זה הקטן גדול יהיה

זוכרים את הימים שבהם שוק הבירה הישראלי הסתכם בנשר, גולדסטאר ומכבי? תשכחו מהם. כיום פועלות בארץ מבשלות רבות, ואף שמדובר בתעשייה בתחילת דרכה, זו בהחלט תעשייה מבטיחה. הנה המבשלות המקומיות ששווה לשים לב אליהן

בירה אלכסנדר. צילום: יח"צ
בירה אלכסנדר. צילום: יח"צ
4 באוגוסט 2016

דאנסינג קאמל

Funny camel, serious beer הוא המוטו של המבשלה וקשה להתווכח איתו. תוויות צבעוניות מטורללות ופורטפוליו של יותר מעשר בירות שונות (כולל כאלו המיוצרות עם רימונים, זרעי כוסברה וקליפות תפוז וגם אתרוגים). הבירות כאן עשויות לעילא, במקצוענות מרשימה. זוהי גם המבשלה התל אביבית הראשונה ואחת החלוצות בארץ, והיא עושה הרבה כבוד לעיר. יש בה בר שממוקם במבשלה עצמה (רחוב התעשייה 12) ומקרין שידורי ספורט בלי הפסקה, ועוד בר בפלורנטין (ויטל 10) שמגיש לצד הבירות של דאנסינג כאמל גם מבחר בירות בוטיק ישראליות.

כל הצילומים: יח"צ
כל הצילומים: יח"צ

בזלת

המבשלה הצפונית היא מחלוצות המבשלות הקטנות בארץ. הסיפור, לפי אנשי המבשלה, טמון במים הייחודים של רמת הגולן – אקווה בזלתית. המבשלה פועלת משנת 2006 וקנתה לעצמה לאט לאט שם בקרב שתייני הבירה בארץ. מייצרים כאן לאגר, אייל ובירת חיטה, ברצינות תהומית כמו שרק ברומאסטר שלמד בגרמניה יכול. מאז שנת 2010 שותפים במבשלה יקבי רמת הגולן, מה שמוליד שיתופי פעולה מסקרנים כמו בירת עוג העונתית שנעשתה בשיתוף ייננים מהיקב ועברה תסיסה בחביות יין.

בירה בזלת. צילום: יח"צ

אלכסנדר

נכון שגם הסיפור של מבשלת אלכסנדר מתחיל עם בחורים שתחילה בישלו בירה במטבח הביתי, אבל כשמדובר בטייסים לשעבר, לא פלא שמהר מאוד העסק נסק למעלה. אין כאן משחקים מיותרים של התחכמויות בדמות תבלינים מוזרים או פירות, יש פשוט בירות טובות העשויות בקפדנות עם חומרי גלם כמו שצריך. המבשלה ממוקמת ליד נחל אלכסנדר, מה שמסביר את הצב בלוגו. את הכנפיים של הצב אפשר להסביר בהיסטוריית הטיס של המקימים, אבל מניסיון – זו בירה שנותנת לך כנפיים.

בירה אלכסנדר. צילום: יח"צ

ג'מס

הדבר הכי טוב שיצא מפתח תקווה הוא מבשלת ג'מס. יש פה סיפור ציוני על אחד ג'רמי שוויתר על משרה נחשקת בבית לבן, עשה עלייה, והוא משוכנע לחלוטין שעשיית בירה בארץ ישראל היא תמצית הציונות. הבירות עצמן בסגנון נקי (חביבה במיוחד הפילזנר), המיתוג מדויק, והבונוס האמיתי הוא להגיע למבשלה עצמה – שמתפקדת גם בתור בר־מסעדה – ולשתות את הבירות הטריות שנמזגות היישר מהמכל.

בירה ג'מס. צילום: יח"צ

מלכה

עוד אחת מהמבשלות הקטנות־גדולות, עם נוכחות מרשימה בהרבה ברים ומסעדות. מלכה מגיעה מקיבוץ יחיעם, והבירות בסגנון אייל מדויקות ונקיות. אין כאן בירות של שמונה אחוזי אלכוהול או תיבול מוגזם של פירות ושאר מחשבות "יצירתיות" שמאפיינות תעשייה בחיתוליה. אם אתם בצפון, שווה לעצור לבירה קטנה על המרפסת היפה שלהם. עוד קטע נחמד ביותר עם מלכה הן חביות החמישה ליטרים – אידיאלי למסיבות ביתיות ומשהו שבהחלט נותן תחושה של בירה מהחבית.

בירה מלכה. צילום: יח"צ

נגב

לזה התכוון בן גוריון כשהוא דיבר על להפריח את השממה, לא? המבשלה הממוקמת בקריית גת ומגדירה עצמה "בירה דרומית" בהחלט עושה שמח. שלוש בירות מייצרים שם, אמבר אייל, פורטר ובירת פסיפלורה (שמקבלת לקראת סוף הכנתה תוספת של פסיפלורה הגדלה במושב ליד המבשלה. סנסציה). ואפילו שבירה פסיפלורה נשמע כמו חלום בלהות עבור שתיינים שמרנים, חייבים להודות שמדובר במוצר גאוני.

בירה נגב. צילום: יח"צ

מבשלת הארץ

מבשלת הארץ הוקמה בקרית גת במקום שבו הייתה מבשלת הנגב על ידי ביר בזאר, רשת ברים המתמחה בבירות תוצרת הארץ. מטרתה העיקרית של המבשלה היא לקדם את תעשיית הבירות המקומיות ולתמוך ביצרנים קטנים חסרי יכולת ייצור עצמאית. המבשלה מייצרת את כל הבירות של הביר בזאר (חתול שמן, בינדי, דודה'שך), ובירות נוספות בבישול חוזי תחת מותגים פרטיים. המבשלה נפתחה במאי 2016 ומייצרת כעשרת אלפים ליטרים של בירה כל חודש, המשווקים ברשת ביר בזאר ובחנויות מתמחות.

בירת חתול שמן של מבשלת הארץ (צילום: באדיבות מבשלת הארץ)
בירת חתול שמן של מבשלת הארץ (צילום: באדיבות מבשלת הארץ)

הרצל

בירה מעיר הבירה זה אולי משחק מילים נדוש, אבל בכל זאת מדובר במבשלה היחידה ששוכנת בירושלים. הרצל הוא הילד החדש בשכונה של מבשלות הבוטיק, וכבר עושה הרבה רעש: המיתוג צבעוני וצועק, והשמות של הבירות לקוחות מתוך הז'רגון הירושלמי, שזה אומר שמות מוזרים שמצחיקים ירושלמים – "שש אחוז כפרה", "דולצ'ה דה עסל" ו"IPA וזה". הבירות מתובלות, דעתניות, אבל מלאות חן. בקיצור, בירה ירושלמית אסלית.

בירה הרצל. צילום: יח"צ

שפירא

האמת, בזכות סרטוני היוטיוב הקצרים של החבר'ה האלה מגיע להם להיות ברשימה. אבל בתכל'ס, גם ללא הסרטונים המשעשעים הם יודעים לעשות בירה. מדובר בשני אחים ירושלמים שהתחילו לבשל בירה בבית וראו כי טוב. אמנם המבשלה לא נמצאת בירושלים, אבל הבירות עצמן – עם הפונט והלוגו של האריה – זועקות ירושלים. הבירות עשירות, ויש יציאות עונתיות מקוריות כמו בירה מחוזקת עם שבבי עץ שהושרו בג'ק דניאלס. לא ברור מה עובר על הירושלמים שמנסים להמציא את הגלגל מחדש בכל האמור לבירות, אבל זה די עובד להם.

בירות שפירא. צילום: יח"צ

שריגים

המבשלה מהיישוב שריגים מייצרת בירה בשתי סדרות שכמעט אין קשר ביניהן. בסדרת עמק האלה תמצאו בירות בסגנון אירופי (כלומר ייצוג למגוון סגנונות אירופאיים קלאסיים), ואילו סדרת רונן מעניקה את הפרשנות של החבר'ה לבירות הבוטיק האמריקניות, דהיינו בירות עשירות בארומות ובטעמים. יש פה מעין מבוא קצר לסגנונות שונים בתכלית, כך שקשה לדבר על המבשלה כעל מקשה אחת. תחת עמק האלה אפשר למצוא למשל בירה בסגנון בלונד אנגלית, טריפל בלגית עמוסת אלכוהול או חיטה בווארית. תחת רונן יש בירות כמו כהה מרושעת או הודית מכוערת ועוד, עם אחוז גבוה יחסית של אלכוהול וטעמים עשירים, כלומר בירות מרשימות למדי אבל לא כאלו שאפשר לחסל מהן שישייה ברצף.

בירה שריגים. צילום: יח"צ

טייבה

מבחינת כמויות מדובר במבשלה שמייצרת יותר מכל הבירות ברשימה עד כה, גם יחד, ועדיין האופי הבוטיקי נשמר כאן היטב ואם טרם טעמתם – הגיע הזמן. מדובר גם בבירה שמיוצאת למדינות רבות בעולם, ואפילו מייצרת בירה בגרמניה תחת המותג טייבה. זה סיפור שיכול להתקיים רק אצלנו – בירה שמיוצרת בטייבה, תחת הרשות הפלסטינית (בכפר טייבה הסמוך לרמאללה), כשרה בהשגחת הרב של ההתנחלות עפרה, ויותר קל למצוא אותה בגרמניה או יפן מאשר בישראל. אבל עזבו עכשיו פוליטיקה, מדובר ביופי של בירה. ספינת הדגל היא הגולדן, בירה בהירה ומעודנת שלא באה להתחכם יותר מדי אלא פשוט לעשות את העבודה – מרווה, מאוזנת ונעימה – והיא עושה את זה מצוין.

בירה טייבה. צילום: יח"צ

 

מבשלת הגליל

במרכז הגליל, למרגלות הרי הגליל העליון, שוכן קיבוץ מורן. בתוך הקיבוץ פועלת למעלה מחמש שנים מבשלת הגליל. המבשלה מייצרת 7 סוגי בירה מעניינים, ביניהם גם בירת דלעת. המבשלה הקטנה מייצרת בירה טרייה ואיכותית בעיקר לעצמה ולמספר נקודות נבחרות. בסופי השבוע מופעל במקום פאב שמושך אליו תושבים רבים מהאזור. נוסף לבירות של המבשלה, מציע הפאב גם עשרות בירות בוטיק ישראליות ממבשלות אחרות ותפריט אוכל ליד הבירה, הכולל גם בשרים מעושנים.

בית בירה פס

בדרום רמת הגולן, מעל הכנרת, ממוקם בלב קיבוץ גשור בית הבירה פס. חגי ואור, אחים לבית משפחת פס, יזמו והקימו בחדר האוכל הישן של הקיבוץ את חלום בית הבירה כפרויקט משפחתי באווירה חמה וביתית. בסוף שנת 2010 התחילו האחים לבשל בירה בבית הוריהם שבקיבוץ וכשנעשה הדבר צפוף מדי הם התחילו לבנות את בית הבירה, שלימים גדל והתפתח למבשלה ולפאב מקומי. האחים פס (פירוש המילה FASS בגרמנית הוא חבית) מייצרים בעבודת יד שלושה סוגים של בירת בוטיק ולעיתים משתעשעים בבישול בירות ספיישל משתנות, מתובלות בטעמים מיוחדים.

בירה פס (צילום: אמנון חורש)
בירה פס (צילום: אמנון חורש)

בירה מוסקו

מבשלת בירה מוסקו ממוקמת במושב זנוח שבאזור בית שמש. זהו סיפורם של שני חברי ילדות מראשון לציון: ירון (הוא ה"מוסקו"), מוזיקאי חילוני ואמיר, אגרונום חרדי, ששנים רבות החזיקו בתשוקה לייצר וויסקי ועראק ולבסוף מצאו את עצמם מייצרים בירה עם הרבה אהבה. בימים אלה המבשלה עוברת תהליך של שדרוג והגדלת כושר הייצור. המותג מוסקו כולל 4 סגנונות בירה, אחד מהם הוא סטאוט שחור ועשיר בטעמי קפה ושוקולד מריר.

מבשלת הערבה

אי שם בערבה, במקום קשוח ולוהט החולש על מרחבים אינסופיים של נוף מדברי, מחוספס ומסמא עיניים החליטו הדס ואוהד כץ לעשות מעשה – והקימו מבשלה. מבשלת הערבה נמצאת בישוב צוקים שבערבה, סמוך לכביש 90 בדרך לאילת. המבשלה הזעירה מייצרת שלושה סגנונות בירה, אותם אפשר למצוא בעיקר באזור הדרום (בירה מהחבית ניתן לטעום במבשלה). המבשלה פתוחה בקיץ בימי חמישי בערב ובחורף בימי שישי בצהרים, שם ניתן לרכוש בקבוקים וליהנות מהבירה בהמשך הטיול. ניתן לערוך ביקורים במבשלה בתיאום טלפוני מראש.

מבשלת אייסיס

שמה של המבשלה לא נבחר סתם כך: איציק לוי, הבעלים של מבשלת Isis, ישמח לספר לכם שאייסיס היא אלה מצרית, אלת השפע והפריון. מבחינת לוי זה הכי טבעי – שהרי המבשלה שלו ממוקמת במושב דקל, שזה, פחות או יותר, בקצה העולם שמאלה, נושק לגבול מצרים. אין ספק שלחלוק שם יחד עם אנשי החליפות האסלאמית זה דבר שיוצר הרבה אקשן, שמושך גם כתבים אמריקאים שבאים לסקר את המקום.

המבשלה מייצרת חמישה סגנונות בירה קבועים ועוד שניים עונתיים. אם אתם רוצים לבלות כמה שעות באזור זמן אחר, תוכלו לבקר במבשלה ולשבת לכוס בירה בחצר – בימי שישי מהבוקר ועד כניסת השבת. על אירועים והופעות במקום תוכלו להתעדכן בדף הפייסבוק של המבשלה, או באתר.

בירה אייסיס (צילום: יח"צ)
בירה אייסיס (צילום: יח"צ)

מבשלת Soof

המבשלה הכי דרומית בישראל ממוקמת באילת. שלושה חברים – יעקב, נתן ותומר, שכל אחד מהם הגיע לעולם הבירה מכיוון אחר – החליטו להקים את המבשלה הצעירה ביותר בשוק מבשלות הבוטיק הישראליות. סוף מייצרים שישה סוגי בירה המוגשים מחבית במסעדה הצמודה למבשלה ועוד שני סוגים למכירה בבקבוקים. במבשלה מבשלים בירה בנפחי בישול קטנים של כ־200 ליטר. הבירות של סוף מכילות מרכיבים מיוחדים כדבש, סילאן, גוג'י ברי, פירות יער ועוד הפתעות.

בירה סוף (צילום: באדיבות מבשלת סוף)
בירה סוף (צילום: באדיבות מבשלת סוף)