אבירם כץ יצא לגלות איך השתפר טעמה של הטובורג

"תגיד, מה קרה לטובורג? שינו שם משהו?" – לא מעט אנשים בתעשיית האלכוהול שמעו את המשפט הזה בשנה החולפת מפי חברים שחיפשו אישור "רשמי" לעובדה שהטובורג, פתאום, הפכה טעימה יותר. אבל גם שתייני טובורג בלי זיקה מיוחדת לתעשיית הבירה הבחינו בשינוי, שאכן התרחש באופן רשמי לפני שנה וקצת. טובורג, המותג הדני, מיוצר בישראל, ולפני כשנתיים החלו לעבוד על פיתוח של מתכון חדש עבורו. על השינוי העיקרי בטעם אמון לתת (חומר הגלם המשמש לבישול בירה ומעניק לה את טעמה ואת אופיה) בשם "קאראמבר" (CaraAmber). זן הלתת הזה הוא פיתוח של מלתתת ויירמן (weyerman) הגרמנית, מפעל משפחתי שחגג השנה 135 שנים, ונחשב למלתתה מהמובילות בעולם. בקיצור, כמו עיתונאי חוקר אמיתי רציתי לתהות על קנקנה של הטובורג החדשה (נו טוב, על מי אני עובד – רציתי לזלול אינספור נקניקיות וחזרזירים מעושנים עם תועפות בירה) וקפצתי לביקור בבמברג ובמפעל של ויירמן.

העיר במברג שוכנת פחות או יותר בחצי הדרך בין פראג למינכן, מה שאומר שאפשר למצוא שם הרבה בירות גם בסגנון הפילזנרי הצ'כי המעודן וגם בסגנון גרמני כבד יותר ומעונן. וכשאני אומר שאפשר למצוא שם הרבה בירה, אני מתכוון מ־מ־ש הרבה בירה. בעיר, שגודלה 54.5 ק"מ רבועים, קיימות תשע מבשלות בירה, ואליהן אפשר להוסיף עוד 120 מבשלות, אם לוקחים בחשבון את כל הערים הסמוכות לה. הצריכה המקומית לליטר בבמברג עומדת על המספר הבלתי ייאמן של 288 ליטר לנפש בשנה – ומדובר על עיר בערך בגודל של חדרה. רק שאני לא בטוח אם יש מספיק בירה בעולם שתגרום לחדרה להיראות כל כך יפה, רומנטית ועתיקה. בבמברג לא צריך אפילו לשתות כדי להתפעם מהיופי שלה – העיר לא הופצצה במלחמות העולם – אבל אני לא יכול להתחייב על זה, שכן לא היה רגע אחד במהלך הטיול שבו לא אחזנו בירה בידנו.

צילום: Shutterstock

ובחזרה למלתתה: בירה מייצרים בתהליך של בישול הלתת עם כשות, ולאחריו התססה, שמעניקה לבירה את הגיזוז ואת האלכוהול. את הלתת (Malt) מפיקים מדגנים – שעורה, חיטה, שיפון – שעוברים הנבטה, ייבוש וקלייה, תהליך מרתק במלתתה של ויירמן. זני השעורה השונים, משך זמן הקלייה והטמפרטורה – כל אלו אחראים על התוצאה הסופית של הלתת. כהה או בהיר, מריר או מתקתק, בטעמי קפה או דווקא פירותי, הלתת יכול להופיע בכל מיני צורות, והעירוב בין סוגי הלתת השונים יעניק לבירה את אופיה. בדרך כלל בירות יתבססו על לתת אחד מרכזי, והוא "יתובל" בסוג לתת נוסף (עד שלושה סוגים). למעשה הביקור הזה במלתתה היה מעין ביקור מאחורי הקלעים של מאחורי הקלעים של תעשיית הבירה. השקים שיוצאים מהמפעל של ויירמן יעשו את דרכם אל יותר ממאה מדינות ברחבי העולם, ושם יפיקו מהלתת ומהשעורה אינספור בירות שונות, בכל סגנון אפשרי. אגב, הטובורג רד המיוצרת בארץ זכתה לא מזמן בתואר הטובורג הטעימה ביותר המיוצרת בעולם, בתחרות פנימית של המותג (טובורג מייצרים במקומות רבים בעולם, במתכון מעט שונה בכל מקום).

[interaction id="54bb92e0cd7e120f0d0723b2"]

אז מה עוד היה לנו בבמברג ואיך לא שמעתם עליה עד היום? הרי כולם מכירים את מינכן ואת האוקטוברפסט, אבל במברג, נדמה לי, פשוט טובה יותר מסתם גימיק תיירותי. אוקטוברפסט? כאן כל יום הוא אוקטוברפסט. אחזור שוב על הנתון – 288 ליטר בירה בממוצע שותה כאן כל תושב בשנה, וזה כנראה המספר הגבוה בעולם. ובאמת בכל מקום פוגשים משפחות, צעירים, פנסיונרים, נשים, גברים, ילדים וילדות וכולם שותים בירה – בצהריים, בערב, בלילה. לשאלתנו איך הם מחזיקים מעמד, הסבירו לנו בפשטות אנשי המקום את המוטו שלהם: "הכבד גדל עם האתגרים".