בירה ונשירה: יצאנו לטעום את מותגי פסטיבל Beers

Beers היא תערוכת הבירה המקצועית החשובה והגדולה – נו טוב, וגם היחידה – בישראל. אם לוקחים בחשבון את השנה האחרונה שהייתה כלל לא פשוטה למבשלות הבוטיק, עם הרפורמה במיסוי שנכנסה לתוקף, חוק ההגבלה על פרסום, ועכשיו המלחמה, משמח מאוד לגלות שהשנה נרשם מספר שיא של מציגים בתערוכה, ושאפילו עיריית תל אביב שותפה להפקה. סברה קצת פחות אופטימית תגרוס כי אולי בשל המצב הקשה מבשלות רבות לוקחות חלק בתערוכה, מקוות להיחשף לקהל ולהילחם על לבו, שכן אין זה סוד כי מבשלות בירה רבות נאבקות על חייהן. אבל בואו נשמור על אופטימיות: התערוכה הזו היא הזדמנות מצוינת לטעום מבחר גדול ביותר של בירות במהדורות מוגבלות, ואת מיטב הבירות שיש לעולם ולישראל להציע.

השנה גם יתקיימו סדנאות בירה (בישול ביתי, קוקטיילים עם בירה ועוד), ויהיו דוכני אוכל ומזון מעולם הבירה, הופעות חיות, ובקיצור קרנבל תוסס. לכבוד האירוע סקרנו עשרה מותגים ישראלים מוצלחים, רובם בכמויות ייצור קטנטנות, ומהם תוכלו לטעום בתערוכה:

אלכסנדר, בלונד אורגנית: 5.3%

מה זה אומר "בירה אורגנית"? בירה המיוצרת מרכיבים טבעיים בלבד, בלי שום מרכיב מהחי. בקיצור, לא הבדל כ־ז־ה גדול מכל בירה אחרת, אבל אורגני תמיד נשמע טוב יותר, ומה אכפת לי להרגיש שהבירה שלי בריאה יותר. הבירה פירותית במידה, בעלת מרירות עדינה, בהירה, עם משקל על החך ואיזון טוב.

מלכה, הינדי: 6.2%

בירה חדשה שהושקה לאחרונה, בסגנון IPA (אינדיאן פייל אייל), שלושה סוגים שונים של כשות המשמשים בהכנת הבירה תורמים למורכבות בטעם ובריח. זו בירה "רצינית" למדי, אבל מעודנת ביחס לסגנון, שלרוב מאופיין באגרסיביות ובמרירות. זו IPA מצוינת להתחיל איתה, למי שעוד לא מכיר את הז'אנר.

רונן, ההודית המכוערת: 6.5%

בניגוד למלכה, זו כבר IPA בכל הכוח. בירה מרירה ואגרסיבית, עם ניחוח עשבוני באף. חובבי בירה מושבעים מתים עליה, ולשתיינים פחות מנוסים זה עשוי להיות קצת יותר מדי, אבל בהחלט שווה טעימה.

גליל, הופל'ה IPA: 7.0%

מבשלת הגליל שוכנת בקיבוץ מורן, והיא אחת המבשלות הקטנות והמפתיעות לטובה שפגשתי לאחרונה. על אף האלכוהול הגבוה יחסית והסגנון המוחצן, הבירה לא כבדה. יש בה פירות טרופים וגיזוז עדין, ושתיינים מנוסים מיד יבחינו כי זו בירה שמגיעה ממבשלה קטנה, אבל בחוסר הדיוק הזה יש קסם מסוים.

הדובים, גריזלי: 9%

כאן כבר יש לנו עסק עם דאבל IPA, מה שאומר יותר מהכל – אחוז אלכוהול גבוה, בירה מלאה, עשירה ומכבידה, כזו שממש מצריכה אוכל לצדה. ואגב, אם אתם תוהים מדוע מככבות כאן כל כך הרבה בירות IPA, זה פשוט כי מדובר בסגנון הכי מתפתח בקרב מבשלות הבוטיק, בעיקר בארצות הברית ולפיכך גם אצלנו. הקהל הרחב אולי עוד לא יודע איך לעכל את זה, אבל בקרב גרעין חובבי הבירה זה הדיבור כבר כמה שנים.

הדיקטטור, אייריש רד לפרוייג: 6.1%

זאת הולכת להיות אחת הבירות המדוברות בתערוכה, והקהל הולך להתחלק בקיצוניות למי שיאהב ומי שישנא. זו מהדורה מוגבלת של האייריש רד אייל של בירת הדיקטטור בתוספת וויסקי לפרוייג לפני הבִּקבוק. בריח אי אפשר לטעות עם חתימת הכבול והעישון הכבד של הלפרוייג – אף אחד לא התקמצן כאן על הוויסקי. בפה התוצאה היא אשכרה משהו שנע בין בירה לוויסקי, כאילו הורדתם צ'ייסר של וויסקי ושטפתם בשלוק של בירה, רק שהכל כבר מעורבב. תאהבו או לא, מה שבטוח, זה מסקרן וייחודי.

FASS, פורטר: 4.8%

פס היא מבשלה משפחתית קטנטנה מקיבוץ גשור בגולן. הפורטר שלהם מתאפיינת בטעמי קפה (בעיקר בסיומת), בעישון קל ובקִרמול עדין. בירה צנועה ומעניינת.

חתול שמן, ביר באזאר: 5.2%

בירה שמבשלים עבור הדוכן־בר המקסים בפאתי שוק הכרמל. פירותית, כזו שאפשר להתענג עליה בכיף ביום קיץ, אבל אחרי הבקבוק הראשון היא קצת מכבידה. בירה שתבוא טוב עם נקניקייה טובה.

שפירא, פייל אייל: 5%

הרבה ריחות של כשות והדרים, אבל הטעם דווקא מעודן, קרמי, נעים לשתייה ובלי המרירות שהיה אפשר לצפות לה על פי הריח. נהדרת.

עמק האלה, Bavarian Wheat: 5.1%

הבירה הזו בסגנון בירות החיטה הגרמניות, מרעננת יחסית לז'אנר. כל מה שמצפים מבירת חיטה אפשר למצוא כאן – ציפורן, בננה, מורכבות ומשקל.

ולסיום: בכל שנה מבשלים בירה מיוחדת לתערוכה, במהדורה מוגבלת, אשר כל ההכנסות ממכירותיה תרומה. השנה הבירה מוקדשת למתי המקלל, אגדת הבירה המקומית. אמנם הכינוי "המקלל" לא דבק בו לשווא, אבל מי שמכיר ולו במעט את האיש יודע כי מדובר באיש גדול עם הנשמה הכי ענקית שיש. תמורת עשרה ש"ח שייתרמו לעמותת שורשים אפשר ורצוי לטעום מהבירה.

פסטיבל Beers יערך בתאריכים 10.9־11.9, 18:00־23:00 מתחם התחנה, כניסה: 70 ש"ח לחמש טעימות או 45 ש"ח לתושבי תל אביב מחזיקי כרטיס דיגיתל (ניתן לקנות במקום קופוני טעימה נוספים).

פרטים נוספים באתר