"משחקי הכס": סיכום פרק 4, עונה 5

צופי משחקי הכס מתחלקים לשני סוגים: אלה שמתלוננים על זה שאף פעם לא קורה שום דבר, ואלה שמתלוננים על כך שקורה הרבה יותר מדי. ולעתים קרובות שני הסוגים הם אותם אנשים בדיוק. המוזר הוא שיש פה מיליון דמויות ועשר זירות התרחשות ואין פרק שלא עובר בלי איזה ראש ערוף או סכין בגב, ובכל זאת, לפעמים נראה כאילו העלילה לא זזה לשום מקום במשך פרקים על פרקים. זה היה אחד מהפרקים האלה: טכנית, הרבה קרה, אבל נדמה שלא קרה כלום. אולי משום שהרבה מהדמויות נמצאות בסטטוס של "בדרך", וכמה מהעלילות נהיות קצת רעועות מבחינה לוגית.

קחו למשל את ג'ורה וטיריון. בפרק הקודם ג'ורה תפס את טיריון ואמר שהוא לוקח אותו אל המלכה, והיום הוא לוקח אותו אל המלכה. הגילוי המרעיש הפרק הזה היה שלמעשה ג'ורה לא לוקח את טיריון אל סרסיי כדי שתוריד לו את הראש, אלא אל דאינריז, שאליה היה בדרך ממילא – אבל אני לא בטוח שהיה צופה כלשהו שלא הניח מראש שזה המצב, כך שזה לא הפתיע אף אחד מלבד את טיריון. אז במקום להגיע למירין בקופסה, טיריון יגיע לשם בסירה. אוקיי, סבבה, רק שיגיע כבר! בהתחשב בכך שאחרי חצי פרק של שיט, החוף עדיין נראה היטב במרחק של כמאתיים מטר מאחורי ג'ורה וטיריון, מסתמן שהוא לא בדיוק בחר בספינה המהירה ביותר על פני שבעת הימים. ובאמת שאני רוצה לראות את קיום הבטחת הפגישה של טיריון ודאינריז בטווח זמן קרוב יותר מאשר הבטחות אחרות שנתנה לנו הסדרה, כמו "המהלכים הלבנים עומדים לפלוש בכל רגע ולהפוך את ווסטרוז לאפוקליפסת זומבים!" או "החורף קרב".

פטיר באיליש, המכונה אצבעון, סרסור ורב-תככן, אמור להיות אחד האנשים הערמומיים ביותר ‏בווסטרוז. אבל בכל הפרקים האחרונים – מגמה שהתחילה עוד בעונה הקודמת – נראה כאילו ‏המזימות שלו, איך לומר… לא מתוכננות היטב במקרה הטוב, ומאולתרות בו במקום במקרה הרע. בפרק ‏הקודם הוא הביא את סאנסה לוינטרפל כדי להתחתן עם ראמזי בולטון, ומלמל משהו על "נקמה". ‏אוקיי, מהלך נועז, מסוכן מאוד (בעיקר בשביל סאנסה), אבל בטח זה חלק מאיזו אסטרטגיה ארוכת-‏טווח ומתוחכמת, נכון? ובכן: נופ. בפרק הזה הוא נוטש את סאנסה לבד בוינטרפל. לבד. עם ראמזי, ‏האיש שהעדפותיו כוללות שירה, טיולים ארוכים על החוף, התעללות פסיכולוגית וכריתת איברים.

באיליש אומר שהוא מהמר שסטאניס ידהר בקרוב ויכבוש את וינטרפל. הוא צודק לפחות חלקית – ‏סטאניס אכן מתכוון לעשות את זה בקרוב. אבל אם זה באמת יקרה, בשביל מה היה צריך את החתונה ‏הזאת? סאנסה היתה יכולה להמתין בכל מקום אחר לכך שהבולטונים יובסו, היא לא היתה צריכה ‏לעשות זאת בעמדה הלא-מי-יודע-מה-נוחה של אשתו המיועדת של פסיכופת. ואם סטאניס לא יבוא? ‏אז – באיליש אומר – תסתדרי לבד. תתמרני אותם. ושוב, סליחה? נכון אמנם שסאנסה היא כבר לא ‏הילדה התמימה שהיתה פעם, ועדיין, לא מדובר פה במארג'רי. תימרונים ותככים הם משחק שהיא ‏עדיין חדשה בו, והיא עכשיו אמורה איכשהו לשלוט בטירה שלמה של סדיסטים ולצאת מזה בחיים? זה ‏כמו לקחת מישהי שהרגע זכתה באליפות הטניס לכיתות ה' בנס-ציונה, ולבשר לה בשמחה שרשמנו ‏אותה לאליפות אוסטרליה הפתוחה, איזה כיף, אנחנו בטוחים שתהיי מעולה, ודרך אגב אם תפספסי ‏כדור אחד הם יכרתו לך את הגפיים אחת אחת ויאכילו בך את הכלבים. בהצלחה! תהני!‏

אגב, באותו הדיאלוג באיליש וסאנסה גם מבלים די הרבה זמן בהעלאת זכרונות מדודתה של סאנסה, ‏ליאנה סטארק, ואיך היא נחטפה על ידי רייגאר טארגריין – דבר שקרה בערך בעונה מינוס שש של ‏הסדרה. זה סיפור שכולל המון ניימדרופינג של שמות שאנחנו מכירים מקווי עלילה אחרים, והייתי אומר עליו… משהו, אבל תקנות משטרת ‏הספוילרים מבהירות היטב שאם אכתוב ולו הברה אחת נוספת על השיחה הזאת, גורלי יהיה כגורל ‏תיאון. ‏

ג'יימי וברון מגיעים לדורן, ומיד מחסלים ארבעה דורנים ונחש (למה נחש? התקבלת) בקרב מאוד ‏משעשע שבו ג'יימי סוף סוף עושה שימוש יעיל ביד הזהב שלו. לא רחוק משם – או שכן רחוק? ‏הגיאוגרפיה של העולם הזה נהיית קשה יותר ויותר ככל שמוסיפים לו עוד מקומות שעד היום לא ‏הכרנו. בכל מקרה, במרחק כלשהו שמאפשר לצוות ההפקה לא להחליף אתר צילומים משם, אנחנו ‏פוגשים את אלאריה חול, אחרי ניתוח שינוי האופי המוחלט שעברה מאז העונה הקודמת – שינוי קיצוני ‏כל כך שהוא היה עלול אפילו לגרום לאנשים מסוימים לחשוב שזאת בכלל דמות חדשה (הא! הא! איזה ‏טמבלים! אהמ). וגם את שלוש הבנות שלה ושל אוברין תנצב"ה, המכונות "נחשיות החול" – נימרה, ‏טיאן ואוברה. כמובן, שמותיהן של כל השלוש, או הכינוי שלהן, לא מוזכרים בסצינה – זה יהיה קל מדי. ‏נחמד מצד הסדרה לספק פרנסה לכותבי טורי פרשנות. ‏

רגע של טריוויה: את אוברה, המבוגרת מבין הנחשיות, מגלמת קישה קאסל-יוז, שהיתה מועמדת ‏לאוסקר על "לרכב על הלווייתן" – תפקיד שעשתה בגיל 11 – ומאז עשתה מעט מאוד ששמעתם עליו. ‏עוד רגע של טריוויה: הדבר הזה עם השוט היה יותר מגניב וסקסי מכל דבר שאינדיאנה ג'ונס עשה אי ‏פעם. ‏

ושוב, העלילה של הפרק מתגלה כלא בדיוק אטומה למים. אלאריה והנחשיות גילו שג'יימי הגיע לדורן ‏וינסה בוודאי להשיג את הנסיכה מירסלה, ו"אנחנו צריכים להגיע אליה לפניו". זו לא נשמעת כמו ‏תחרות קשה במיוחד. ג'יימי וברון הם צוות שכולל שלוש ידיים בלבד, זרים שזה עתה הגיעו אל ‏הממלכה, אינם מתמצאים בה, כנראה לא יוכלו אפילו למצוא את הדרך לעיר הבירה בלי לבקש ממישהו ‏הכוונות. אלריה ובנותיה הן קרובות של המלך ואורחות רצויות בארמון, שבו אלאריה עמדה ‏‏– במרחק השלכת חנית ממירסלה – רק בפרק הקודם. אם הן רוצות את מירסלה הן יכולות פשוט לבוא ‏ולקחת אותה; להגיע לשם לפני ג'יימי לא אמור להיות אתגר.‏

ההתפתחות המשמעותית ביותר בפרק התרחשה באופן כמעט ‏אגבי. סרסיי עושה מין הפיכה משונה בשלטון: היא מפזרת את המועצה הקטנה לכל הרוחות, ואחר כך ‏נפגשת עם ידידה החדש, הדרור הרם – כלומר, האפיפיור – ומעניקה לו במחי קאט אחד צבא פרטי, ‏עם אינטרסים וסדרי עדיפויות משלו, ושאנשיו לא מרגישים מחויבים לציית אפילו למלך. בקיצור, סרסיי הרגע הקימה במו ידיה את דעאש. ואת כל זה ‏היא עשתה רק כדי לאסור את לוראס ולהתנקם במארג'רי? מה סרסיי חושבת שהיא עושה בדיוק? ‏אנחנו יודעים שהיא ובאיליש מחליפים רשימות – האם גם התכניות שלה הפכו לשטויות כמו אלה שלו? ‏אולי עוד תתברר איזו תכנית-על סופר מתוחכמת, אבל כרגע נראה שהיה עדיף לסרסיי אם היא היתה ‏שומעת בעצת בנה המלך ועוברת לבית האבות של צוק קאסטרלי, שם היא היתה נהנית מתכנית ‏תרבותית עשירה, משחקי בינגו בכל יום שני, בר יין עשיר, ומגוון גדול של קרובי משפחה לשכב איתם.‏

עוד בפרק: למרות מאמציה של מליסנדרה, לא צפוי תינוק-עשן עם הפנים של ג'ון שלג. והוא בכלל לא יודע כלום. גם התדמית של ג'ון וגם של סטאניס – לשעבר שתיים מהדמויות הנודניקיות והמשעממות ביותר בסדרה – השתפרה פלאים העונה הזאת, בזכות הקידום של ג'ון לדרגת מפקד והאופן שבו סטאניס דואג גם לממלכה וגם לבת שלו. הם דווקא בסדר, אלה.

כל החלק האחרון של הפרק הוקדש למתרחש במירין, מה שרק מדגיש כמה שצריך שם כבר את טיריון. ‏למרות כל המאמצים, הסדרה המקבילה הזאת – "אם הדרקונים" – די משעממת העונה. הפרק הזה ‏ניסה להחיות את האווירה עם סצינת אקשן מרובת ניצבים, פילוחי גוף ואולי אפילו מוות של דמויות ‏משמעותיות, ועדיין לא הצליח להיות מעניין. המרד של בני ההרפיה נעשה אלים, הלא-טמאים מחזירים ‏מלחמה, ואגב, נראה שאותו סוחר עבדים ז"ל, שאותו דאינריז צלתה בזמנו, דרש עליהם מחיר מוגזם ‏לגמרי. הלא-טמאים לא אמורים להיות הלוחמים הגדולים בעולם? צבא שמורכב מהם לא יובס לעולם וכל ‏זה? והנה כאן הם מובסים, די בקלות, על ידי אנשים עם חרבות ומסכות שבוודאי מצמצמות מאוד את ‏שדה הראיה שלהם. ואז מגיע ההוא עם הזקן הלבן, נו, היועץ האחר הזה של חאליסי, זה שהוא לא ‏ג'ורה מורמונט. מה שמו. אוקיי, בעצם קוראים לו בריסטאן סלמי, והוא כנראה מת. למרות שלא ממש ‏ראינו את ראשו מופרד מגופו, אז לכו תדעו. ההוא עם הזקן לא היה ברשימת 28 הדמויות המועדפות ‏של אף אחד, והניסיון ‏להפוך אותו ברגע האחרון לאובי וואן קנובי היה מעט מדי ומאוחר מדי. אז הוא ‏מת? הוא לא מת? זה באמת נורא משנה? ומה בנוגע לתולע אפור? זה יהיה מצער יותר אם הוא ימות ‏‏(ועדיין אפילו לא למדנו אם יש לו שני פררו-רושה ואחד טוב טעם!), אבל אפילו אם זה כן יקרה – אובדן הדמות ‏הזאת לא בדיוק ישנה את פני התמונה בווסטרוז או אסוס באופן משמעותי. בקיצור, זה היה ניסיון ‏לסצינת אקשן גדולה וחשובה שתספק את אלה שטוענים לחוסר אקשן בפרק הזה, אבל הסתכמה ב"נו, ‏מילא". ‏

האם בפרק הבא נקבל סוף סוף את האקשן המשמעותי של הסדרה? האם קוראי הספרים יבינו מה לעזאזל קורה כאן ואיך זה לעזאזל קשור במשהו למה שהיה בספר? הישארו עימנו!

נעדרים: אריה, שכנראה עדיין מטאטאת; בריאן ופוד, שכנראה עדיין מתכננים הסתערות על ווינטרפל.

עירום לא רלוונטי: ההסתערות על בית הזונות של באיליש בשעת העומס כללה, כמובן, מראה כמה מהעובדות במקום בשעת מלאכתן. יש בסדרה פרקים בלי דאינריז ופרקים בלי אריה, אבל פרקים בלי בית זונות – אין.

דמויות מתות: בריסטאן סלמי(?), תולע אפור (??)

הסצינה: הקרב של ג'יימי, האיש בעל יד הזהב, נגד דורני איטי במיוחד.