ארוחה עסקית

אם מנקים מהעולם המגדרי מילים מפוצצות כמו העצמה והגשמה, אפשר למצוא כמה דוגמאות לנשים שמצליחות כל השנה, כאלו שלא צריכות את יום האישה כדי להוכיח שכל מה שגברים יכולים לעשות הן יכולות גם, ואפילו יותר. אהובה תורג'מן, מנכ"לית רשת BBB, היא כזו.

עם גזרה דקיקה ותלתלים בלונדיניים שובבים קשה להאמין שמדובר באישה בת 52 שחיה ונושמת מסעדנות יותר מ־20 שנה וחולשת על 22 סניפים. בחייה הפרטיים היא אימא וסבתא לנכדה בת שנה. אבל שום דבר בבית שבו גדלה לא הכין אותה לקריירה שלה, ובטח שלא בתחום האוכל. היא גדלה בחדרה כבת להורים שכירים שעולם העסקים רחוק מהם, משפחה מרוקאית עם עשרה ילדים: "זאת הייתה משפחה מרוקאית קלאסית, עם אימא שכל שישי מבשלת לכל אחד מה שהוא אוהב", היא נזכרת, "כשהתחתנתי בגיל 18 וחצי אפילו חביתה לא ידעתי להכין, אבל לא זה מה שהביא אותי לקולינריה".

ההזדמנות הגיעה דווקא בגיל 26, כשהיא כבר הייתה אימא לשלושה. מכר של המשפחה, שהיה אחד השותפים במסעדת יטבתה החדשה ברחוב הירקון, פנה אליה ושאל אם תרצה לעבוד כמנהלת משמרת בשעות הבוקר, כשהילדים בגן. תורג'מן לא היססה, נענתה לאתגר ועד מהרה התקדמה לתפקיד מנהלת הסניף.

"הצלחתי מאוד, וכשראו שאני מסוגלת קיבלתי לנהל שני סניפים. גרתי אז בביתן אהרן, עבדתי חצי יום בסניף אם הדרך ליד הבית ומשם הייתי נוסעת לסניף נתב"ג, מסיימת בתשע בערב, חוזרת לראות מה קורה באם הדרך ומשם הביתה". סיפור ההצלחה חזר על עצמו, ולאחר שלוש שנים היא התמנתה למנהלת רכש, אחר כך לסמנכ"ל ולבסוף למנכ"ל הרשת, שבאותה תקופה מנתה כבר תשעה סניפים.

ואיפה ילדים ומשפחה נכנסו לתמונה?

"כשהגדול היה בן 8 והתאומים בני 4 בעלי אמר 'אם את רוצה קריירה אין לי בעיה, אני אטפל בכל העניינים'. הוא היה זה שהכיר את המורים והרופאים. מטפלת הייתה אוספת את הילדים ונשארת איתם עד שבע בערב ואני התעסקתי בקריירה אבל הקפדתי יום בשבוע להיות איתם אחה"צ".

אחרי עשור כמנכ"ל פשטה תורג'מן את חליפת אשת העסקים. "ראיתי שהעולם הולך לכיוון ירוק ובריא יותר ובאתי עם תוכנית למתיחת פנים למותג ולתפריט. הבעלים טענו שזה לא נכון ויקר מדי אז אמרתי תודה והלכתי". אבל תורג'מן לא ישבה בבית אלא פתחה בביתן אהרן בית קפה קטן בשילוב חנות לציוד רכיבה. השקט התעשייתי נמשך חודשים ספורים בלבד…

"יום אחד קיבלתי טלפון מבחור שאמר שהוא רוצה להקים רשת המבורגרים ומבקש לפגוש אותי. האתגר דגדג לי בעצמות. ביקשתי שבוע לחשוב, אבל כבר למחרת הוא התקשר וביקש להיפגש שוב. מסתבר שהוא פגש אנשים שעבדו איתי בעבר והחליט שהוא מחליט בשבילי", היא צוחקת. באותו ערב היא כבר נפגשה עם בעלי הרשת, ארבעה גברים. "אחד מהם שאל פתאום 'למה את חושבת שאת יודעת לעשות את זה יותר טוב ממני?' ועניתי לו 'אני לא חושבת – אני בטוחה, וזה שאתה גבר לא נותן לך יתרון'. העברתי את העסק לגיסי והתחלתי לדמיין איך אני עושה מהרשת אימפריה".

תורג'מן הוצנחה לתפקיד מנכ"ל ללא מטה או מזכירה, ולמדה את העסק מלמטה. "בבוקר בניתי תוכנית עסקית ובערב עשיתי הכשרה לעצמי. למדתי להכין המבורגרים, הבנתי איך מקבלים את הבשר ועבדתי בכל אחת מהעמדות". היא התייחסה לתפקיד ברצינות וכתבה ספר נהלים, אך כשקבעה פגישה עם המנהלים כדי להציגו בפניהם אף אחד לא בא: "קבעתי את הפגישה לשבע. הראשון הגיע בשבע ורבע, 'אהלן מה קורה' בסחבקייה, ואחרי עשר דקות עוד אחד. כשהאחרון הגיע אמרתי 'צר לי, אני לא מתחילה פגישה בשעה ורבע איחור. אם אתם רוצים לשמוע מה יש לי להגיד ניפגש מחר בשבע אפס אפס או שאני שמה את המפתחות'. למחרת ברבע לשבע כולם כבר היו סביב השולחן". תורג'מן היא גם זו שחתומה על המעבר המיתוגי מבורגוס בורגר בר ל־BBB, שם עם ניחוח בינלאומי שאינו מסתיר כוונות להתרחב.

אז תמכרי המבורגר לאמריקאים? זה נשמע כמו למכור קרח לאסקימואים.

"חד משמעית כן. בארצות הברית יש פאסט פוד כמו מקדונלד'ס או ברגר קינג אבל אין חוויה. אני אעשה את זה עם האדם הנכון, מישהו מקומי".

כאישה בתחום שרובו ככולו גברי, תורג'מן לא ליקקה דבש במהלך השנים. "זה היה מאוד קשה. היו מסביבי כמעט אך ורק גברים והם לא פרגנו. המבורגר זה ספורט, בירה וגברים, ואישה נראית זרה בסביבה הזו".

השתנו דברים מאז?

"לא. בענף המזון אין הרבה נשים ולמעשה אני האישה היחידה בעולם ההמבורגרים ומנהלת רק גברים. אולי נשים פוחדות להיכנס לתחום כי זה עולם שעובדים בו מסביב לשעון וצריך לדעת לפלס את הדרך".

תחת ניהולה שינתה הרשת את אופייה והפכה מטריטוריה גברית למקום שמתאים לכולם, אפילו לנשים ולמשפחות. חדרי ילדים הוקמו ואובזרו במשחקי חשיבה, נפתחו סדנאות בישול בחופש הגדול והוצבו מסכים על כל שולחן, כך שניתן לראות בהם מה קורה במתחם הילדים.

כאישה את מרגישה שיש לך סגנון ניהול אחר?

"בוודאי. זה מתבטא קודם כל בנימה האישית ובקבלת החלטות. כשגבר צריך לקבל החלטה זה תמיד נסגר במשפט 'יהיה בסדר'. אני חייבת לנבור ולרדת לרמת המיקרו כי דברים לא מסתדרים מאליהם. אני גם לא מחליטה לבד אלא עושה סיעור מוחות ושולחן עגול בנוכחות ברמן ומלצרית, כי הם אלה שמכירים את הלקוחות. לגברים יש אגו, לנשים פחות".

גם המטה של תורג'מן מורכב מרוב נשי: "השתדלתי לבחור נשים לתפקידי ניהול, במיוחד לתפקידים שקשורים במרכיב האנושי, כי נשים יודעות לקרוא אנשים יותר מגברים. גברים מבינים מהלכים אסטרטגיים ועסקיים ויש אצלם רק שחור ולבן. לאישה יש חלוקת קשב והיא יודעת להבין את האדם שמולה".

תורג'מן ובן זוגה גרים בנווה צדק, אבל היא מנצלת את היתרונות התרבותיים של העיר רק פעם בשבוע ביציאה משותפת. שאר הזמן מוקדש לעבודה, והיא גם ממש לא הסבתא שתרדוף אחרי הנכדה עם בננה. "את הנכדה אני רואה במקרה הטוב פעם בשבוע, וגם זה למעט זמן. הבן שלי אמנם זכיין ברשת אבל הוא טוען שאני עדיין יכולה לפנות לה יותר זמן".

תמליצי לה על קריירה כמסעדנית?

"לא, אבל אני מאוד אמליץ לה לעסוק בתפקידים ניהוליים. לא משנה במה עוסקים, מנהל הוא מנהל".