הסדנאות והסיורים הקולינריים שאתם חייבים לעשות

כבר אכלתם בכל המסעדות השוות של העיר, שתיתם בברים הנחשבים והייתם אפילו בארוחה של Eatwith? תתקדמו. נסו משהו אחר. פתחו את הראש, וגם את הפה, לטעמים חדשים. האתר Funzing מציע לכם שפע פעילויות קולינריות שלא חשבתם עליהן לשעות הפנאי.

איך זה עובד? פאנזינג הוא אתר הנשען על עקרונות הכלכלה השיתופית הדיגיטלית (כמו Airbnb), והוא מחבר ישירות בין מעביר הפעילות לבין המשתתפים. למעשה, כל אחד יכול לארח פעילויות שקשורות בתחביב, במקצוע או בתשוקה שלו. האתר מספק הזדמנות להכנסה נוספת על ידי מתן שירותי פרסום, שיווק, חשיפה, השגת לקוחות, סליקה וקידום.

ערן אלון, ממייסדי האתר, מספר שהכל התחיל מהצורך למלא את שעות הפנאי במשהו אחר. "רצינו לעשות משהו מעניין עם הילדים, ולא לקחת אותם עוד פעם לג'ימבורי או לקניון. חשבנו על זה שחייבות להיות פעילויות אחרות שהן לא המיינסטרים".

האתר הוקם לפני שנה וקצת, והיום יש בו כבר יותר מ־1,300 מארחים בכל התחומים, מאות מתוכם בתחום האוכל. לפני כחצי שנה הושק האתר בלונדון וסחף את הקהל המקומי בהתלהבות יתרה. היעד הבא של החברה הוא סינגפור. "תוך כדי הפעילויות והחשיפה המתפשטת הבנו שחלק מהעניין בפאנזינג הוא לא רק הדחף לעשות משהו אחר, להרחיב אופקים וללמוד דברים חדשים, אלא גם הצורך לצאת ולפגוש אנשים. אנשים עסוקים רוב היום בענייני קריירה ומשפחה ויושבים שעות מול מסכים. הפאנזינג מאפשר להם להכיר אנשים בסיטואציות חדשות, סביב תחביב משותף כמו אוכל ושתייה, שזה משהו שהכי כיף לעשות ביחד, וזה פותח פתח להיכרויות חדשות ולמפגשים שלא מתאפשרים בחיי היומיום", הוא מסכם.

כדי שתוכלו לבחור במה שהכי מתאים לכם, אנחנו כבר בחרנו, טעמנו ובדקנו את הפעילויות הכי מגניבות בתחום וחזרנו כדי לספר.

בואו נגלה מה יפנים אוכלים באמת!

מה הסיפור: מנמי אונו גדלה באוסקה, וכבת למשפחה נוצרית אדוקה חלמה להגיע לארץ הקודש. כשבגרה היא חיה על קו ישראל־יפן, התגוררה בקיבוץ, עבדה בבורסת היהלומים, וכיום היא דוברת עברית שוטפת וחולמת לפתוח מסעדה. עד שזה יקרה היא מעבירה בדירתה שבשכונת שפירא סדנאות בישול מצומצמות (6־7 איש) שמפגישות את הישראלי שכבר יודע להגיד סשימי ונורי עם מה שיפנים אוכלים בבית בין ארבעה קירות נייר אורז. התפריט פשוט אך מייצג היטב את המינימליזם היפני: אוקונומיאקי – חביתה יפנית שכבר כובשת את מקום הראמן בבירות אוכל כדבר החם הבא, סלט אצות ווקאמה ומלפפון ומנה שלישית שהיא הפתעה, במקרה שלנו מוס תה ירוק עם אבקת מאצ'ה (עוד טרנד היסטרי בחו"ל).

תוך כדי בישול, אונו מספרת סיפורים מילדותה ביפן כצעירה מרדנית בחברה שמרנית ומהחיים בארץ עם בן זוג ממוצא רוסי שלמד לאהוב טופו ודאשי. היא מסבירה את הקשר האישי שלה למנות ואת מקומן במטבח היפני הביתי ומזמינה את המשתתפים לקצוץ, לערבב ולטגן. הסדנה מסתיימת בארוחת ערב, ובסופה נפרדים בקידה מסורתית.
עם מה יוצאים משם: מתכונים כתובים שקל ליישם בבית, טיפים איפה אפשר לקנות את המצרכים המיוחדים במחיר שפוי ושיטה יפנית ייחודית לחיתוך מלפפון.
שורה תחתונה: סדנה קלילה שמזרימה דם חדש לספר המתכונים האישי ותגרום לכם להתמכר לאוקונומיאקי כמאנצ'יז אולטימטיבי או כתחליף לחביתה הסטנדרטית בארוחת הערב.

מחיר: 100 ש"ח

לפרטים נוספים

סדנה לבישול יפני

סדנה לכבישת דגים ומחמצים

מה הסיפור: במשך שנים השף ניר כרמלי ניהל מטבחים, ייעץ, המציא מנות והמציא מנות במוסדות תל אביביים מוכרים כמו סרגוס, וולפנייטס, ראפא ועוד. בגלגול הנוכחי יש לו קייטרינג בוטיק מצליח, וכדי שלא ישתעמם בדקות הפנויות שנותרו לו הוא בנה על גג ביתו שבגבעתיים מטבח וחדר סדנאות מדוגם. בסדנת הכבושים כרמלי מפזר את ענן הגורמה שאופף את הסביצ'ה, הטרטר ושאר מנות דגים שעבורן גובים מאיתנו במסעדות שף עשרות שקלים. כבר בכניסה מחכים למשתתפים יין ופוקאצ'ה שהרגע יצאה מהתנור, וכשהראש מסודר עם אלכוהול והגוף עם פחמימות המלאכה נראית פשוטה גם למי שלא מבדיל בין סרדין ללוקוס.

כרמלי בקי בחומר ומצליח להעביר את הסודות הקטנים של השפים בגובה העיניים ובהומור נונשלנטי של איש מקצוע משופשף. הוא מלמד איך לבחור דגים ולפלט אותם ואיזה דג מתאים לאיזו מנה, מזמין את האורחים להשתתף בהכנות, מתקן אחיזה בסכין ומסביר מה זה יוזו וטוביקו ומה ההבדל בין כבישה מהירה לאטית. אחרי הכנת כל מנה היא מוגשת לשולחן, ובסוף הערב יורדים על מה שנשאר בתוספת צ'ייסרים של וודקה.

עם מה יוצאים משם: שחרור מפוביות הקשורות לקניית דגים והתעסקות איתם, מתכונים (כולל מתכון הפוקאצ'ה) וצנצנת מחמצים אישית במתנה.
שורה תחתונה: כרמלי מנגיש את הדגים בקלילות ובמקצועיות. מומלץ גם כ־Pure fun לאירועי חברה ולמסיבת רווקות וכתחליף לעוד יציאה למסעדה.
מחיר: 220 ש"ח

לפרטים נוספים

סדנה לכבישת דגים ומחמצים. צילום: ערן שטרום

חוויה קולינרית הודית

מה הסיפור: שחף בנדרקר מגיע ממשפחה שמוצאה בהודו, אבל הדרכון שלו מסגיר את היותו איש העולם הגדול שחי וטייל כמעט בכל היבשות. הוא מבשל כבר שנים, אבל רק כשהגיע לפונה, עיר הולדת אביו וסבתו, הוא גילה מחדש את המטבח ההודי והתאהב בו. פעם בשבוע הוא מזמין אורחים לדירתו שבשכונת פלורנטין, עורך שולחן ארוך בסלון ומבשל ארוחה הודית צמחונית עם סמוסה, צ'פאטי, אלו גובי, דאל, לאסי והלווה – סוג של מלבי – שסבתו שחזרה מילדותה. בטלוויזיה מתנגן ערוץ יוטיוב עם שירים מייד אין בוליווד, ובנדרקר מזרים לשולחן צלחות, מציע תוספות ומספר חוויות מחו"ל וסיפורים קטנים על הרומן שלו עם המטבח ההודי.

מפה לשם השיחה מסביב לשולחן מתפתחת לטיולים בכלל, חינוך, פוליטיקה, לגליזציה וכל נושא שעולה בזרם התודעה. הערב נמשך הרבה אחרי פינוי הטאלי מהשולחן ומסתיים בכוס צ'אי הודי. בפברואר בנדרקר מתכנן לנסוע להודו ו"להיכנס לאנשים למטבח ולסירים". אפשר להניח שכשיחזור התפריט יהיה עוד יותר עשיר ואותנטי.

עם מה יוצאים משם: חברים חדשים, סקרנות לטעום עוד מנות הודיות ובעיקר חשק לארוז מזוודה ולטוס.
שורה תחתונה: שיחות עם אנשים לא מוכרים, אוכל טעים (אפשר לבקש טבעוני בלבד), אווירה שאנטי ולא צריך לשטוף כלים. יותר מזה?
מחיר: 130 ש"ח

לפרטים נוספים

סדנת בישול הודי

סיור טעימות מחתרתי בין מטבחי העובדים הזרים

מה הסיפור: עבור התל אביבי הממוצע, התחנה המרכזית הישנה היא יקום מקביל לא מובן ודי מרתיע. בעיניים של רוני לדרמן, מדריכת טיולים מקצועית, הבתים המתפוררים הם רקע לרקמה עשירה של תרבויות, מנהגים ומטבחים. בסיור שנמשך כמעט ארבע שעות ומתובל בהומור מחוספס, היא חולקת את הצבעוניות והצדדים היפים שבקהילות העובדים הזרים בדרך הכי קלה להבנה – דרך המטבח. המסלול הדרגתי ומתחיל בכוסית סאקה ונשנוש דפי אצות בחנות אסייתית. בהמשך טועמים סמוסה שהיא עדיין בתחום המוכר, ומשם נפתח עולם חדש ונפלא: קפה אתיופי מתובל בג'ינג'ר בחמארה עלומת שם, ארוחת קיסרה אריתריאית, אינג'רה אתיופית־סודנית וקינוחים בסגול זרחני בדוכן פיליפיני.

כדי להוסיף רקע לדרמן מספרת על תולדות התחנה המרכזית כאזור חקלאות ופרדסים, אך מדברת גם על מה שלא נוח לשמוע כמו יחסה של מדינת ישראל לעובדים הזרים, המסוממים בסמטת המוות ומה קורה בסופי שבוע כשצריכת האלכוהול מגיעה לשיא.

עם מה יוצאים משם: ניתוץ דעות קדומות ומבט אחר על הקהילות הזרות, חייהן והמטבחים המגוונים שלהן, טעימות שבשבילן צריך בדרך כלל לקנות כרטיס טיסה, רשימת חנויות שפתוחות גם בשבת להשלמת קניות וחומרי גלם שיכניסו טעם חדש למטבח.
שורה תחתונה: חוויה שכל פודי, אנתרופולוג ואדם עם רגישות חברתית חייב לעצמו כי במרחק הליכה מתל אביב ההיפסטרית יש עולם ששווה וחשוב להכיר.
מחיר: 140 ש"ח

לפרטים נוספים

סיור טעימות בין מטבחי העובדים הזרים. צילום: יעל בר לוי

ארוחה מהספרים

מה הסיפור: שוש איתמר הייתה מורה לספרות במשך 30 שנה, עד שהחליטה שהגיע הזמן לממש את הפנטזיות שלה ולפצוח בקריירה שנייה. היא שכנעה את משרד החינוך שעדיפה שוקלטיירית מאושרת על פני מורה מתוסכלת ויצאה לפנסיה מוקדמת. כתלמידה חרוצה סיימה במהרה לימודי קונדיטוריה ושוקולד בבית הספר אסטלה ופתחה קייטרינג חלבי כשר ומפעל לייצור שוקולדים. בין לבין היא מעבירה סדנאות המשלבות את שתי אהבותיה הגדולות – אוכל וספרים. היא מציגה עשרה ספרים, מספרת בקצרה על כל ספר וקוראת ממנו קטע קצר המזכיר מנה, ואז מגישה את המנה למשתתפים.

הטעם (הספרותי והקולינרי) מגוון; מרק בויאבז מתוך "מסע של מאה צעדים" (ריצ'רד ק' מוראייס), ירקות ממולאים מתוך "עד שיום אחד" (שמי זרחין), עוגיות שדיים (כן, עם פטמה) מתוך "הסיפור של אגתה" (ג'וזפינה טורוגרוסה) ושלל שוקולדים מעולים, ובין לבין יש גם טעימות מהליקרים המיוחדים שהיא מכינה. התפאורה של הסדנה היא חלק מהסיפור: היא מתקיימת בגלריית La Brocante du village ברמות השבים, גלרייה יפהפייה ומרווחת המלאה בפריטי וינטג' ובענתיקות אירופיות, שאפשר לקבל עליהן הרצאה היסטורית וגם לקנות בהנחה במקום.

עם מה יוצאים משם: בטן מלאה אחרי ארוחה של עשר מנות וראש מלא בידע ספרותי וברשימת ספרים מגרה.
שורה תחתונה: הדרך הטעימה והמהנה להתגבר על טראומות משיעורי הספרות בתיכון. אל תצפו לאוכל ברמת גורמה, אלא למנות ביתיות שהופכות למעניינות במיוחד לאור ההקשר הספרותי.
מחיר: 200 ש"ח

לפרטים נוספים

סדנת בישול ארוחה מהספרים

סיור טעימות אוכל טבעוני

מה הסיפור: הטרנד הטבעוני כבש כבר מזמן את תל אביב, אבל רק בזמן האחרון הפכה העיר למעצמה טבעונית של ממש. אביתר גובר ורעי דישון, צעירים המכירים היטב את נבכי העיר (אך אינם מגדירים עצמם טבעונים), החליטו לרכוב על הגל ולעשות סיור היכרות לכל מה שהטבעוני הממוצע חייב להכיר, אם כי גם הלא טבעונים מוזמנים ליהנות מסיור שהוא למעשה בילוי עם ערך מוסף של שיחות על אידיאולוגיה, תרבות ואקולוגיה. אם יש תיירים בקהל הסיור מתקיים באנגלית. מתחילים בזכאים – המסעדה המגניבה, שם מרימים צ'ייסר כספתח ואז אוכלים את מנת המאסט – צ'יפס קרוע ביד עם איולי מטבוחה. משם ממשיכים לננוצ'קה המיתולוגית כדי לאכול את כדורי האהבה הגרוזיניים – קציצות סייטן ופטריות ברוטב עגבניות, חצילים וירקות שורש על מצע אורז.

בדרך לפלורנטין עוצרים בלוינסקי כדי לפגוש את האחים יומי ואיתן לוי (ואת אימא שלהם גם) ממעדניית יום טוב ולרדת על פלטת טעימות ממגוון המעדנים שיש בחנות הקטנה והמטריפה הזו: זיתים בכל הזנים והצבעים (אל תפספסו את הלנצ'ינו האיטלקי), עלי גפן שהסבא (המייסד) עדיין מגלגל בעצמו, פלפלים קלויים ממולאים בגבינות והשוס – פרחי היביסקוס כבושים, מושרים ביין לבן וממולאים בגבינת שמנת. התחנה הבאה: גרגר הזהב – חומוסייה שהפכה למעוז פלורנטיני שוקק. מנגבים חומוס, אוכלים לביבות בטטה, מנשנשים כרובית והלאה – לבר קיימא – מסעדה טבעונית שמנוהלת על ידי קואופרטיב שהוקם אחרי המחאה החברתית מתוך רצון לשנות את העולם ולטפח ערכי קיימות וקהילתיות.

האוכל פה מפתיע לטובה (הלבנה קשיו היא להיט) וגיחה קצרה לגג חושפת פינת זולה מושלמת עם שפע גידולים ירוקים מסביב (מהזן החוקי). מקנחים בשני ספוטים –Bike Bakery , מקום קטן בשלבי הקמה, המייצר עוגות וקינוחים עתירי קרמים ושוקולד טבעוניים לגמרי, והגלידרייה הטבעונית ג'לה, שנפתחה לא מזמן על ידי האחים לוי (מהמעדנייה) ויש בה מגוון מרשים של טעמים מושלמים (והכי לא לטבעונים בלבד).

עם מה יוצאים משם: ההכרה כי יש מגוון אופציות רחב ומשמח לטבעונים, ידע אקולוגי כללי (הידעתם כי תעשיית הבקר אחראית לייצור 20 אחוז מגזי החממה בעולם?) והיכרות קצרה עם אמנות הגרפיטי בעיר (דישון מפנה אצבע לכל מיני כיתובם וציורי קיר שלא מעיפים עליהם מבט בדרך כלל).
שורה תחתונה: סיור טעים, נעים וזורם המתאים לטבעונים שרוצים להכיר יותר, לחברים שלהם שתמיד מתבאסים שאי אפשר לצאת איתם, למתלבטי טבעונות וגם לאומניבורים שמוכנים להכיר את הצד האחר.
מחיר: 190 ש"ח.

לפרטים נוספים

סיור טעימות טבעוני. צילום: אביתר גובר