מועדון היושב המתמיד: הפרלמנטים של תל אביב

קפה, אלכוהול, פחמימות ריקות והרבה קללות - הפרלמנטים הקולניים של תל אביב יעשו לכם חשק לאחד משלכם

תיירים מהצפון הישן. הפרלמנט של יום טוב. צילום: גוני ריסקין
תיירים מהצפון הישן. הפרלמנט של יום טוב. צילום: גוני ריסקין
1 במרץ 2017

הבולגרים

בורקס ז'ק , שד' ירושלים 35, שישי ב־10:00

השכנים בשדרות ירושלים מכירים היטב את המזמורים המתוזמנים לצהרי יום שישי, שעליהם מנצח אלברט הבולגרי באקורדיון לצד חבריו זיקו, משה ודוד בקול זמרה. מאז שנסגרה מסעדת הפועלים הבולגרית בויאנה לפני כשנתיים, הפרלמנט היפואי העתיק את מושבו לבורקס ז'ק – ולכל התוהים, נראה שאין בכוחן של הפחמימות הריקות להכניע את בריאותם של בולגרים למודי בצקים ואלכוהול ("מה כבר יעשה לי בורקס אחד בשבוע", אומר זיקו). ליושבי הפרלמנט משותפות אהבת נשים שתקינותה הפוליטית לא תשרוד את העשור הנוכחי (גוני, צלמת המערכת, זכתה למזמור מאולתר משלה) וחיבה לטיפה המרה. משותפת להם גם חברות נפש ארוכת שנים, ולראיה, כל ישיבת פרלמנט נפתחת בסבב שבו כל חבר מתוודה על מחלותיו ותרופותיו המזדמנות. לאחר מכן משוחחים קצת על נשים ("מי הצליח בנישואים, מי פחות הצליח") ופוליטיקה ("אנחנו אוהבים ערבים, אבל גרים בבתים שלהם"), וכשנגמר על מה לדבר פשוט פוצחים בשירה.

יש מספיק פאנטה לכולם. הפרלמנט של אלברט והאקורדיון. צילום: גוני ריסקין
יש מספיק פאנטה לכולם. הפרלמנט של אלברט והאקורדיון. צילום: גוני ריסקין

מנבלי הפה

קפה אפל שטרודל, עולי ציון 8, שוק הפשפשים, שישי ב־12:00

לכל חבר בפרלמנט של אפל שטרודל יש תפקיד משלו. שמואל מקבל על עצמו את תפקיד המיסטיקן ומפרגן לחבריו בברכות בריאות ופריון המוכיחות את יעילותן; איציק המשופם מופקד על הממון; ויואל, הנחשב לבן בית בשוק התקווה, מספק המלצות לסחורה משובחת. יושב ראש הפרלמנט, יוסי, מפורסם בזכות עניבותיו הצבעוניות שאותן הוא מחליף בהתאם למצב הרוח, ונמצא כעת בחודש שבתון. יש להם ותק של שמונה שנים בשולחן החיצוני המשקיף לשוק הפשפשים, היות שממנו ניתן "לראות את העוברים והשבים הצעירים והיפים". באשר לנושאי השיחה מדובר בפרלמנט פוליטי למהדרין, וניבולי הפה הם סימן ההיכר שלו. המשפטים "הרב מצגר שקרן בן שקרן", "בנט הוא כמו צורר פשיסטי" ו"מי שמצביע לביבי הוא כמו מטופל אצל פרוקטולוג שרוצה שידחפו לו שוב ושוב אצבע לישבן" נדחסים לתוך חצי דקה של חילופי הערות מזדמנים, והעיקר שבתוך הפרלמנט כולם תמימי דעים בנוגע להכפשות הנזרקות לאוויר ללא צנזורה.

אל תשאלו מה יש להם להגיד על אורן חזן. הפרלמנט של אפל שטרודל. צילום: גוני ריסקין
אל תשאלו מה יש להם להגיד על אורן חזן. הפרלמנט של אפל שטרודל. צילום: גוני ריסקין

חצר המלך

נמל יפו, שבת ב־7:00

בפוליטיקה הארצית ראש הממשלה דורש לכאורה משקאות וסיגרים מאלה המבקשים להתחבב עליו. בתל אביב ראש העיר רון חולדאי נדרש לנדב בקבוק קוניאק ולהמתין בסבלנות אפולוגטית רק כדי לזכות בכיסא בפרלמנט של שאול הדייג, המתכנס ברחבת נמל יפו כבר כמעט 30 שנה. לא בכדי מעמדו של שאול מתעלה על האיש החזק בפוליטיקה העירונית: המטעמים המוגשים על השולחן כוללים חומוס ביתי מופלא, סיר של דגים חריפים שמימיים וג'ריקן של נוזל לבן בטעם מי ורדים שאיש לא רוצה לדעת בדיוק מה הוא מכיל, אך הכל מסכימים על כך שיש בו סגולות ("הקוניאק הוא בשביל הנפש, אבל המיץ הזה מחיה נפשות", אומר חולדאי). עם חבריו הקבועים של הפרלמנט נמנים השף בנצי ארבל (החמוש בסיגר שמן), העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר דניאל בן סימון, בחור המתכנה "כושי" אף על פי שהוא תימני (הוא האחראי על רקיחת המיץ המסתורי) ועוד שורה של יפואים ותיקים מסביבת הנמל. תנאי הקבלה לפרלמנט, לטענת שאול, מסתכמים בשלושה ש"ח – אך משום מה נראה כי הוא מצהיר עליהם רק כדי להסוות את מבחן הקבלה הסודי, הקשור במוכנות להשכים ב־7 בבוקר כדי לאכול דגים חריפים ולטעום מהמיץ הלבן של כושי בלי לשאול שאלות מיותרות (הקונוטציות המלוכלכות במקומן).

מסנג'רים את ראש העיר. הפרלמנט של שאול הדייג. צילום: דין אהרוני
מסנג'רים את ראש העיר. הפרלמנט של שאול הדייג. צילום: דין אהרוני

חוסמי הדרכים

רחוב נחניאל (כרם התימנים), שישי ב־14:00

יש פרלמנטים המתחמשים בקפאין ובצקים שמנוניים במאבקם נגד החמרמורת של ליל חמישי, ויש כאלה המעדיפים לנצח את האלכוהול באלכוהול, למשל החמארה הנרקחת מדי צהרי שישי בלבו של רחוב נחניאל בכרם התימנים. ניר ויניר, שני חברי ילדות מרחובות המתגוררים דלת ליד דלת על שפתו של הרחוב, החליטו לפני כשנה וחצי לזרוק החוצה שולחן וכמה כיסאות, ולא ציפו שהיוזמה תתפתח לטברנה קבועה ורוויית אלכוהול המוגדרת כיום בפיהם כהתנחלות אשכנזית בלב כרם התימנים. האימא של הפרלמנט, טוענים ניר ויניר, היא יעל – המתעקשת להשרות על הטברנה רוח בורגנית ולסדר על השולחן מטעמים מהבייקרי לצד זיתים ובורקסים שנקנו בשוק. תושבי השכונה הוותיקים כבר השלימו עם קיומם ומברכים אותם לשלום כשהם עוברים ברחוב; האוכלוסייה היחידה המעוררת בקרבם אנטגוניזם היא הנהגים המבקשים לעבור בסמטאות הצרות של הכרם, וזוכים מצדו של הפרלמנט לאפס סובלנות.

כולם להתעלם מהמונית. פרלמנט האשכנזים של הכרם. צילום: גוני ריסקין
כולם להתעלם מהמונית. פרלמנט האשכנזים של הכרם. צילום: גוני ריסקין

קריאה מודרכת

הנסיך הקטן, המלך ג'ורג' 19, שישי ב־13:00

בפרלמנט של נעמה, שירן ובן התפקיד החשוב ביותר שייך בכלל לצ'אבס, כלב ננסי המופקד על הווי ובידור הפרלמנט. מדי שישי הם ממשיכים משיעור יוגה לנסיך הקטן, כי "יש שם שמש ושקשוקה, שזה הכי חשוב". הם מתמקמים צמוד למדפי הספרים המוזלים, שמהם הם שולפים מפעם לפעם ספר ודנים בו (בשבוע שעבר התבצעה קריאה מודרכת ב"50 גוונים של אפור"). אחרי השקשוקה הם מתכנסים לקיום הטקס המרכזי בישיבה, טריוויית סוף השבוע, שבה הם מתחזקים ממוצע של תשע תשובות נכונות. כפי שקורה ביותר מדי פרלמנטים המורכבים מבני דור ה־Y המורגלים בתבוסתנות, נעמה, שירן ובן נוהגים בעצמם במתכונת בית הלל ומחשיבים גם חצאי נקודות. הכל כדי לשמור על הרוח הטובה.

אין כמו נוף למדפים המוזלים. פרלמנט הנסיך הקטן. צילום: גוני ריסקין
אין כמו נוף למדפים המוזלים. פרלמנט הנסיך הקטן. צילום: גוני ריסקין

חתולי הסמטה

קפה יום טוב, יום טוב 30, שישי ב־11:00

ההתעוררות של רחוב יום טוב בכרם התימנים סוחפת אחריה גם את רמי פורטיס, הנודד באופן חריג ממשכנו בצפון הישן כדי לפקוד את קפה יום טוב התוסס. יחד עם עורך הדין ליאור אפשטיין (שייצג את עמנואל רוזן בפרשת ההטרדות המיניות וכן את בעלי מועדון אלנבי 40), ולעתים גם בחברת יהודה לוי (שבשבוע שעבר נטש את הפרלמנט לטובת המרתון), נרשמה השתלטות על השולחן הרחב בפתחו של בית הקפה, ובכל יום שישי הם מקיימים בו ישיבה עליזה, עמוסה באלכוהול אך קצרה בדיבורים בעלי משמעות. "אנחנו יושבים כאן כדי להרגיש שאנחנו לא באמת כאן!", מצהיר פורטיס וזוכה לתשואות החברים האחרים בפרלמנט ("משפט גדול, תעשה עוד כזה, יש לנו פה כותרת"), שדי בהן כדי להבין את הרוח ההיתולית של החבורה. כך או כך, מדובר במקום היחיד שבו פורטיס, גם אחרי ריאליטי וקמפיין לקסטרו, עדיין מרגיש בנוח להשתטות כרוקיסט חסר עכבות.

תיירים מהצפון הישן. הפרלמנט של יום טוב. צילום: גוני ריסקין
תיירים מהצפון הישן. הפרלמנט של יום טוב. צילום: גוני ריסקין