דירטי סנצ'ז

הדי.ג'יי והמפיק רוג'ר סנצ'ז אוהב את איביזה, מתגעגע להאוס של פעם ומאמין בטכנולוגיה

22 בספטמבר 2013

בכל סוף חודש מאי נפתחת עונת המסיבות באי הספרדי איביזה, ונמשכת עד לסוף ספטמבר. הדעות אמנם חלוקות לגבי אופי ואיכות המסיבות באי שהפך בעשור וחצי האחרונים למכונה משומנת לייצור יורו – יש מי שעדיין רואים בו מכה של חיי הלילה ויש מי שמאסו במסחריות המוזיקלית שדבקה בו – אך על דבר אחד קשה להתווכח: בכל קיץ מגיעים לשם הדי.ג'ייז הטובים בעולם. רגע לפני שהוא מאייש את עמדת הרזידנט במועדון ספייס קפץ הדי.ג'יי רוג'ר סנצ'ז לביקור גם אצלנו, ועלה לעמדת האומן 17 במסיבה של הליין "FFF". "איביזה היא כמו בית שני בשבילי", הוא מספר, "זו הזדמנות אמיתית להתחבר למה שקורה בעולם מבחינה מוזיקלית. אני תמיד מדמיין כיצד תיראה הרחבה כשאני מכין פלייליסט לערב שם".

כמו רבים אחרים, גם אצל סנצ'ז התחיל הרומן עם המוזיקה ועם רחבת הריקודים דווקא מהריקוד. "רציתי לנגן ולהפיק מוזיקה שתגרום לאנשים אחרים לרקוד", הוא משחזר, "בהתחלה זה היה בשבילי רק ניסוי, אבל אז התחלתי לראות את התוצאות והחלטתי לפתח את זה יותר". בצעד נועז ובעקבות עצה לא קונבנציונלית מאביו החליט לעזוב את לימודי הארכיטקטורה האקדמיים כדי לתת לאהבת נעוריו הזדמנות אמיתית. העובדה שהתגורר בניו יורק בתקופה שההאוס פרח בה הייתה קטליזטור משמעותי: אחרי זמן לא רב סנצ'ז מצא עצמו מתקלט במועדונים ושמו התנוסס על פלאיירים לצד פיגורות מכובדות כמו דני טנגליה ודיוויד מוראלס. את הקטעים הראשונים שלו הוציא במחצית הראשונה של שנות ה־90 בלייבל ששמו נהגה בחרדת קודש על ידי כל חובב האוס – "סטריקלי רית'ם". סנצ'ז נחשב עד היום למי שהפך את הלייבל לאחד מהמובילים בסצנת ההאוס האמריקאית. "אני חושב שהסאונד הזה מתעורר מחדש לתחייה עכשיו", הוא מכריז, "כל העידן הזה של הדיפ האוס – הביטים, הסינתים, הגרוב – לאנשים עדיין יש רעב ואובססיה לסאונד הזה".

אבל מה שנחשב היום להאוס התרחק במידה לא מבוטלת ממה שעשיתם אז. איך אתה רואה אותה הולכת שוב אחורה?

"מוזיקת האוס נהייתה גלובלית, יותר יישומית מבחינה מסחרית, אבל באותו הזמן היא רוותה מאמנים מסחריים שהגישה שלהם היא 'אני רואה תנועת אנדרגראונד חדשה שגדלה ומתעצמת וזה מוצא חן בעיניי, אז אני אני אעשה מוזיקה דומה'".

לא ברור היכן סנצ'ז רואה את עצמו ממוקם בקשת של ה"ממציאים" מול ה"מסחריים". מצד אחד, הסאונד של ההאוס הניו יורקי שהמורשת שלו מכה שורשים בכל הז'אנר, לא היה נשמע אותו הדבר בלעדיו. מצד אחר, רמיקסים למדונה, דאפט פאנק, ופרס אמי על רמיקס שעשה ל-No Doubt וכמובן "Another Chance" להיט הענק שסימפל את להקת טוטו ושחרך את ה־ MTV – לא ממש יכולים להיכנס תחת הכותרת "אנדרגראונד". "האנדרגראונד מרחיק את עצמו מהסאונד של הפופ בגלל שהפופ נעשה יותר ויותר נוסחתי", מסביר סנצ'ז את עמדתו. "חבל שזה מתנהל ככה. בעיניי, אמנים שהם באמת יצירתיים צריכים שיהיו להם שיתופי פעולה עם האנדרגראונד ורק כך הם יוכלו לנסות וליצור את הגל הבא של הסאונד הדומיננטי".

 אחרי שנים כה רבות של תקלוט ושל הפקה, האם עדיין מעסיקות אותך שאלות על חדשנות?

"מוזיקה תמיד חייבת להיות מושכת בעיניי במישור הרגשי, כי כל השאר מגיע משם. אני תמיד אנסה למצוא דרכים להפוך את האמנות שלי למורכבת יותר ולטובה יותר. תמיד אנסה להשתמש בטכנולוגיה חדשה".