טיים אאוט timeout

פסטיבל המוזיקה הפלסטיני שהפתיע אפילו את המארגנים

| מאת: עופר מתן

Palestine Music Expo שהתקיים ברמאללה משך אליו אלפי מבקרים והוכיח שוב: זקיפת הראש התרבותית הפלסטינית היא הדבר המעניין ביותר שקורה היום בין הירדן לים

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/04/sizes/חסן-נחלה-סולן-להקת-תות-ארדH_wo_680_382.jpg
חסן נח'לה, סולן להקת תות ארד (צילום: מריה זרייק)

לערבים יש פּ'! Palestine Music Expo, פסטיבל המוזיקה הפלסטיני הראשון שנערך בשבוע שעבר, הוא שני פ' יותר ממה שח"כ ענת ברקו מוכנה לפרגן לפלסטינים. אם חברת הכנסת הייתה מטריחה עצמה להגיע למלון גראנד פארק שבמרכז רמאללה באחד משלושת ערבי הפסטיבל שהתקיים בסוף השבוע האחרון ורואה את 3,700 הפלסטינים שרקדו שם ועשו חיים, היא כנראה הייתה חוזרת בה מקביעתה כי אין עם פלסטיני. הפסטיבל הזה הוכיח שהדבר הכי מסעיר שקורה בשנים האחרונות בין הירדן לים הוא זקיפת הראש של התרבות הפלסטינית העצמאית.

מאחורי ה-Expo עומדת חבורה גדולה של אנשים שהבולטים בהם הם מחמוד ג'רירי, אחד משלושת חברי הרכב ההיפ הופ "דאם" מלוד; העיתונאי והאקטיביסט רמי יונס; המוזיקאי עאבד חתחות; איש הסאונד עבד דעאדלה ומרטין גולדסמית' מהלייבל הבריטי העצמאי Cooking Vinyl. הרעיון שעומד מאחורי הפסטיבל היה לאפשר ללהקות פלסטיניות מהגדה, עזה, ירושלים וישראל להשיג דריסת רגל בשוק המוזיקה העולמי ולהרחיב את הקהל שלהן.

למעלה מ-30 נציגים של לייבלים, פסטיבלים וסוכנויות לייצוג אומנים מארה"ב, בריטניה, אירופה וברזיל הגיעו לרמאללה כאורחי הפסטיבל ונחשפו לסצנת המוזיקה העצמאית הפלסטינית. בין לבין הם סיירו ברחבי ערי הגדה ובמחנות הפליטים כדי להבין את הקונטקסט המורכב שבתוכו יוצרים המוזיקאים המקומיים. לצד סדנאות ואירועים שנועדו להפגיש בין אותם מוזיקאים לגורמי התעשייה מהעולם, כלל הפסטיבל גם 3 ערבי הופעות בהם הופיעו 21 הרכבים על במה באוהל ענק ומאובזר שהוקם במתחם המלון.

להקת אל-קונטיינר (צילום: מריה זרייק)

להקת אל-קונטיינר הירושלמית (צילום: מריה זרייק)

ה-Expo הוא חלק ממגמה גדולה יותר של פריחה בסצנת התרבות הפלסטינית. לפני כשבועיים נערך בחיפה זו השנה השנייה פסטיבל קולנוע פלסטיני עצמאי שנוסד על ידי מספר חיפאים והצטרף לשנה המוצלחת שעברה על הקולנוע הפלסטיני עם סרטים כמו "לא פה, לא שם", "ג'נקשן 48" ו"עניינים אישיים". ניכר שפלסטינים ילידי שנות ה-80' החליטו לקחת יוזמה ולבנות בעצמם את התשתית התרבותית של המדינה הפלסטינית שבתקווה תקום בעתיד. ההכרה בתרבות ואמנות כאחד האלמנטים שבונים חוסן חברתי וחוסן של אומה היא דבר שהבמאי והשחקן ג'וליאנו מר חאמיס, שנרצח בג'נין ב-2011, נהג לדבר עליו הרבה. בהתאם לכך, המארגנים של ה-Expo מדברים על אוטונומיה תרבותית ועל הצורך שלהם לייצר תרבות פלסטינית שאינה תלויה בחסדי ישראל – לא פוליטית ולא כלכלית.

הדבר הבולט ב-Expo היה כמות האנשים, שהפתיעה גם את המארגנים – אלפי אנשים הגיעו לשלושת ימי ההופעות במלון ריג'נט פארק בלב רמאללה. הקהל היה מגוון וכלל טינאייג'רים שארוזים כמו היפסטרים, נערות עם ליפסטיק שחור ותיקים עמוסי פאצ'ים, נשים עם חיג'אב, יאפים מצוחצחים והיפים מזוקנים עם ראסטות. הרבה מהמבלים היו פלסטינים מירושלים וישראל, כשגם נוכחות לא מבוטלת של זרים – בדגש על חבורות של גרמניות צעירות – הורגשה שם. הכניסה לפסטיבל עלתה 20 ש"ח בלבד לכל שלושת הימים (!) ואילו מחירי האלכוהול והאוכל במתחם ההופעות היו רגילים (25 ש"ח לבירה).

עבד חתחות, גיטרסיט להקת חלאס וממארגני Palestine Music Expo (צילום: מריה זרייק)

עבד חתחות, גיטרסיט להקת חלאס וממארגני הפסטיבל (צילום: מריה זרייק)

מחיר הכניסה הסמלי התאפשר בזכות ספונסרים רבים שגייסו מארגני הפסטיבל מקרב החברה הפלסטינית. התומכים העיקריים היו בנק פלסטין, חברת הסלולר ווטנייה ו-Qattan Foundation, קרן שמתמקדת בתחומי התרבות והחינוך. המארגנים לא קיבלו שום תמיכה מהרשות הפלסטינית והעדיפו להיתמך על ידי גורמים פרטיים ופילנתרופים בלבד. מתברר שגיוס הכסף לא היה קל והגורמים המממנים הרימו גבה כששמעו שהכסף שלהם אמור לשלם עבור גורמי תעשייה שיגיעו לרמאללה ולא עבור להקות מחו"ל, אבל בסופו של דבר לאחר שהבינו את הקונספט הסכימו להזרים כספים. הם בטח שמחו לשמוע שהשידוך בין המוזיקאים הפלסטינים לגורמי התעשייה מהעולם הניב כמה שיתופי פעולה, כמו הסינגר-סונגרייטרית מחיפה, רשא נחאס, שעוררה התעניינות בקרב לייבלים שהגיעו לפסטיבל; הרכב ההיפ הופ סעאליק ממחנה הפליטים קלנדיה שהוחתם באחד הלייבלים ולהקת תות ארד שסגרה סיבוב הופעות בחו"ל בזכות ההופעה המוצלחת שלה בפסטיבל.

הראפר סאז (צילום: מריה זרייק)

הראפר סאז (צילום: מריה זרייק)

תות ארד נתנו לדעתי את ההופעה הכי טובה ביום ההופעות השני שבו נכחתי (6.4). מדובר בהרכב של דרוזים מגודלי שיער ממג'דל שמס שנראים כמו ג'ורג' האריסון בתקופה הרוחנית שלו. הם מנגנים רגאיי מקפיץ עם השפעות ערביות והעובדה שהם מגיעים מהגולן הרחוק ניכרת בגישה השונה והמגניבה שלהם. לפניהם הופיעו גם הראפר המרים סאז, שהשתתף בעונה השניה של הריאליטי "לה לה לנד" ועלה לבמה בגלבייה תוך זריקת זוכריות טופי לקהל; הרכב הרוק החיפאי הותיק חלאס שנתן בראש ובא על שכרו בדמות פוגו של החברים בשורות הראשונות; והרכב רוק/פאנק אנרגטי אם כי לא לגמרי מלוטש מירושלים בשם אל-קונטיינר. ענת ברקו מסרה בתגובה: "באנק! ולגמרי אנרגטיים".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 9e73df777a6b29fd1338a87