טיים אאוט timeout

פיקסיז נתנו אתמול את ההופעה הכי טובה של קיץ 2017 בישראל

| מאת: עדי סמריאס

בלי לדבר הרבה עם הקהל אך עם המון רגש, נחתה אתמול בקיסריה פצצת רוקנ'רול מהירה, קטלנית ומדוייקת. לא מופע להיטים של להקה ש"פעם הייתה". קרה שם משהו אחר

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/07/sizes/20170725203721_ORIT8786H_wo_680_382.jpg
פיקסיז בקיסריה (צילום: אורית פניני)

מעניין לחשוב מה קים דיל, הבסיסטית המיתולוגית של הפיקסיז, הייתה חושבת אילו הייתה בין 3,856 מעריצי הלהקה שהפכו את המופע לסולד אאוט ובתמורה זכו אתמול בחוויה אקסטטית באמפי פארק קיסריה. אולי כל השדים מהעבר היו נעלמים, הדם הרע בינה לבין סולן הלהקה בלאק פרנסיס היה הופך לזיעה המלווה בתחושת התעלות והיטהרות, וכל אינסטינקט התרפקות כזה או אחר על תחושות נוסטלגיה היה נמחץ אל מול מופע רוקנרול דחוס, צרחני וצווחני, מרגש, חף ממניירות ובולשיט של ארבעה אנשים שבאו לעשות את הדבר שהם הכי אוהבים לעשות בעולם – לנגן. והם ניגנו, הו הו, ועוד איך שהם ניגנו. הם לא הפסיקו לנגן.

>> כך חשבנו שתהיה ההופעה. צדקנו?

לקים דיל היו כל הסיבות שבעולם אתמול להיות גאה בחברים שלה מבוסטון, כמעט 30 שנים אחרי שנענתה למודעה שפירסם בלאק יחד עם הגיטריסט ג'ואי סנטיאגו בחיפוש אחר נגן בס והביאה את דיוויד לאברינג המתופף, ויחד הם הרחיבו את השוליים של הרוקנ'רול. אולי היא הייתה מביטה בחיבה, אחרי שתמו להם ימי האומללות והמריבות בלהקה, בפז לשנטין, הבסיסטית שנכנסה לנעליה, שלפרקים המחשבה שניתן למלא אותן הייתה בגדר חטא. לשנטין, העזר כנגדו של בלאק על הבמה, בנוכחות הלא מתאמצת, ובסקס אפיל שיכול להיות רק לנגנית בס ממוצא לטיני, הפכה את פיקסיס, הלהקה שמאז ומתמיד חבריה נראו יותר כמו מוכרים בחנות תקליטים מאשר אגדות רוק חיות שהוציאו תקליטים קאנוניים, לגרסה משופרת יותר של עצמם. אולי גם מאושרת יותר. יעיד על כך "Head Carrier" – אלבומה האחרון של הלקה שיצא בשנה שעברה, אולי הטוב ביותר מאז "דוליטל".

פיקסיז בקיסריה (צילום: אורית פניני)

הצליחה להיכנס לנעליים גדולות. לשנטין (צילום: אורית פניני)

ממוצע הגילאים באמפי אתמול נראה בסביבות השלושים פלוס, אולי יותר, חלק ודאי היו זוגות נשואים שייתכן שעשו אהבה באוטו לצלילי קסטה של הלהקה אי שם בשנות התשעים; חברי הפלח הצעיר יותר ודאי זכו בלהקה בירושה מאחיהם הגדולים ובבוא היום יורישו אותם גם הם; בני דור ה-Z שהגיעו עם הוריהם בני דור ה-X. איש מהם לא נשאר לשבת בכיסא שלו, מספיק היה מבט אחד ימינה ושמאלה כדי להבין שקורה פה משהו אחר, כזה שרק להקה שניחנה בסגולת העל-זמניות כמו הפיקסיז מסוגלת לחולל. זה לא היה מופע להיטים של להקה ש"פעם הייתה" אלא פצצת רוקנ'רול מהירה, קטלנית ומדוייקת. בסט ליסט שכלל כמעט 30 שירים (קשה לדעת בוודאות כי הם ניגנו מה שבא להם, בכלל לא היה "סטליסט"). הם התחילו ב-"Gauge Away", העלו הילוך ב-"Wave of Mutilation", ובשיר הרביעי כבר היה ברור: כל הקופים שהגיעו לאמפי קיסריה עולים היום לגן עדן. הקהל חיבק בתשואות, קריאות, שריקות, והפיקסיס בתגובה ניגנו וניגנו ונינגו. כמו שב-2014 בבלומפילד לא היה "שלום תל אביב", גם פה לא היה "ערב טוב קיסריה", העיקר היה הסאבטקסט, והוא בא לידי ביטוי בפנים האדומות מצרחות של בלאק (בן ה-52!) שנראה היה שמתפוצצות בעוד רגע.

רק ב"Hope Everything is Alright", השורה הפותחת של "Mr. Grieves", נראה היה שבלאק מתקשר לראשונה באופן כמעט ישיר עם הקהל, זה שהוא הבריז לו אי שם ב-2009 יומיים לפני ההופעה, ועדיין קיבל אותו כאגדת הרוקנרול שהוא בפעם השנייה. איש מוזר בלאק, שר על קדושים ועל חייזרים וניחן ביכולות ווקאליות שהן שילוב בין גורילה משוגעת, קאובוי מקסיקני שיכור ועצבני ומטיף דתי אוונגליסטי.

פיקסיז בקיסריה (צילום: אורית פניני)

פצצת רוקנ'רול (צילום: אורית פניני)

 

היו לא מעט רגעים יפים בהופעה הזאת. אחד הרגעים שספק אם יהיה אפשר לשכוח היה "La La Love You", עם זרקור מעל ראשו של המתופף לאברינג, שבזמנו הפנוי עוסק בקוסמות וכמעט הגיע לתחתית של התחתית כתוצאה מדכאון ומצב פיננסי קשה עד האיחוד ב-2003. זה היה אמיתי כשהם השלימו את ה-"I Love You", ולאברינג, שלא התכוון בכלל להסתיר את ההתלהבות מהקהל בחיוך הענק שלו נראה כמי שבעוד רגע יתנתק מהכיסא, יתרומם ממנו, וירחף מעליו. רגע שיא נוסף היה ב-"All I Think About Now", מהאלבום החדש שמבצעת לשנטין בצניעות. בלאק כתב אותו כשיר התנצלות לקים דיל על השנים הקשות, הריבים, הטירוף. גוון הקול של לשנטין, היחידה שעומדת כעת תחת תאורה על הבמה החשוכה, כשבלאק הוא זה שמלווה אותה הפעם, מזכיר לפרקים את קולה המעושן-מאנפף של דיל. היא לא באה לתפוס לה את המקום. היא אומרת לה תודה רבה שעזרה לה להגיע לפה. את כל מה שבלק לא יכול להגיד בעצמו, בקולו שלו: "Remember when we were happy? If I'm late can I thank you now? I'm gonna try anyhow". בסוף השיר לשנטין הנרגשת פולטת "שלום" אחד קטן.

עכשיו מגיע "Here Come's Your Man", מחיאות הכפיים לא מפסיקות, הם עומדים על מול הקהל, קדים, פרנסיס חוצה את הבמה מימין לשמאל ומשמאל לימין כיאה למטאדור ותיק, מנופף לכל אחד משבעת הגושים המרכיבים את האמפי. בלי מילה אחת. רק דפיקה על הלב בין התשואות רגע לפני שהם יורדים, כי זה מה שבאמת משנה. עוד הדרן של שיר אחד עם "Into the White". זהו זה. במרחק של כמעט 8,860 ק"מ מהמקום בו התחילו, מהמודעה ההיא בעיתון, בלי קים דיל ועם פז לשנטין, להקת הקולג'ים מבוסטון, שהיום סך הגילאים של חבריה הוא 202, נתנה את ההופעה הכי טובה של קיץ 2017 בישראל.

פיקסיז בקיסריה (צילום: אורית פניני)

פיקסיז בקיסריה (צילום: אורית פניני)

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 336ecf27d163bc3af5