אלוף הערק
הברמנים החדשים עפים על דרינקים, סמים וסקס או שבעצם מדובר בחנונים של אלכוהול? כך או כך, תחרות הברמנים שהתקיימה לאחרונה הוכיחה ללא ספק שישראל בדרך לבסס את מעמדה בתחום האלכוהול בעולם
בהנחה שלא ישנתם בשנתיים האחרונות בטח שמתם לב שהברמן שלכם הפך למיקסולוג. סצנת הקוקטיילים בארץ התקדמה והתפתחה והקוקטיילים, שהיו עד לא מזמן נחלתן של בחורות שאוהבות את המשקה שלהן ורוד זוהר, רצוי עם קישוט מפונפן, הפכו להיות הבון טון לטעם משובח וידעני. את הסירופים התעשייתיים המתוקים החליפו תמציות וחליטות הום מייד, ואם פעם המטרה של קוקטייל הייתה להסתיר את טעמו של אלכוהול זול ומבחיל, היום אלכוהול יקר ומשובח הוא לב לבו של הקוקטייל. עכשיו קיבלה ישראל גם הכרה רשמית במעמדנו בעולם, עם הצטרפותנו לתחרות ה־World Class Diageo העולמית שמארגנת חברת דיאג'ו, ענקית המשקאות (בבעלותה מותגים כמו ג'וני ווקר, ווילד טרקי, קטל1, קמפרי, טנקירי, זקאפה ועוד אינספור).
תשכחו כל מה שידעתם על תחרויות ברמנים. כאן מדובר ברמה אחרת לגמרי: התחרות שהתקיימה לראשונה בשנת 2009 נחשבת לחשובה ביותר בעולם האלכוהול. היא אינה מתבססת על מותג משקאות אחד כמו תחרויות אחרות, אלא על סל של מוצרים, והמתמודדים נבחנים בכל אספקט שרק אפשר לעלות על הדעת: קוקטיילים קלאסיים, קוקטיילים מקוריים, שירותיות, ייצוגיות וידע תיאורטי. יותר מעשרת אלפים ברמנים מ־52 מדינות ישתתפו השנה בתחרות העולמית שתתועד בסדרת ריאליטי ותשודר ב־100 מדינות ברחבי העולם. תחשבו על מאסטר שף, גרסת הברמנים. כל מי שמגיע לגמר ומתברג בעשרת המקומות הראשונים, הקריירה שלו מזנקת והוא מוצא עצמו מוטס ברחבי העולם להשתתף בסדנאות, טעימות, סמינרים ושיפוט בתחרויות. ההשתתפות של ישראל באירוע כזה היא הוכחה לתרבות האלכוהול וחיי הלילה שיש לנו כאן, ואחרי שראינו את הרמה שהפגינו הפיינליסטים בשבוע שעבר בגמר אפשר לומר בפה מלא שאנחנו נותנים פייט מצוין לכל מקום בעולם. אגב, את זה אמרו גם שלישיית השופטים שהגיעו מחו"ל לבחור את הנציג הישראלי: ספייק מרצ'נט השופט העליון של התחרות; אריסטוטליס פאפאדופולוס הזוכה העולמי של 2009 (יווני גדול ממדים מספיק כדי שלא תרצו לצחוק לו על השם); ודניס תאמס, שגריר קטל1. מדובר בשלושה שופטים שמה שהם שכחו שהם שתו, רובנו לא נשתה לעולם. לשלושתם זה אינו הביקור הראשון בארץ והם מסכימים פה אחד שקצב ההתקדמות שלנו בארץ מטאורי.
אם מישהו היה עושה סטטיסטיקה, אין ספק שהיינו מגלים שכל קורא ממוצע של Time Out שתה לפחות דרינק אחד בשנה האחרונה מידיו של אחד משמונת הפיינליסטים – ברמנים עתירי ניסיון וידע, רובם כבר צברו קילומטראז' מרשים בתחרויות בארץ ובעולם, אחוזי התרגשות ולחץ.
הזוכה בתחרות שהוכתר לברמן הטוב בישראל הוא בר שירה, מבעלי האימפריאל קוקטייל בר, שללא ספק שינה את חוקי המשחק בעיר והביא לכאן קוקטיילים שלא הכרנו. כלומר הכרנו מפריז, מניו יורק או מלונדון, אבל מי האמין שבתל אביב יהיה לנו בר כזה, שעומד שכם אל שכם מול מיטב הברים של העולם. "אני מקווה שאימהות יהודיות ירצו עכשיו שהבנים שלהן יהיו ברמנים, כמו שהן רוצות שהם יהיו עורכי דין או רופאים", אמר שירה בנאום הזכייה המאולתר, אף שהוא בעצמו סיים לימודי משפטים. מי שחושב שהחיים מאחורי הבר קלים יותר מחייו של עורך דין, ושהקטע הוא להתעורר כל יום בצהריים ושרוב הלו"ז שלך מורכב מהשתכרויות ומחוויות סמים, לא באמת מכיר את שירה ואת שאר החבר'ה שהתחרו. עם כל הכבוד לשרוולי הקעקועים, לחליפות המדוגמות ולסקס אפיל של נבחרת הגמר – מדובר בשורה התחתונה בחנונים של אלכוהול שנלחצים מכך שהם לא מכירים את הקרח בבר ומודדים על השעון כמה זמן נדרש לקרח הספציפי הזה, למהול את הקוקטייל. כשיש לך שמונה דקות להכין שישה קוקטיילים ותהילת עולם במרחק נגיעה – כל פרט הוא חשוב.
ואם אנחנו מסתכלים על מה שקרה בשנים האחרונות בארץ לשפים – עד לפני כמה שנים מסלול לימודים נטול גלאם וכיום מקצוע שהוא חלומה של כל אם עברייה – יש בהחלט סיכוי סביר שבלי שנרגיש המיקסולוגים יהיו השפים הבאים. לחלקם אפילו כבר נמאס מהתואר "מיקסולוגים" והם מעדיפים "שף קוקטיילים" או "שף מיקסולוג" (באנגלית זה נשמע טוב יותר). במסגרת התחרות הנוכחית, למשל, אחת המשימות הייתה להסתובב שעה בשוק מחנה יהודה עם תקציב של 100 ש"ח ולהגות קוקטייל בהשראת השוק. שירה הגיש קוקטייל של ג'ין עם מיץ אתרוגים סחוט שהוא קנה בשוק, מיץ גזר סחוט שהוא צמצם לכדי סירופ, מי זוהר, שמנת וחלבון ביצה. הקוקטייל הוגש על לוח שש בש כמחווה לשוק. קוקטיילים נוספים שנצפו באותו אתגר כללו בין היתר מנגל עם פירות.
בניגוד לשפים (טוב נו, בניגוד לחלק מהשפים) הברמנים האלו מצטלמים טוב יותר, חתיכים הרבה יותר ובטח גם רזים יותר. בר שירה הוא טייפקאסט של הברמנים של הדור החדש – מטופח ומקועקע, לבוש בהידור, משפריץ ידע וסטייל. עוד כמה חודשים הוא יעלה על המטוס שייקח אותו לאנגליה להתחרות בטובי הברמנים של העולם. "זו תחרות קשה מאוד", הוא מודה, "יש כאן עניין של סגנון אישי ושל ניסיון. אם אגיע לעשירייה הראשונה אהיה גאה מאוד". בינתיים כל העיר מרימה צ'ייסר לכבודו ומחזיקה אצבעות.