טיים אאוט timeout

הסדרות האמריקאיות הגדולות ביותר ב-20 השנים האחרונות - חלק ב'

| מאת: אמנון הררי

לכבוד 20 שנה ל"אוז" ועליית העונה החדשה של נושאת הדגל הנוכחית של HBO - "משחקי הכס", בחרנו את הסדרות הכי טובות שנוצרו בארה"ב ב-20 השנים האחרונות. הנה הטופ 10

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/07/sizes/סדרות_H_wo_680_382.jpg
האנה הורבאת', ג'ון סנואו, וולטר ווייט

השבוע לפני 20 שנה שודרה לראשונה "אוז", מבשרת תור הזהב של סדרות האיכות בטלוויזיה. יצירת המופת של HBO הייתה הסנונית לעוד שורה של סדרות ענק מבית הרשת, שסחבה אחריה גם את הרשתות הארציות האחרות, כמו גם את חברות הכבלים, לייצר סדרות מדהימות, הרבה יותר ממה שאנחנו מספיקים לראות. לרגל יום ההולדת של "אוז", ולקראת חזרתה הלילה של ספינת הדגל הנוכחית של HBO – משחקי הכס – ביקשנו מחברי המערכת ומכמה אורחים לדרג את הסדרה הכי גדולה ב-20 השנים שחלפו מאז. מוכנים לשנוא אותנו?

אמש פרסמנו את דירוג העשירייה השנייה, מקומות 11-20. השמות המפוצצים שנכנסו שם, עם סדרות אדירות כמו "הבית הלבן" או "הסימפסונס", לצד הסדרות שציינו שלא נכנסו כלל לרשימה, כמו "אי.אר" או "בית הקלפים", הן הוכחה נוספת לכמה שהעשורים האחרונים היו עשורי הטלוויזיה. לפניכם עשר (ובכן, 10 ועוד אחת) הסדרות שהצליחו לגבור על כל אלה, ולהיות הסדרות הכי טובות – לעניות דעתנו הקובעת – של שני העשורים האחרונים.

משחקי הכס עונה 7 פרק 1: הטור של דורון פישלר

10. משחקי הכס (2011-)

(21 נקודות)

הסדרה שהייתה התירוץ לכל הרשימה הזאת, ההפקה הגדולה בתולדות הטלוויזיה, סדרת הפנטזיה הגדולה בכל הזמנים, וצמד המילים הכי פופולרי כשמדברים על טלוויזיה בשבע השנים האחרונות. בסופו של דבר, הסדרה שמבוססת על ספרי "שיר של אש וקרח" אולי אהובה עליכם מאוד, אבל אצלנו היא הגיעה "רק" למקום העשירי, אולי כי גם הצופים שלה כבר התחילו לשנוא אותה. היא אמנם הצליחה להקדים רבות-רבות וטובות-טובות, הרבה בגלל שהיא הצליחה, ככל הנראה, לקחת לקולנוע את היתרון היחיד שעוד נותר לו בתור הזהב הטלוויזיוני; במשך שנים נטען שהטלוויזיה מצליחה להחליף את מקומו של הקולנוע, בעיקר בגלל היתרון שלה בבנייה וביסוס דמויות, והיכולת לקשור אליהן את הצופים. לקולנוע נשאר, בין היתר, היתרון הוויזואלי – היכולת להמם אותך בעיניים. אבל ההפקה היקרה והיוקרתית של "משחקי הכס" הצליחה, כאמור, לקחת לקולנוע גם את זה. היינו מנסים לספר כאן בגדול במה היא עוסקת, עבור מי שאיכשהו לא הצליח לשמוע, אבל אין לנו סיכוי להצליח. בגדול: המשפחות החזקות בעולם הדמיוני של ג'ורג' ר. ר. מרטין נלחמות על השליטה בעולם שהוא סוג-של-בערך-בימי-הביניים-אבל-בתקופה-דמיונית, ולא שמות לב שעליהן להילחם באויב גדול ומשותף להן. נראה לנו שהלילה הן התחילו לשים לב.

למתחם משחקי הכס

דבר המדרג: "עשרה מיליון דולר בכל פרק – ומרגישים כל פרוטה. בעונות הראשונות אפילו היה תסריט" (אביב מזרחי)

9. עמוק באדמה (2001-2005)

(23 נקודות)

נייט ודייויד פישר הם שני אחים שמקבלים את האחריות על ניהול בית ההלוויות של אביהם לאחר מותו. בבסיסה הסדרה היא דרמה משפחתית, שעוסקת ביחסים, בהתבגרות ובדת, אבל המוטיב שמרחף מעליה הוא בגדול, ניחשתם נכון, מוות. לא הייתה סדרה אמריקאית לפני כן ואחרי כן שעסקה בנושא הזה לעומק (ראיתם מה עשינו שם?) כמו עמוק באדמה, וזו גם הייתה מטרתה. בזמן אמת היא נחשבה בעיני רבים לסדרה הגדולה בכל הזמנים, ויש כאלה שרואים בה כזו עד היום.

דבר המדרג: "סדרה שהצליחה לזקק מתוך תא משפחתי צנוע אחד פילוסופיה שלמה על מוות" (גיא פרחי)

8. לואי (2010-)

(24 נקודות)

הסדרה שנכתבה, נערכה, בוימה, הופקה ושוחקה בעיקר על ידי לואי סי.קיי לא ירדה רשמית, ואף שלואי רמז שזה כנראה יהיה גורלה, אנחנו מסרבים להכיר בכך, פשוט כי זה יבאס אותנו יותר מדי. הסדרה מתארת את חייו של לואי כסטנדאפיסט לא מאוד מצליח, גרוש ובודד בדירתו, שמנסה למצוא את עצמו מבחינה מקצועית ורומנטית, ובדרך מצליח לנסח את המציאות והחברה האנושית באופן שרק לואי יודע. יצירת מופת אדירה בעיני עורך המצעד הזה.

דבר המדרג: "עכשיו כבר קצת התרגלנו אליה, אבל זוכרים איזה טירוף היה לראות אותה בטלוויזיה כשהיא רק עלתה? כמה שונה ומוזרה ומשפיעה היא? סדרה מדהימה" (עמית קלינג)

7. בנות (2012-2017)

(25 נקודות)

זה לא היה דירוג של טיים אאוט בלי "משחקי הכס", וכנראה שגם בלי "בנות". יצירת המופת של לנה דנהאם ב-HBO סיפרה את סיפורה של האנה, סופרת שאפתנית שמנסה לבנות את חייה בברוקלין, ובדרך גם להרוס את עצמה. דמויות המשנה המצוינות, הכתיבה המדהימה וגם ההקפדה על כל פרט בסאונד ובתמונה עזרו לסדרה להיות מה שרבים (בעיקר רבות, אבל ממש לא רק) כינו כקולו של דור המילניאלז.

מה לראות עכשיו כש"בנות" הסתיימה?

דבר המדרגת: "הסדרה שהתחילה באופן מבטיח, הידרדרה לחפירות ולזלילות מוח שלא היו מביישות את תסריטאי 'בנות גילמור' האיומה וחזרה לעצמה בנוק אאוט לקראת הסוף – היא אחת הסדרות החשובות, התבוניות, המדויקות והמשפיעות של העת הנוכחית, ולא רק מפרספקטיבה פמיניסטית, אלא גם מפרספקטיבה תרבותית בכלל" (רוני ודנאי)

6. מד מן (2007-2015)

(30 נקודות)

הסדרה הגדולה הראשונה של רשת AMC הייתה אחת הדרמות הפופולריות והחשובות של העשור הקודם, והיא תיזכר ככל הנראה בעיקר בזכות האותנטיות וההקפדה על האלמנטים החזותיים בה. החזרה לשנות ה-60 של המאה הקודמת איפשרה ליוצרי הסדרה לשקף דרך דון דרייפר, פרסומאי ניו יורקי מצליח, את האמת על החלום האמריקאי – אולי נוצץ מבחוץ, אבל דכאוני ונוטה להרס עצמי מבפנים. בדרך היא אספה ארבעה פרסי אמי על היותה הסדרה הטובה ביותר.

דבר המדרג: "החזירו לדמות את הכבוד שאבד לה בדרמות החברתיות של הניינטיז (למרות שדון דרייפר לדעתי הוא דווקא הדמות החלשה ביותר בסדרה)" (גיא פרחי)

5. סאות'פארק (1997-)

(31 נקודות)

הסדרה המצוירת הגבוהה ביותר בדירוג, ולא במקרה גם הסדרה הכי שערורייתית בדירוג. סטן, קייל, קני וקרטמן הצליחו להביא למסך את מה שרק דמויות מצוירות יכולות להביא – הומור שחור וגס באופן מוגזם ומושלם, והפכו את טריי פארקר ומאט סטון, יוצרי הסדרה, לסאטיריקנים החשובים ביותר על המסך אי פעם. הסנסציה שהפכה גם לסרט קולנוע הצליחה לגעת בכל התופעות המכוערות של אמריקה, והיא מקפידה לעשות את זה באופן עדכני ורלוונטי מסוף שנות התשעים ועד היום. הדירוג הגבוה שלה כאן אולי מפתיע, אבל קל מאוד להצדקה.

דבר המדרג: "סטון ופארקר הם מוחות כל כך חריגים וכל כך משלימים שזה נס מדעי שהם פגשו אחד את השני והתחילו לעשות אמנות ביחד. לפעמים ההיצמדות של סאות'פארק לאירועים אקטואליים יכולה להיות קצת מתישה, אבל זו באמת תוכנית הסאטירה הכי טובה – ובעיקר הכי הכי צודקת, הרבה יותר מהליברליזם הצפוי של ג'ון סטיוארט, נגיד (לא שאני לא אוהב אותו או משהו)" (עמית קלינג)

4. תרגיע (2014-2011, 2017)

(32 נקודות)

קומדיית המצבים של לארי דיוויד הייתה ביקורו השני בשולחן של הגדולים בטלוויזיה האמריקאית – והראשון (ולא אחרון) בדירוג הזה. היא סיפרה את סיפורו הבערך-אמיתי של דיוויד כמיליונר שמתקרב לפרישה בלוס אנג'לס, אחרי שיאו בסיינפלד, ולמרות שניסתה ללכת בעקבותיה של אחותה הגדולה ולדבר על "כלום", היא הצליחה לעשות קצת יותר: להיות יותר חופשית, יותר אירונית ויותר מעמיקה; להביא אל המסך אינספור ידוענים שלרוב שיחקו את עצמם – טד דנסון, מרטין סקורסזה, יו הפנר, בן סטילר, דסטין הופמן, וכמובן כל חברי הקאסט של סיינפלד; ולהשיג לעצמה קרדיט גדול מאוד אצל מעריציה השרופים, ומקום גבוה במיוחד בדירוג הזה.

דבר המדרג: "ההוכחה הניצחת ש'סיינפלד' ממש לא הייתה רק ג'רי סיינפלד, ובכלל לא הייתה על כלום" (אביב מזרחי)

3. שובר שורות (2008-2013)

(33 נקודות)

דרמת הפשע של וינס גיליגאן מגוללת את עלייתו ונפילתו ועלייתו ונפילתו של מורה לכימיה שמאובחן כחולה סופני בסרטן ראיות (בריאן קרנסטון), אשר הופך לברון סמים מאיים. לבד מהעובדה ש"שובר שורות" הייתה מופת – אולי יותר מכל סדרה אחרת בדירוג – לטיפול מדהים בכל אחד מהאספקטים הטלוויוזיניים (בניית הדמויות, הדיאלוגים, קווי העלילה, הוויזואליה, הסאונד), היא הצליחה להעביר את הצופה תהליך של הידרדרות מוסרית כמעט כמו זה שעובר על הגיבור הראשי שלה (בהנחה שאותו צופה ממשיך לרצות בהצלחתו של וולט). בלי לשים לב, הצופה מתעורר אחרי שש עונות כשהוא תומך בסוחר סמים אכזרי ומתועב. בסך הכל זכתה הסדרה ב-16 פרסי אמי, שניים מהם לסדרה הטובה ביותר, ושלושה לקרנסטון האדיר. והכל מגיע לה. לדעת עורך הדירוג הזה, גם המקום הראשון.

דבר המדרג: "הסדרה שכל סדרה אחרת צריכה לשאוף להיות. דיוק והקפדה על כל פריים, על כל צבע חולצה של וולט, על כל גרגר חול. גיליגאן לא משאיר ביצירה שלו שום דבר במקרה. שלמות" (אמנון הררי)

2. הסמויה (2002-2008)

(52 נקודות)

עלילות עולם הפשע של בולטימור היא אולי היצירה הריאליסטית, המעמיקה והמפורטת שאי פעם עלתה על המסך. היא טיפלה במקביל במשטרה, בארגוני הפשע, בפוליטיקה המקומית, במערכת החינוך, בעיתונות ואפילו בנמל של בולטימור. חמש העונות של "הסמויה", ששודרו בעידן שבו הטלוויזיה כבר קצת התחילה להרים הילוך, היו איטיות משהצופה התרגל לקבל, והצריכו ממנו תשומת לב וקשב רב. הרבה ראו בה "משימה שצריך לצלוח", כמו מסע כומתה כמעט, מין אתגר שצריך לעבור כדי להעריך. אולי זו הסיבה שיש בינינו כאלה שוויתרו עליה מראש, ומנעו ממנה את המקום הראשון. ואולי זה פשוט מפני שהאלמנטים הטכנולוגיים שהסדרה התבססה עליהם נראים בחלוף עשור מגוחכים כל כך. הסמויה הייתה סדרה קשה לצופה, אבל בין היתר בגלל שהיא התעקשה להציג לו את העולם הקשה והקודר שהוא חי בו, בלי לייפות שום דבר, וגם בלי אף דמות שהיא טובה מבפנים באמת. כי ככה זה בחיים. וזה מה שהופך אותה לאדירה, כנראה. זה, וסטרינגר בל.

דבר המדרג: "סוחפת, חכמה לאללה ועם תשומת לב מדהימה לפרטים. אם היא גם הייתה יודעת לרגש כמו שצריך היא הייתה מתחרה על המקום הראשון" (עמית קלינג)

2. סיינפלד* (1989-1998)

(65 נקודות)

התלבטנו רבות בעריכת רשימה זו אם סיינפלד צריכה להיכנס, וזו הסיבה לכוכבית. סיינפלד עלתה לאוויר כבר בסוף האייטיז, ובפרק הזמן שהגדרנו להצבעה הזאת (החל מ-1997) היא הספיקה להיות באוויר בקושי עונה אחת. ובכל זאת, התוצאות מדברות בעד עצמן – גם על המדרגים שלנו, שרובם היו לכל היותר ילדים בתקופה שהסדרה שודרה, "סיינפלד" הותירה רושם עצום, גם אם זה בשידורים חוזרים. "סיינפלד" יושבת כאן בדירוג הרבה מעל לכל קומדיה אחרת, כמעט 30 שנה אחרי עלייתה לאוויר. "הסדרה על שומדבר" שהייתה למעשה הסדרה על הכל, התנ"ך של דור ה-X (ומסתבר שגם של דור ה-Y) בכל הנוגע לקוד ההתנהגות בחברה. קומדיית המצבים של לארי דיוויד וג'רי סיינפלד הצליחה למצות באופן ייחודי את התרבות האגואיסטית והאירונית של הניינטיז, וגם להביא לעולם כמה מדמויות המשנה הכי גדולות שידעה הטלוויזיה. אם יכולת העמידה במבחן הזמן הייתה בעוכריה של "הסמויה", במקרה של "סיינפלד" היא הייתה נקודת החוזק שלה. אז בין הסדרה שבמקום השני לסדרה שבמקום הראשון, הכנסנו כאן מדליית כסף נוספת – מדליית כסף של כבוד.

דבר המדרג: "קומדיה ענקית, אך טרגדיה קטנה לא פחות על הנחמות הטכנאיות, האפרוריות והביורוקרטיות של החיים בשנות ה-90 וה-2000" (גיא פרחי)

1. הסופרנוס (1999-2007)

(77 נקודות)

זה היה צמוד, אבל זה שלה. אם "אוז" הייתה מבשרת עידן סדרות העילית של HBO, ו"משחקי הכס" היא הלהיט הכי גדול של העידן הזה מבית HBO, ספינת הדגל של הדרמה הטלוויזיונית המודרנית היא "הסופרנוס", וזו כנראה גם הסיבה לדירוג שלה במקום הראשון. הדרמה רווית הרבדים, הסמלים והמשמעויות העמידה במוקד את טוני סופרנו (ג'יימס גנדולפיני), בוס מאפיה איטלקי-אמריקאי מניו ג'רזי, שמנסה לאזן ביו חייו האישיים והמשפחתיים לבין תפקידו בארגון הפשע, כשחלק גדול מכך משתקף דרך יחסיו המיוחדים עם הפסיכיאטרית שלו, ג'ניפר. המשחק, הכתיבה והבימוי של הסופרנוס, שהציגו לראשונה את המאפיה והמאפיונרים לא בצורה מוגזמת אלא כבני אדם לכל דבר, הפכו אותה למלכה של דירוגים רבים מסוג אלה, וגם זיכתה אותה ב-21 פרסי אמי – פעמיים בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר.

דבר המדרג: "גם אחרי 20 שנה, אף סדרה לא הצליחה לתאר בכל כך הרבה רגישות והבנה את מה שמתחולל עמוק בנפש. ובגלל כרמלה סופרנו כמובן" (נוף נתנזון)

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: ce8d359bdaa4