גוגול למתקדמים

לעיר המחוז N מגיע היועץ הקולגי פאבל איוונוביץ' צ'יצ'יקוב, גיבור הרומן העל זמני “נפשות מתות", מאת ניקולאי ו. גוגול, מגדולי הסופרים הרוסים. צ'יצ'יקוב נודד בין אחוזות כפריות במרחבי רוסיה של ימי הצאר ומציע לבעליהן למכור לו את הנפשות המתות שלהם: כלומר, שמותיהם של צמיתים שכבר מתו, אך לא יימחקו מהרשימות עד למפקד האוכלוסין הבא, ומשום כך נאלצים בעלי האחוזות להמשיך לשלם עליהם מסים.

מה יעשה צ'יצי'קוב עם כל הנפשות המתות? גוגול שומר את האינפורמציה כמעט עד סוף הרומן ובינתיים מנצל את ההזדמנות להעמיד קומדיה מבריקה על מגרעותיו של הטבע האנושי הנלוז ועל מציאות ביורוקרטית עקומה ומעוותת. בימים אלה יצא לאור תרגום חדש וסוחף של יצירת המופת הזו בתוספות פרקים מהחלק השני, שמעולם לא תורגם לעברית. על הפרויקט אמונים המתרגמת המחוננת רנה ליטוין, שנפטרה מיד בתום עבודת התרגום, ופרופ' מנחם פרי, שערך וכתב את אחרית הדבר, ובה הוא שופך אור על הפרשנויות השגויות שניתנו לרומן ומציע קריאה מודרנית של גוגול שמתמקדת בהבנת גדולתו הספרותית של האיש שהמציא את האבסורד.

באחרית הדבר אתה מסביר כי הדעה הרווחת בנוגע להיות "נפשות מתות" סאטירה ריאליסטית על החברה הרוסית בימי הצאר היא שגויה וחסרת בסיס. איך כן צריך לקרוא את גוגול?

"הביקורת בימיו של גוגול התעניינה בעיקר באידיאולוגיה וראתה את גוגול כאבי הריאליזם בספרות הרוסית – כסופר הלוחם כנגד מאפייניה של החברה הרוסית תחת שלטון הצאר ומעניק לנו תמונה של רוסיה כפי שהיא. באופן הבנתם את כתיבתו של גוגול לא היו אפוא המבקרים האלה שונים מן הצנזורים של הצאר, שאנו מלגלגים עליהם. אחרי המהפכה טיפחו גם המבקרים הסובייטים את אותה השקפה על גוגול; רק בתקופה קצרה, כשהיה פתחון פה לפורמליסטים הרוסים, זכו הסיפורים לניתוח מבריק כמופע לשוני מרהיב וכזירה של תחבולות ספרותיות.

נאבוקוב הוא שייבא למערב את הקריאה הלא־ריאליסטית בגוגול, וטען שהחיים הרוסיים 'עברו תמורה ושיפוץ כה יסודיים במעבדת גאונותו המיוחדת של גוגול' עד כי 'בלתי נתפס איזה מין ראש צריך בשביל לראות בגוגול 'צייר אמיתי של רוסיה". אבל 'נפשות מתות' אינו בשום אופן רק מופע לשוני מרהיב. המבט שלו מכוון אל האופי האנושי. לאיש לפני גוגול ואחריו לא היה כישרון להסתכל כמוהו בקטנוני, בתפל, במגוחך ובאבסורדי. גוגול עקף את כל הספרות הרוסית הריאליסטית שבאה בעקבותיו וגם עקף את המודרניזם של המאה ה־20. הוא הפך להיות (100 שנה מראש) אבי הפוסט מודרניזם, הסוריאליזם ותיאטרון האבסורד".

מה הניע אותך לגשת לפרויקט התרגום של החלק השני?

"החלק השני של 'נפשות מתות' הוא חלק בלתי נפרד מן הספר בהדפסותיו במקור, וכן בתרגומים בכל ארצות העולם. רק בעברית דילגו עליו שני המתרגמים הקודמים, ויותר מזה – הטעו את הקוראים לחשוב שכלל לא קיים יותר חלק שני כי הוא נשרף (גוגול באמת שרף את החלק השני, אך חלקים ממנו ניצלו). כמה מגדולי סופרינו, המעריצים את גוגול, דיברו איתי בשבועות האחרונים בתדהמה, כי מעולם לא העלו על דעתם שקיים חלק שני".

איזה ערך יש לדעתך לתרגום החדש לבד מהתוספת של החלק השני?

"שנהר היה מתרגם מצוין, התרגום שלו היה וירטואוזי בזמנו, אבל הוא נעשה לפני קרוב ל־70 שנה (וכאמור, מן הנוסח המצונזר). ככל שמתקדמים בקריאת התרגום הזה הולכת ומתערפלת המציאות שמאחורי המילים. קורובוצ'קה עורכת על השולחן לצ'יצי'קוב 'חביתים, איפסטלין, טבלנים'. 'הט לך לאחור עורב פורח', צועק אצלו רכב על סוסו. תרגומו של צבי ארד עצי, כאילו הוא מפחד מן הפיוטי שבגוגול, וגם כאילו אינו מאמין למראה עיניו לנוכח האבסורדים הלשוניים של המחבר – ארד פשוט מגהץ אותם, והרבה מן האפקט של הספר הולך לאיבוד. הערך הגדול של תרגומה של רנה ליטוין צפון בלשונו הרעננה והמשוחררת ובשאיפתו לנאמנות לגוגוליּות של גוגול".

—————————————————————————————————– 

"נפשות מתות", ניקולאי ו. גוגול. מרוסית: רנה ליטוין.

נוסח סופי של התרגום ואחרית דבר: מנחם פרי. הקיבוץ המאוחד, 496 עמ'