה ליי תוך כדי העבודה על המוזיקה, ואני עדיין לא סיימתי. אני כותב דברים שהם לא בהכרח אני במציאות. לפעמים אני מרגיש שבא לי לשים זין ולהתנהג ככה, או לפעמים להיכנס למוד מאוד שטותי, וזה מתבטא בכתיבה. נגיד השיר 'תדליק' הוא ממש שטויות ("סוויסה כה חם והם מחפשים צל/ אתה לא תינצל אני לא מתנצל/ והוא לא מסוגל לעכל"), אבל הרגשתי שחשוב לעשות גם שירים כאלו כדי להעביר את הדמות".

יש גם משהו מגניב באידיוטיות של זה.
"זה כמו שאנשים לפעמים אוהבים לראות טראש. אתה לא שומע את השיר ושואל 'בואנה, איך הוא עושה את זה?' אלא אתה שואל 'בואנה, זה כזה פשוט, איך לא עשו את זה לפני זה?'. זה פשוט עובד. אני בכללי לא אוהב כשאנשים יותר מדי רציניים עם האמנות שלהם. זה מגביל את הכיף".

האלבום הזה מייצג אותך טוב?

"רק בסוף האלבום באמת הרגשתי שאני יודע לגמרי מה אני רוצה לעשות. ובשלב הזה נהיו לי קונפליקטים של אם האלבום הזה בכלל מייצג את מי שאני עכשיו, אבל אני מבין שזה יפה שרואים את ההתפתחות הזו באלבום, וגם יראו באלבום הבא שיותר למדתי איך לשלוט בפלאו שלי, בנשימות, בקול שלי. אבל הוא מייצג אותי לגמרי, למרות שאני מרגיש כבר שלב אחד אחרי".

ובכל זאת, רוב השירים מתמקדים בבנות ובשאכטות. לא נמאס מזה קצת?
"שמתי לב לזה רק אחרי זה שזה קרה, אבל אין מה לעשות, זה גיל כזה. עם הביטחון שצברתי עם המוזיקה, צברתי גם ביטחון עם בנות, אז זה מתבטא בכך שאני מרגיש יותר בנוח להגיד דברים אגואיסטיים או הילולים עצמיים. כשהאלבום היה מוכן הרגשתי שזה אולי קצת יותר מדי, אבל זה עדיין מרגיש לי אמיתי לעצמי. גם אם אני מדבר על עצמי בשיר ומכניס רפרנס לוויד, כי אני באמת מעשן כל יום".

טוב, חצי מהזמן בכלל קשה להבין מה אתה אומר מרוב סלנג ובדיחות פנימיות.
"אני אישית נורא אוהב את כששומעים במוזיקה בדיחות אישיות ואתה מתבאס שאתה לא חלק מזה. זה כמו לראות את החבר'ה המקובלים של הבית ספר ולרצות להיות חלק מזה. בעצם, אולי לא המקובלים. אולי כיתת מחשבים".

וההורים, הם מצליחים להבין מה הבן שלהם עושה?
"ההורים שלי מאוד תומכים בזה. נורא התביישתי להגיד להם שאני כותב בסגנון כזה, וכש'קרב מגע' יצא (השיר הראשון שהוציא סוויסה לפני כשנתיים ושהפך למיני להיט ויראלי – מ"ש) קצת פחדתי שהם יראו את זה. לא היה לי מושג שהם יקבלו את זה וכמה הם ייהנו לראות אותי מופיע או לשמוע את האלבום. אבא שלי מצטט לי שורות מהאלבום. הוא כתב לי פעם בהודעה 'שבת שלום, אני בא יותר מאוחר לתל אביב. שרמל פינק אותי באקסטרה ג'י'. אימא שלי שרה לי כל הזמן את השורה הראשונה של 'קרב מגע' – 'אימא שלך משחקת אותה קשה להשגה'. מאמין שגם אם סבתא שלי הייתה שומעת את זה, היא הייתה אוהבת את זה, אוהבת את האופי של זה".

מיכאל סוויסה יארח את כהן@מושון, לוקץ' ואחרים בהופעה בצ'לסי הוטל, אבן גבירול 30 תל אביב, חמישי (22:30) 26.1, 40 ש"ח