הומר סימפסון כוכב עליון: ריאיון עם תסריטאי ומפיק "משפחת סימפסון"

מייק רייס, התסריטאי והמפיק הוותיק של "משפחת סימפסון" שהולך עם התוכנית כבר 27 שנים, הופתע לגלות שישראל (שבה יבקר בשבוע הבא במסגרת פסטיבל אנימיקס) היא המדינה היחידה בתולדות הסדרה שלא התעצבנה מפרק עליה. לדעתו זה קשור להערכה עצמית נמוכה

בחברה טובה. מייק רייס באיור של מאט גריינינג, יוצר "משפחת סימפסון".
בחברה טובה. מייק רייס באיור של מאט גריינינג, יוצר "משפחת סימפסון".
27 ביולי 2016

"קשה להשתעמם מהדמויות ב'סימפסונס'", מתפלפל מייק רייס, שיתארח השבוע בפסטיבל אנימיקס בסינמטק תל אביב, בטון טיפוסי של יהודי נוירוטי כשהוא נשאל אם 27 שנים בתפקיד תסריטאי ומפיק בסדרה לא שחקו אותו. "הן ארכיטיפים. להגיד שהדמויות ב'סימפסונס' משעממות אותך זה כמו להגיד שהאנושות משעממת אותך".

ובכל זאת, כמעט 600 פרקים זה חתיכת דרך. ב"סאות' פארק" אפילו טבעו את הביטוי "הסימפסונס כבר עשו את זה".
"אני חושב שתמיד נתנו לקהל להחליט מה יקרה לתוכנית. אנחנו עובדים הכי קשה שאנחנו יכולים כדי להשאיר אותה רעננה ומעניינת ואני לא חושב שיגיע שלב שבו נגיד 'הגיע הזמן להפסיק'. לציבור צריך להימאס ממנה ורק אז נפסיק. אני נדהם עד כמה המעריצים נאמנים".

[tmwdfpad]כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
צהבת סי: עשינו מרתון של 25 שעות סימפסונס
אסור להשוות: ספרינגפילד Vs. חיפה

ויש לכם מעריצים אינטנסיביים מאוד. אתה מרגיש לפעמים שהם לוחצים עליך?
"הפידבק העיקרי שאנחנו מקבלים הוא מהאינטרנט, וכמו כל דבר אחר באינטרנט רובו פשוט מטונף ומרושע. אבל אם מצליחים לראות מעבר לזה, יש הרבה עצות טובות, ואנחנו מקשיבים. איפשהו באמצע התוכנית הומר הפך לאט לאט לטיפש יותר ויותר ומרושע בהרבה, והמעריצים היו אלו שאמרו שנמאס להם מהומר המניאק, אז הקשבנו להם והחזרנו לו את הלב הטוב שלו".

גם רייס, בתור אדם שהיה עם "משפחת סימפסון" בשיא הצלחתה בניינטיז, מכיר בטענות שהם עברו את ימי הזוהר, שלא לומר גמרו את הסוס. "משפחת סימפסון" הייתה מהפכנית, אבל מאז הגיעו עשרות סדרות אנימציה נושכות יותר ("אהבתי מאוד את 'איש משפחה', אבל בשלב מסוים פשוט נאלצתי להפסיק לצפות בזה כי התחלתי לגנוב בדיחות מהם בטעות"). פתאום המשפחה הצהובה הפכה לפחות רלוונטית והרייטינג פוחת, אף שגם בעונה שעברה דבקו בה כ־5 מיליון אמריקאים.

"באמת עשינו הרבה גימיקים השנה, אבל זה הכל רק כדי שאנחנו נרגיש שזה רענן. זה אף פעם לא היה למען הגימיק או כדי למשוך קהל, אלא ממקום של 'איך אנחנו משאירים את זה מעניין עבורנו ואיך אנחנו עושים דברים שעוד לא עשינו בעבר'. עשינו השנה 'הומר לייב', שבה השתמשנו בטכנולוגית הנפשה חיה כדי לתת להומר לדבר עם מעריצים בשידור חי, ועשינו את זה רק כי מישהו בא ואמר לנו שעכשיו ישנה הטכנולוגיה. הגישה שלנו היא: היי, אם אנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו צריכים לעשות את זה".

להיות תסריטאי ב"משפחת סימפסון" זו עבודת החלומות?
"לפעמים כן. זה תמיד היה כיף, אבל בימים הראשונים של 'הסימפסונס' היה קשה. היו רק שישה כותבים והשעות היו איומות וכל מי שיכול היה להתפטר התפטר, אבל כשהתוכנית החלה להצליח נהיה הרבה יותר קל. פתאום שכרנו יותר מדי כותבים: משישה כותבים נהיינו 27. אבל זה מקום עבודה מאוד כיפי. בשלב הזה רוב הכותבים שם כבר עשר שנים לפחות ואנחנו חברים מאוד טובים, אבל תהליך הכתיבה רפטטיבי ואתה מוצא את עצמך עושה אותו הדבר אלפי ואלפי פעמים. זה לפעמים מעייף, אבל מה יכול להיות יותר טוב מלשבת בחדר אחד עם אנשים מצחיקים ולנסות לגרום להם לצחוק בזמן שהם מנסים לגרום לך לצחוק?".

זה לא רק אנשים מצחיקים. מדובר לאורך השנים באחד מחדרי הכותבים המלומדים ביותר בתעשייה. יותר מחצי מהכותבים מחזיקים בתואר מאוניברסיטאות יוקרה, ולעתים העולם האליטיסטי הזה מבזיק גם בסדרה עצמה. רייס למד בהארוורד, אבל הוא ממש לא מסגר את התואר שלו ותלה במשרד.

"בערך חצי מהכותבים שלנו למדו בהארוורד ובייל, ואני לא חושב שיש אחד מהם שמחבב את המוסד הזה. היינו מתים לראות אותו נסגר. כולנו קצת מלומדים מדי וזה פשוט המקום היחיד שבו אפשר באמת לנצל את התואר במדעי הרוח שלנו – להכניס רפרנסים להרמן מלוויל או פרודיה על רומן של תומס הרדי. אם לא היינו יכולים לעשות את זה, התואר שלנו כנראה באמת היה בזבוז זמן. אני לא אוהב להגיד שיש קשר בין קומדיה לאינטליגנציה, אבל כדי ליצור בדיחה אתה צריך לדעת טיפה יותר מהקהל שלך. אתה צריך לדעת מה הם יודעים ואז לדעת איך לסובב את זה. אני חושב שהקסם של 'משפחת סימפסון' זה לקחת את האינטליגנציה הזו ולשלב אותה עם הבדיחות הכי מטופשות שיש".

אין בכם פחד שאתם מנציחים את סטריאוטיפ האמריקאי הטיפש באמצעות דמות כמו הומר?
"באמריקה אוהבים את הסימפסונים, אבל ברוב הארצות אוהבים אותם אפילו עוד יותר. אני די בטוח שבישראל אוהבים את זה יותר, ורוב האנשים לא אומרים 'זו פרודיה על אנשים' אלא 'זו פרודיה על אמריקה'. הבנתי את זה כשראיתי שבכל פעם שהם מבקרים במדינה אחרת, המדינה הזו מתעצבנת ממש. כשהם הלכו לברזיל תבעו אותנו, כשהלכנו ליפן או צרפת ביטלו את השידור שלנו. ברגע שאנחנו נותנים את הטיפול שאמריקה מקבלת בתוכנית למדינות אחרות הם פתאום לא אוהבים את זה. דווקא בישראל מאוד אהבו את הפרק שבו הסימפסונים ביקרו שם. אתם בבירור המדינה עם הכי הרבה חוש הומור, או אולי בעצם מדינה שלמה עם הערכה עצמית נמוכה".

מייק רייס יתארח בפסטיבל אנימיקס לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, סינמטק תל אביב, שפרינצק 2 תל אביב, שני־שבת (2.8־6.8)