היינות הישראלים המומלצים לחגי תשרי

ראש השנה, כמו גם פסח, הוא שעתו היפה של תעשיית היין המקומית. ההערכות מדברות על סדר גודל של כ־50 אחוז מכלל מכירות היין השנתיות המתבצעות לפני החגים הללו. העדפה ברורה ניתנת ליינות ישראליים, ובמיוחד לכשרים. מבחינה צרכנית המשמעות היא מבצעים משתלמים במיוחד. במילים אחרות: זה הזמן למלא את המקררים ולהצטייד ביין שאתם אוהבים, לפחות עד פסח.

כל היינות שבחרנו להמליץ עליהם השנה הם יינות ישראליים, חלקם כשרים וחלקם לא, במחירים מגוונים (ושוב, צפו למבצעים שיוזילו בוודאי את המחירים הרשמיים). כבר לא צריך להתנצל או להסביר מדוע ברשימת ההמלצות לחג מככבים הרבה מאוד יינות לבנים ורוזה, ולמה באדומים יש נטייה ליינות קלילים ואלגנטיים ופחות "בומבות", אבל אם למישהו יש עוד ספק: עם כל הכבוד לספטמבר_אוקטובר שלנו, עדיין חם כאן. מאוד. היינות שמתאימים לאקלים שלנו הם יינות לבנים, ואדומים קלילים, והם יעשו עבודה מצוינת על שולחן החג. לקברנה סוביניון נחזור בינואר. אולי.

רשתות השיווק

בתכלס, רוב היין שנמכר בארץ נמכר בסופרים. נכון, תנאי האחסון לא תמיד אידיאליים, בלשון המעטה, וגם אל תצפו מהקופאיות ומהקופאים שיעזור לכם לבחור בין סירה מהגליל למרלו מהגולן, אבל הנוחות של לסיים את כל הקניות במקום אחד קורצת לרובנו. בכל מקרה, זו רשימה רלוונטית אם אתם מחפשים יינות זולים יחסית, בוודאי במבצעי החג.

רמת הגולן, גמלא, שרדונה 2013

המותג המצליח של רמת הגולן, עם שרדונה By the Book. זה יין מלוטש, כרגיל ביקב, עם נגיעת העץ והחמאתיות, הפרי הירוק ומורכבות נעימה. זה יין שאפשר למצוא בקלות בכל סופר, במחיר סביר, וזה תמיד יהיה הימור בטוח: יין כזה שיהיה טעים לכולם. מדובר ביין לבן במשקל בינוני, עם נפח. תמיד יש בשולחן את מי שלא עובר ליין האדום (ובצדק), וזה בהחלט לבן שיכול לסחוב טוב גם עמוק אל תוך הארוחה. 40 ש"ח

כרמל, פרייבט קולקשן, שיראז 2013

היין הזה שבמבצעי החג מגיע (בקלות) לדיל של "4 ב־100" הוא כנראה התמורה הטובה ביותר למחיר שיש כרגע על המדפים, יחד עם שאר יינות הסדרה, שעברו מתיחת פנים עיצובית לאחרונה. זהו יין פשוט, שלא הייתי מתבייש להגיש אותו קר מהמקרר, ועדיין ניכר בו האופי הזני המתובל והפירותי של השיראז. 33 ש"ח

סגל, אדום של סגל 2013

מדובר ביין עם מקום של כבוד בהיסטוריה המקומית שלנו, היין "השולחני" הראשון הראוי שיוצר כאן, כבר לפני כמעט שלושה עשורים. מדובר אולי ביין הישראלי הזול ביותר שאפשר למצוא, ובחוויה אירופית קלאסית שכל כך חסרה לנו בנוף המקומי – נכנסים לסופר הקרוב לבית, שולפים בקבוק, מקבלים עודף מ־30 ש"ח ושותים בלי לחשוב פעמיים, בלי לבלבל את המוח על טעמי דומדמניות ועפיצות. פשוט יין טעים שעושה את העבודה בכל רגע נתון. 23 ש"ח

טפרברג, רזרב, מרלו 2011

בואו נשים את הקלפים על השולחן: יקב טפרברג סובל מתדמית בעייתית, ורוב נאדות היין יעקמו פרצוף כשיזכירו את שמו. עכשיו אם נשים את התדמית בצד ונתמקד בתוכן, אזי שיקב טפרברג הוא אחד הכוחות העולים והמשתפרים בתעשייה שלנו, והמרלו הזה הוא אחד המוצלחים שאפשר למצוא על המדף: מעודן ומאופק, מעט ארומות ירוקות שאופייניות לזן ומרעננות מאוד, עץ משולב היטב, פשוט תענוג של יין אלגנטי ונעים ביותר לשתייה. 99 ש"ח

חנויות יין

ללא ספק, הכי טוב לרכוש את היינות בחנויות היין המתמחות, שם יש תנאי אחסון נאותים, צוות ידעני שעוזר לבחור וטעימות שתמיד מחלקים. כל אלה גם יוצרים חוויית קנייה נעימה יותר ובטוחה יותר. באשר לתיאוריה שבחנויות היין המחירים גבוהים יותר מאשר ברשתות השיווק, מסופקני. וגם אם יש הבדל מינורי, הרי שהוא שווה את השקט והביטחון. ברשימה שלפניכם תמצאו יינות שבדרך כלל לא תמצאו על המדפים בסופר ליד הבית, אבל הם יהיו זמינים למדי בכל חנות יין.

תבור, אדמה, רוסאן 2013

כיף לפגוש יקבים גדולים שמעזים ויוצאים מהשבלונה המוכרת והקצת משמימה של השרדונה/סוביניון בלאן. מקורו של הרוסאן בעמק הרון שבצרפת ובארץ הוא הולך וצובר תאוצה. הגרסה של תבור מציעה המון פירות טרופיים אבל בחבילה של יין יבש. אחד מיינות הקיץ האולטימטיביים, וכיוון שאצלנו יש קיץ תשעה חודשים בשנה, כדאי שיהיו לא מעט ממנו במקרר שלכם. 60 ש"ח

כרמל, ריזלינג, כרם קאיומי 2013

כבר כמה שנים שהריזלינג של כרמל מכרם קאיומי בגליל העליון הוא אחד הלבנים המדוברים בארץ והחביבים עליי באופן אישי, אבל השנה הצליח להם במיוחד. לראשונה מדובר בריזלינג יבש – הוא עדיין שופע פרי, כיאה לזן, אבל הסיומת והתחושה בפה יבשה בהחלט. יין רענן, פרחוני מאוד, אפילו קצת מינרלי ושופע פירות טריים. הפה חד, חמיצות גבוהה וטובה שמקפיצה את כל העסק למעלה. ככל הנראה הריזלינג המוצלח ביותר שיצא עד כה מהיקב, וכנראה הריזלינג הישראלי האהוב עלי כרגע. יהיה נהדר לפתיחה, וכל מנה עם קצת חריפות ועוקץ תבוא טוב מאוד לצדו. 75 ש"ח

יתיר, ויונייה 2013

זהו הלבן היחיד בפורטפוליו של יתיר, ולפיכך הוא קצת נשכח בין כל האדומים שכבר שנים זוכים להערכה ועושים הרבה רעש בארץ ובעולם. אקצין ואודה – היין הזה הוא האהוב עליי מכל יינות היקב: האף ארומטי מאוד, מבושם, מזכיר סלסילת פירות לבנים, זר פרחים. יין משמח. הוא יבש, אבל בפה יש תחושה נעימה של מתיקות פרי, וסיומת ארוכה. זה יין המשלב בהצלחה בין מורכבות ועניין, ובין רעננות והנאה. על שולחן החג הוא יהיה מצוין להתחיל את הערב, ככה עד שכולם מגיעים או לצד סלטים ומנות פתיחה קלילות. 85 ש"ח

ויתקין, מסע ישראלי אדום 2012

ממסך של קריניאן, סירה וקברנה פרנק המגיעים מאזורים שונים בארץ, אף רענן, כמעט פרחוני, טרי וכיפי. הנה יין אדום שאפשר לחיות איתו בשלום גם בטמפרטורות הנוכחיות. אפשר קצת לקרר אותו, ובלי לקשקש יותר מדי אפשר להעיף את הפקק ולמזוג מיד. זה יין עם נשמה ישראלית, מיקב משפחתי מקסים, והלוואי שהיינו פוגשים בעוד אדומים בסגנון הזה. 75 ש"ח

כרם שבו, אדום 2011

לא מדובר ביין חדש שיצא לשוק, למעשה בציר 2011 עוד מעט הולך להיגמר ולהתחלף בבציר 2012. ועדיין, ולמרות הפיתוי התמידי לכתוב ולספר על דברים חדשים, אני תמיד מוצא עצמי חוזר אל הכרם שבו האדום הוא יין שכל כולו שמחה וקסם. ממסך ים תיכוני של גרנאש, סירה, ברברה ומורבדר, פירותי ומתובל, עם נוכחות מועטת של עץ שלא מפריעה לפרי הרענן. כשיום אחד נדבר על מה זה "יין ישראלי", כרם שבו יהיה אחד מאבני הדרך לתשובה. מנות עיקריות לא כבדות מדי, ובעיקר בשר טלה, יהיו אידיאליות. 94 ש"ח

רקנאטי, רזרב, מרלו כרם מנרה 2011

פרי אדום בשל ועסיסי, גוף מלא, אך אלגנטי יחסית. היין שומר על אופי רענן ולא תתקשו לסיים בקבוק ממנו בשולחן החג. המרלו סובל קצת מיחסי ציבור גרועים בשנים האחרונות, וזה בדיוק היין להוכיח עד כמה זו טעות והפסד שלנו: יין מורכב ומאוזן, שיככב לצד מנות בשר, במיוחד בשר עם רוטב יין אדום או רימונים, ברוח החג. 110 ש"ח

דלתון, שיראז אלקוש 2012

הגליל המערבי הוא אחד מאזורי היין המתפתחים היותר מעניינים של ישראל, וכרם אלקוש, נטיעה יחסית חדשה של יקב דלתון, נראה מבטיח. כבר טעמתי את הסמיון שמגיע מהכרם הזה, וכעת יצא לשוק השיראז. יין רך, נעים, מורכב. זהו שיראז עוצמתי, כבד משקל, עסיסי, עם נוכחות מורגשת של חבית, ועם כל זאת מדובר באחד מיינות השיראז/סירה המוצלחים שנתקלתי בהם לאחרונה, בעל איזון נהדר כך שהכל עובד יופי בפה. זה יין של שיא הערב והוא יתאים למנות הכבדות יחסית, במיוחד תבשילי טלה. 149 ש"ח

יקבים וחנויות מתמחות

כאן אנחנו כבר מדברים על יינות שקצת קשה יותר להשיג. הם מיוצרים בכמויות קטנות ולא תראו אותם בכל חנות, לפעמים אפילו לא תהיה ברירה אלא להרחיק עד ליקב כדי להצטייד בכמה בקבוקים. אבל מדובר ביינות ששווים את המאמץ, מה גם שעונת החגים היא זמן מצוין לטייל בארץ ולבקר ביקב או שניים על הדרך.

כישור, רוזה 2013

יקב כישור נמצא בכפר כישורית בגליל המערבי, ומתגוררים בו אנשים בעלי צרכים מיוחדים, והכפר כולו משמש מעין משק אוטרקי. אבל לא בגלל זה נמליץ על היין. כלומר, זה יופי של ערך מוסף, אבל גם בלעדיו מדובר ביין שמרוויח ביושר את מקומו ברשימה. זה רוזה פירותי, יבש אמנם, אך תחושת פרי בשל בולטת כאן. יין כיפי, קיצי, שכדאי לקרר היטב ולשתות עם סלטים רעננים. וכמובן, בבוקר שאחרי, שלא לומר בבוקר החג עת אתם מבשלים ומנקים ומתכוננים לארח, כי אין כמו רוזה על הבוקר. 75 ש"ח

עבייה, לבן 2013

ביין של עבייה, יקב בוטיק קטן השוכן בקיבוץ יחיעם, יש מינרליות נעימה, ריחות שומשום קלוי, אלכוהול נמוך יחסית ופרי טוב שניצב במרכז. זה יין שרחוק שנות אור מהיינות המלוטשים והמדויקים שפוגשים ביקבים מסחריים, וזה בדיוק מה שאני מחפש ביקבי בוטיק קטנים ואלטרנטיביים: אישיות, אופי ואמירה, ומאלו יש בשפע ביינות של עבייה. למכירה רק ביקב, ושווה את הנסיעה ליחיעם. בצמוד ליקב שוכנת מבשלת הבירה "מלכה", ואין כמו לשטוף את הגרון עם קצת בירה אחרי היין. 85 ש"ח

מיה לוצ'ה, ביאנקו 2011

קובי ארביב נמנה על צוות הייננים של יקב רקנאטי, ומיה לוצ'ה הוא יקב הגראז' שלו בביתו באור עקיבא. הלבן שלו מבוסס קולומבאר, זן לבן שסבל אצלנו שנים מהזנחה, בתוספת קטנה (שבעה אחוז) של שרדונה. יין פריך, עם חמיצות גבוהה, עם הרבה עניין. זה ממש לא לבן פירותי וחנפן, ובוודאי לא יין שיקלע לטעם של כולם, אבל בהחלט משהו שכדאי לחפש ולטעום אם אתם חובבי יין רצינים. 110 ש"ח

צרעה, שורש לבן 2013

לא סתם היין נקרא שורש לבן, ואפילו שמדובר במאה אחוז סוביניון בלאן, לא זה העניין כאן. האופי הוא לא סוביניון קלאסי, בוודאי לא כמו שהתרגלנו אליו בארץ. לדבר עם האופי של כרם שורש נראה לי קצת יומרני מדי, אז אתנסח אחרת: לא מעניין אותי אם היין הוא יותר סוביניון או יותר שורש: מדובר באחד הלבנים הכי טובים שזכורים לי אי פעם בארץ. יין רציני, מורכב מאוד, עם יופי של פרי ועץ בדיוק במידה. הוא נהדר לאוכל ונהדר בלי אוכל. את היין הזה תמצאו בעיקר במסעדות העיר וביקב, ואם אתם כבר מגיעים לביקור ביקב – וכדאי להגיע לביקור ביקב – אל תוותרו גם על בקבוק של האור, יין הקינוח הנהדר שלהם שאפשר למצוא רק ביקב. 130 ש"ח

ולקינוח

הקטגוריה הזו של יינות קינוח סובלת מהזנחה פושעת אצלנו, וחבל. החגים, עם השולחנות המלאים באורחים, הם הזדמנות מצוינת לסיים את הארוחה עם יין קינוח טוב. לא צריך יותר משני שלוקים לאדם, כך שגם אם אתם מארחים עשרה אנשים, בקבוק אחד יספיק. בקטגוריית הזולים הטפרברג ריזלינג בציר מאוחר יעשה עבודה מצוינת (36 ש"ח), אם בא לכם אדום מחוזק וכבד שילך מצוין עם שוקולד אז הירדן 2T של יקבי רמת הגולן תהיה בחירה נהדרת (100 ש"ח), ואם אתם בעניין של חתיכת גבינה כחולה כדי לסיים את הארוחה החגיגית את ההייטס ויין של יקבי רמה"ג (125 ש"ח) או הגוורצטרמינר כרם שעל של יקב כרמל (89 ש"ח) יחוללו לכם פלאים בפה.