איך פגשתי את אמא: נמצאה סדרת הטלוויזיה שכיף לראות עם ההורים

כתיבה מעולה, קאסט מנצח ודיאלוגים שלא יגרמו לאמא שלכם להירדם מול הספה: בריאיון מיוחד מספרת כוכבת "המשפחה", ג'ואן אלן, למה לא היו נותנים לה לשחק תפקיד כזה בקולנוע וכיצד גם אבא שלכם יכול לספוג מסרים פמיניסטיים בלי לשים לב

"המשפחה" (צילום: יח"צ)
"המשפחה" (צילום: יח"צ)
27 באפריל 2016

הנה תרגיל מחשבתי קטן: האם אתם יכולים למנות חמש סדרות טלוויזיה עלילתיות שאחד ההורים שלכם צופה בה? אם אתם מתקשים כנראה זה לא במקרה. הטלוויזיה של היום פשוט לא מותאמת למבוגרים, וזה לא רק אופן הצפייה. עדיין יש ערוצי טלוויזיה מסורתיים, וההורים שלכם לא צריכים לדעת להתעסק עם טורנטים או לחפש סטרימינג כדי לצפות בטלוויזיה, הבעיה היא שפשוט אין להם במה לצפות. סדרות הדרמה והמתח המשודרות בטלוויזיה פונות בעיקר לבני 20־30. הן מתחכמות מדי ועוסקות בנושאים שמעניינים בעיקר את דור ה־Y.

"ברוד סיטי", "בנות" ו"לואי" הן הקומדיות הבולטות של השנים האחרונות, ועל גזרת הדרמות משתלטים תכנים מבוססי קומיקס כגון "דרדוויל" ו"ג'סיקה ג'ונס". יש גם סדרות של שונדה ריימס, כגון "האנטומיה של גריי" ו"תופסת", שאמנם פונות לשכבות גיל מגוונות אבל מי שלא מתחבר לסגנון הספציפי מאוד שלהן פחות או יותר מנודה מהפריים טיים. אם נביא בחשבון שהמבוגרים גם לא פותחים חשבון בנטפליקס, מה בעצם נותר להם? כנראה בעיקר ריאליטי אוכל.

ההורים בבית? מתוך "המשפחה" (צילום: יח"צ)
ההורים בבית? מתוך "המשפחה" (צילום: יח"צ)

לריק הטלוויזיוני הזה נכנסת "המשפחה", דרמת מתח חדשה של רשת ABC שנוצרה על ידי ג'נה באנס. באנס לא חדשה בעולם סדרות המתח – היא הייתה תסריטאית ב"עקרות בית נואשות" ובשנים האחרונות עבדה צמוד לשונדה ריימס ככותבת ומפיקה ב"אנטומיה של גריי" ו"סקנדל" – אבל "המשפחה" כלל לא דומה לדרמות של ריימס, היא דרמת מתח עשויה לעילא עם כתיבה זהירה שלא נופלת למחוזות הקיטש, דמויות אנושיות ואמינות ועלילה מותחת אך לא מופרכת. למרות השנים הרבות לצד ריימס, באנס הצליחה לא להידבק בנטייה שלה לאובר דרמטיות וריבוי בפרטי עלילה מפותלים שאמורים לנגן אך ורק על מיתרי הרגש של הצופים. במקום זאת היא מכוונת גם למוח שלהם.

אז מה הקאץ'? עבור הצופה הטלוויזיוני שרגיל לצרוך קיתונות של אירוניה, רפרנסים לתרבות פופולרית ודמויות מרוכזות בעצמן כמו האנה של לינה דנהאם – "המשפחה" עלולה להיראות מיושנת. למעשה סביר שרוב הצופים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם אפילו לא ייתנו לה הזדמנות, מכיוון שאין בה שום דבר ממה שמושך אותם בעשייה הטלוויזיונית של ימינו, אבל דווקא בגלל הזרות שלה בתוך עולם של קומדיות ודרמות שמתאמצות יתר על המידה, "המשפחה" מצליחה להיות מרעננת. היא פשוט דרמה מהסוג שהיו עושים פעם: בלי התחכמויות, בלי דיאלוגים מהירים, בלי גיבורים מתוסבכים ובלי גבולות מוסריים מעורערים.

האישה הטובה

השחקנית ג'ואן אלן (59) מגלמת את הדמות הראשית קלייר וורן, ראש עיר של העיירה הפיקטיבית רד פיינס שבמדינת מיין. הדמות שלה חזקה ובוגרת – מחזה נדיר בתעשיית הסרטים ההוליוודית למשל. "אני חושבת שהרבה מהכתיבה הטובה בימינו היא בטלוויזיה, כך שבמדיום הזה נוצרו יותר הזדמנויות לנשים, ואני אסירת תודה על כך", היא אומרת בריאיון טלפוני ל־Time Out לרגל עליית הסדרה. "אם להיות כנה, אני לא חושבת שהיו נותנים לי לשחק תפקיד כזה בקולנוע. כנראה בכלל לא היו מפיקים סרט עם סיפור מהסוג הזה. עושים יותר בלוקבאסטרים. סרטי אינדי, שאלה רוב הסרטים שעשיתי, נעשים פחות".

יש הרבה נשים כותבות בטלוויזיה בימינו, בעוד בקולנוע עדיין קיימת אפליה מגדרית.

"בהחלט, וזה רק טבעי שנשים יכתבו תפקידים טובים עבור נשים".

לצד אלן ("פלזנטוויל", "סופת קרח", "חדר") משחק גם רופרט גרייבס ("שרלוק") כאב המשפחה ג'ון. העלילה מזגזגת בין ההווה לעשר שנים לאחור, אז בנם הצעיר של הזוג – אדם – נחטף בזמן ששאר בני המשפחה היו עסוקים באחד הקמפיינים הפוליטיים של קלייר ועקבותיו נעלמו. האנק (אנדרו מקרתי, "יפה בוורוד"), השכן של משפחת וורן, נמצא אשם בחטיפה וגם ברצח של אדם, אף שהגופה מעולם לא נמצאה, והוא מבלה את עשר השנים הבאות מאחורי הסורגים. בתחילת הסדרה אדם שב מהמתים, ומתברר שהאנק הופלל ברצח והוא משוחרר, תוך שהמשפחה והמשטרה מנסות לאתר את האיש שחטף את אדם, כלא אותו במרתף והתעלל בו במשך עשור. בקלחת הזאת נמצאים גם ווילה (אליסון פיל ששיחקה גם ב"ניוזרום"), חברת ילדות שהיא כיום עיתונאית, השוטרת שליוותה את המקרה מתחילתו ואחיו של אדם, דני.

"כשמתקבלת תשובה לשאלה הכי חשובה – צצות חמש נוספות". מתוך "המשפחה" (צילום: יח"צ)
"כשמתקבלת תשובה לשאלה הכי חשובה – צצות חמש נוספות". מתוך "המשפחה" (צילום: יח"צ)

הכתיבה הטובה של "המשפחה" והקאסט המצוין הם אלמנטים שהופכים אותה לאופציה מעולה עבור צופים שלא מתחברים לסדרות המתחכמות מדי אבל גם לא מסוגלים לראות עוד פרק של "משחקי השף". אבל מה שהופך אותה לאטרקטיבית ומעניינת גם לצופים צעירים יותר, היא העובדה שמאחוריה עומדת אישה – לא בחירה מובנת מאליה לסדרת מתח. התוצאה היא דרמה שיש בה דמויות נשיות חזקות ומרתקות – ראשיות וגם משניות – והיא עוקפת מדי פעם מהלכים תסריטאיים נדושים בעזרת היפוך מגדרי מעודן ואגבי. במילים אחרות, תנו לאבא לצפות בסדרה כדי שייחשף למסרים פמיניסטיים בלי לשים לב.

אני אוהבת ש"המשפחה" היא סדרה מטריארכלית. הדמות שלך היא זו שמנהלת את העניינים, וגם הדמות של אליסון פיל מאוד בשליטה, בעיקר יחסית לגברים במשפחה. כך נכתבו הדמויות מלכתחילה או שזה משהו שאליסון ואת הבאתן איתכן לדמויות?

"זה בהחלט מכוון. מה שג'נה עשתה, מהרגע הראשון, הוא להפוך על הראש את מה שהייתם מצפים שהורים יעשו בסיטואציה שכזאת. דווקא הבעל, ג'ון, הוא זה שקופא בזמן. הוא מתחיל לכתוב ספרים על אבל ואובדן, ויש לו מפגשים עם אנשים שעוברים את אותו הדבר. לעומת זאת הדמות של קלייר עיבדה את הטראומה באופן אקטיבי יותר. באופן מסורתי היית מצפה שהגבר הוא זה שיקבור את עצמו בעבודה, ואילו כאן זה הפוך. קלייר היא אישה שהתמודדה עם הטראומה ועם האובדן ותיעלה אותם לעבודה שלה. היא באמת חושבת שהיא יכולה לשפר את המצב עבור אנשים אחרים, היא הופכת להיות אקטיביסטית במובן מסוים. במקום להתמוטט היא אומרת 'אני אנסה לעשות שינוי, כדי שזה לא יקרה לאחרים'. זו בחירה מאוד חזקה. גם הבת ווילה מאוד חזקה ויש ברית מאוד מעניינת בין שתיהן".

אף שמדובר בסדרת מתח, אל תצפו להתעללות תסריטאית ולבחינת גבולות הסבלנות שלכם. זה אינו מקרה של תעלומה שתימתח על פני חמש עונות ותזכה לפתרון רק כשהרשת תחליט לבטל את הסדרה. "ג'נה אוהבת לשמור את הקהל במתח, אבל היא לא אוהבת לסחוב את זה יותר מדי", אומרת אלן. "מה שנחמד לגבי הכתיבה שלה הוא שברגע שהצופה מקבל את התשובה לשאלה שנראית לו הכי חשובה – צצות חמש שאלות נוספות".

"המשפחה", סלקום TV,יHOT Plus ו־HOT VOD, שבת 22:00