אללה אסתר: תעני אסתר אוספים את ההריסות ומשיקים אלבום חדש

הגיטריסט עזב, המנהל פרש והלחץ התחיל לעלות על גדותיו. רגע אחרי שהפכו ללהקת הבאזז של העיר, תעני אסתר כמעט סגרו את הבסטה. ארבע שנים וחצי אחרי הקריסה הם חוזרים לבמה עם אלבום חדש בהפקת ברוך בן יצחק ומנסים לשחזר את ההריסות. ריאיון

תעני אסתר. צילום: גוני ריסקין
תעני אסתר. צילום: גוני ריסקין
8 ביולי 2015

כברת דרך ארוכה ומתישה עברה להקת תעני אסתר בדרך לאלבומם השני – ארבע שנים וחצי, כמעט נצח במונחים של רוקנ'רול. ב־2010 הגיחה החבורה מקו תל אביב־פרדס חנה והוציאה אלבום בכורה מוצלח שחילץ אותנו מהאפרוריות המקומית – קרקס פופ צבעוני ששילב השפעות פסיכדליות משנות ה־60 עם אינדי עכשווי, ויצק מהם סאונד עדכני ומרענן שלא נשמע כאן לפני כן. הביקורות היו טובות, הבאזז היה גדול, והלהקה הופיעה כמעט בכל מקום אפשרי בארץ.

ואז הגיעו הטלטלות: הגיטריסט הראשי ליאור פרלה עזב, המנהל והמפיק דן בהריר, שליווה את הלהקה מתחילת דרכה – נפרד ממנה, העבודה על האלבום הבא התעכבה, והשחיקה בחזרות כבר עשתה את שלה. "היו נקודות רתיחה, כמעט כל יום", נזכר שי רוט, הקלידן וכותב השירים העיקרי של הלהקה. בסיסט הלהקה יונתן יידוב מספר גם הוא על צירי הלידה שעברו בדרך לאלבום חדש: "היו רגעים שלא היה ברור לאן הולכים ולמה", הוא אומר, "זה תהליך טבעי שקורה אצל הרבה להקות, בטח בארץ. הרבה מהן קורסות בפרק זמן של חמש שנים. אבל איכשהו הצלחנו להתחבר מחדש". כעת, מוציאים רוט ויידוב עם דיוויד זיסקינד (שירה וגיטרה) ואמיר שטיינברג (תופים) את אלבומם השני, "מסקנות מכדור הארץ", ובחמישי הם ישיקו אותו בהופעה בפסאז'. המרענן הרשמי של הקיץ כבר כאן.

אז איך השירים החדשים מתבשלים בחזרות?

רוט: "בעיקר מנסים לשמור אותם נאמנים כמה שיותר להקלטה, משהו שבדרך כלל לא עשינו".

דווקא לשחזר? לא הייתם רוצים לפרק אותם למשהו יותר מופשט?

רוט: "יש משהו מאתגר בניסיון להביא את מה שעשינו בהקלטות אל הבמה. באלבום הראשון הלכנו הפוך, וככה הופענו במשך שלוש שנים. אבל אז אמרנו 'בואו נקליט כמו שהופענו'. באנו לשחק, לבנות, ואז להרוס את השירים שלנו. עכשיו אנחנו רוצים לשחזר את ההריסות".

שלוש שנים עבדו תעני אסתר עם המפיק המוזיקלי וחבר רוקפור ברוך בן יצחק על "מסקנות מכדור הארץ" – אלבום קונספט המורכב משלושה חלקים שכל אחד מהם הוקלט בזמן, במקום ובאווירה שונים. בכל אחד מחלקיה של היצירה, הלהקה מבקשת להרחיב את היקום המוזיקלי שלה: החלק הראשון, שהוקלט באולפני אנובה, עוד התכתב עם האווירה והאנרגיות של אלבומם הקודם. החלק השני, שהוקלט בחדר החזרות "רפסודה" כבר חושף טפח חדש ב־DNA של ההרכב ומשלב בין השכבות העבות שלו סינתיסייזרים, סימפולים ודגימות ממשחקי וידיאו ישנים עם השפעות חזקות של טיים אימפלה ודומיהן. החלק השלישי הוקלט באולפני טרזן – האולפנים הקבועים של רוקפור – ובו ירדו הגיטרות מעט לטובת סאונד חם ומערבולת של קלידים צבעוניים והרמוניות ווקאליות. התוצאה הסופית היא מסע ארוך שבתחילתו מתכתבת הלהקה עם העבר ובסופה היצירה שלהם נשמעת בשיא כוחה ובשיא יופייה.

למה דווקא אלבום קונספט?

רוט: "אני ודיוויד חשבנו בהתחלה לא להוציא אלבום, אלא להקליט שלושה שירים, לשחרר אותם ושנה אחרי, כשמצטברות חוויות והשפעות אחרות, להקליט עוד שלושה שירים וחוזר חלילה. בסוף הבנו שכל חלק מתחבר גם לחלק הבא, אז החלטנו להפוך הכל לאלבום אחד".

איך נוצר הקשר עם ברוך בן יצחק?

רוט: "בעבר דיברנו עם אנשי הלייבל אנובה על שיתוף פעולה איתם, והשם שלו עלה כמישהו שנרצה לעבוד איתו, אבל זה בסוף לא קרה. לילה אחד אני והמתופף ישבנו באיזה פאב, וגם ברוך ישב שם ולא הכרנו זה את זה. הדי.ג'יי שתקלט במקום השמיע את 'ים יבשה' (מאלבום הבכורה של תעני אסתר – ב"א), וברוך זינק אליו ושאל 'מי זה? אני חייב לדעת של מי השיר הזה כבר, משמיעים אותו באנובה בלי סוף', והוא אמר לו 'הנה, זה שני אלה שיושבים שם', אז הוא בא אלינו ואמר 'תביאו את הדיסק עכשיו'".

יידוב: "בסוף פנינו אליו וישבנו איתו. הוא היה בעניין והיה בינינו קליק חזק מאוד. הוא הפך לדמות חשובה מאוד בלהקה. תענוג לעבוד איתו".

בזמן שעבר מאז האלבום הקודם שלכם, קם בחו"ל גל גדול של להקות שהחזירו לתודעה את המוזיקה הפסיכדלית. זה משהו שהשפיע עליכם בעבודה על האלבום?

יידוב: "אם באלבום הקודם דיברו עלינו במונחים של השפעה ממוזיקה ישראלית ישנה, כאן נקודת ההתייחסות היא באמת לדברים שקורים יותר בעולם כמו טיים אימפלה או Unknown Mortal Orchestra".

רוט: "אצלי נקודת המפנה בעבודה על האלבום הייתה דווקא כשגילינו את הפליימינג ליפס. עבור ברוך, האורים ותומים שלו בכל מה שקשור להפקה הוא דיוויד פרידמן, שהפיק את רוב האלבומים של הליפס ונחשב לחבר ההרכב הסודי שלהם. הוא גם עבד עם טיים אימפלה באלבום הראשון שלהם, אז היה לנו קל להתחבר בהקשר הזה".

הוצאתם סינגל בשם "יום שני". מה יש ביום הזה שמרגש כל כך? זה חתיכת יום מבאס.

רוט: "זה סיפור אישי, על מקרה של מישהי שהסתדר לה להיפגש רק ביום שני, ואז מחכים ליום הזה שיבוא כל שבוע. לא משהו מיוחד, אלא פשוט, כמו החיים".

יידוב: "וגם רצינו שיהיה לנו שיר על ימי השבוע, אבל הימים הטובים היו תפוסים".

ציינתם שהחלק השני באלבום "עוקצני" יותר, וזה ניכר היטב בשירים, בעיקר ב"שיר פשוט" שבו כתבתם: "הארץ הזאת פשוט נהדרת/ הארץ הזאת פשוט מידרדרת/ פשוט לטיפשות". מאיפה זה מגיע?

רוט: "זה הוקלט בתקופה של מבצע עמוד ענן. זה היה איזה סטייט אוף מיינד על אותה תקופה, שהייתה מלאה בכאוס וכל מיני קונפליקטים, שבאו לידי ביטוי ב'מדרגה אחרונה' וב'שיר פשוט'. אני לא כותב בדרך כלל שירים כועסים, אבל הרגשתי שהכל פשוט חרא. זה הגיע לרמה שהייתי צריך להוציא את זה החוצה. זו לא מחאה, פשוט לא רציתי שזה יישאר לי בדם".

מופע ההשקה ל"מסקנות מכדור הארץ", פסאז', חמישי 21:30, 30 ש"ח. אורחים: אלון עדר וניצן חורש