פחות זה יותר: להקת LessAcrobats מלהטטת בין הסיקסטיז להיום. ראיון

אחרי לא מעט גלגולים ותקופות של בלבול, להקת לס אקרובטס סוף סוף מצאה את עצמה - והיה שווה לחכות. לרגל צאת אי.פי ראשון, חברי הלהקה מדברים על ההופעה שנגמרה במעצר ועל הפחד להישאר מאחור

LessAcrobats. צילום: יולי גורודינסקי
LessAcrobats. צילום: יולי גורודינסקי
15 ביולי 2015

אם יש צדק בעולם, לס אקרובטס (LessAcrobats) תצטרף בשנה הבאה לרשימה המצומצמת של להקות ישראליות המופיעות בפסטיבל פרימוורה סאונד בברצלונה. אם יש צדק, לס אקרובטס תזכה בקרוב לחשיפה ניכרת בבלוגים ובמגזינים נחשבים בעולם, בדומה ללהקות כמו ועדת חריגים וגארדן סיטי מובמנט. צצה כאן להקת נאו־פסיכדליה נהדרת המשלבת השפעות סיקסטיז והרמוניות קוליות עם אלמנטים של אינדי עכשווי ואהבה גדולה לפיקסיז. אם זה לא נשמע לכם שילוב מושלם, יש לנו בעיה.

אך פיקסיז, עם כל האהבה אליה, היא להקה שמעולם לא הצליחה לתקשר עם העולם החיצון, וזאת בלשון המעטה. ונדמה שגם חברי לס אקרובטס, המופנמים על סף הנוירוטיות, הם לא בדיוק טיפוסים קלילים ונוטפי כריזמה ממגנטת. אסור שזה יעצור בעדם. הם פשוט טובים מדי בשביל להתפספס. אחרי שני סינגלים שכבר ראו אור, ״Time״ ו״Friday Night״ שמתנגן בגלגלצ, עומדים לס אקרובטס להשיק את אי.פי הבכורה ״Other Selves״ בהופעה בפסאז' בחמישי (23.7). באירוע יתקלטו אנשי רדיו הקצה קוואמי, לאון פלדמן ואמיר אגוזי ואחרי ההופעה יעלה לעמדה לא אחר מאשר די.ג׳יי פוד – איש הלייבל נינג׳ה טיון ותוכנית הרדיו המיתולוגית "סוליד סטיל".

אחרי תקופה שבה הקליט שירים לבדו, באמצעים ביתיים, כבר חשב הסולן והגיטריסט איתי נירנבלט לוותר. אך אז, באופן מפתיע, קיבל זריקת עידוד שתפסה אותו לגמרי לא מוכן. שירו ״ארגז החול״, שרק פורסם באתר מייספייס, הוכתר על ידי קוואמי לשיר השנה האישי שלו לשנת 2008. ״הייתי קצת בצומת דרכים״, נזכר נירנבלט בריאיון עמו ועם גיטריסט הלהקה רועי קידר, ״לא ידעתי אם להמשיך עם המוזיקה או לא. זאת הייתה הקלטה ביתית, והבחירה של קוואמי הזריקה בי מרץ, מה גם שזה היה לא פרופורציונלי ביחס למה שקיוויתי – רק העליתי דברים למייספייס״. היום חברים בהרכב, נוסף לנירנבלט וקידר, גם הבסיסט ג׳סטין טאנג והמתופף אמיר שטיינברג, כולם באמצע שנות ה־20 לחייהם.

למה לא המשכת לפתח קריירת סולו ובמקום זה הקמת להקה?

נירנבלט: ״זה עניין של ביטחון עצמי. הרגשתי באותו זמן שבלהקה יש משהו מגונן שאני זקוק לו״.

בימיה הראשונים קראה לעצמה הלהקה בשם המעצבן Id Forlorn. האסון הזה החזיק מעמד רק עד ההופעה הראשונה של ההרכב – אסון בפני עצמו (הלהקה מספרת שההופעה הייתה גרועה והסתיימה בפתיחת תיק במשטרה אחרי ששוטרים מצאו קצת וויד אצל נירנבלט). בשעה טובה הוחלף השם לשם הקליל The Olives. ״מבחינתנו דה אוליבס היה שם שהביע איזה רטרו לסיקסטיז״. אך גם מהשם הזה הלהקה התבגרה והרגישה כי הוא קטן עליה. ״ מתישהו הרגשנו שזה קצת ילדותי״, אומר נירנבלט, וקידר מוסיף: ״זאת הייתה התקופה התמימה שלנו, זה התאים לאותה תקופה. אתה יודע, שמענו מלא ביץ׳ בויז וביטלס ומלא להקות שמתחילות ב־The, כל הפופ של הסיקסטיז. אנחנו עדיין חושבים שהפופ של הסיקסטיז הגיע לרמות שלא יחזרו, אבל הבנו שזה קצת ילדותי וזה לא לחיות את ההווה״.

שמעתי את ההופעה שלכם באולפן הקצה ונשמעתם טוב מאוד. בדרך כלל אלבומים של להקות נאו פסיכדליה מופקים מאוד ולעתים קרובות זה לא מיתרגם טוב לבמה. עברתם שינוי תפיסתי בכל הקשור לסאונד של הקלטה באולפן מול סאונד של הופעה?

״זה נושא שמעסיק אותנו שנים. הרגשנו שהיינו חלק מהקלישאה של לחשוב הפקתית״, אומר קידר, ונירנבלט מסביר: ״כשמקליטים אלבום או עושים פרויקט בבית יש תחושה של משחק, שיש לך זמן. אף אחד לא יושב לך על הראש. זה ההבדל בין שחרור לשליטה מוחלטת. בהופעה, לעומת זאת, כדי לרגש באמת, הלהקה צריכה להרגיש, ובשביל זה צריך לשחרר. להקלטות אנחנו ניגשים אחרת. זה כמו פאזל שמנסים להוסיף לו עוד חלק שמתחבר יפה, תוך כדי מחשבה על התמונה הגדולה".

LessAcrobats. צילום: יולי גורודינסקי
LessAcrobats. צילום: יולי גורודינסקי

על הסינגל היפה, ״Friday Night״, נירנבלט מספר כי הוא התחיל ממשולש רומנטי עגום שבו הוא היה ״הצלע הלא שייכת״, אם להשתמש במילותיו. ״הדובר בשיר״, מסביר נירנבלט, ״מדבר על זוג – בחור ובחורה – ועל ההחמצה שלו עצמו מול אותה בחורה. היא הייתה לידי כל כך הרבה שנים ולא עשיתי עם זה כלום (בזמן שבחור אחר כן עשה – אז״א), והפזמון מדבר על שהעולם הולך בקצב מהיר יותר ואני לא כשיר לקצב הזה, ושואל אם בכלל יש מקום לקצב שלי, או שתמיד אחווה אהבה נכזבת״.

האטיות והכבדות משהו של נירנבלט הם תמה שחוזרת בטקסטים נוספים באלבום. ״גם הסינגל השני, ׳Time׳, מדבר על תחושה שבמקום להיות ברגע, יש קול שאומר לך שאתה לא מספיק מהיר, שאתה לא עושה את זה כמו שצריך. אתה מאחר, מין ׳לייט בלומר׳. אתה חריג וזה מחרפן אותך וגורם לך להיות אובססיבי, ואתה לא מצליח להתקדם״.

זה הכי השפן מאליס בארץ הפלאות.

קידר: ״כן, אפילו חשבנו לשים אותו בקליפ שיוצא השבוע״.

עושה רושם שנירנבלט וקידר, שעובדים יחד מאז היו בשנות העשרה שלהם, מגיעים למעמד השקת האי.פי הראשון הרבה יותר בוגרים ומפויסים. נירנבלט מסביר שכטינאייג׳ר נתקעים בלופים שלא יוצאים מתוכם: ״אתה יוצר שסעים באופי שלך, אף פעם לא מרגיש אדם שלם, קוהרנטי״. בהתאם, כל שיר של לס אקרובטס מבטא משאלת לב אחרת, כאב אחר, או אופטימיות חסרת תקנה. לדעתם, שירים מסוימים באי.פי מסתכלים על נפש של מתבגר שמרשה לעצמו לפעמים להחצין יצריות, מיניות ועוצמה, אבל בלשונם, ״שנייה אחר כך הוא מרגיש פריק וחלש יותר מכולם״.

השקת "Other Selves" פסאז', חמישי (23.7) 22:00, 30־50 ש"ח. יתקלטו: קוואמי, אגוזי, לאון פלדמן ודי.ג'יי Food