חופשי זה לגמרי אחד
הכירו את המעצבים שבוחרים לממש את חזונם העיצובי דווקא בפריט לבוש או רעיון ספיציפי אחד והתוצאה נפלאה. כי לפעמים כל המוסיף גורע
כמעט כל מותג מוצא את עצמו בסופו של דבר מתויג לתוך נישה מסוימת, אך מעטים המותגים שמכריזים עליה מראש ואף מגדירים בגבולותיה את עבודתם. אם בעבר מותגי הנישה לא היו מזוהים עם אופנה מתקדמת, הרי שבשנתיים האחרונות פורחים כמה בתי אופנה ניסיוניים הממקדים את עבודתם בפריט לבוש או רעיון ספציפי רפטטבי, שמלווה אותם לא רק לקולקציה בודדת אלא לדרך מתמשכת שסופה לא מוגדר בעתיד הנראה לעין. כמו רבות מהתמורות המתרחשות בשוק האופנה של ימינו, גם את ההתפתחות הזו אפשר לקשר באופן צפוי למשבר הכלכלי הבינלאומי המתמשך. ההתמקדות בתחום מוגדר מאפשרת למעצבים צעירים התפתחות זהירה ואטית באופן יחסי, תוך למידת גבולות השוק המתהווים. מעבר לפן העסקי־פרקטי, ההתמקדות בעיצוב פריט או ז'אנר ספציפי גם משחררת מהתעסקות בסטיילינג של מראה שלם ובעצם מאפשרת, למרות הצמצום לכאורה, מימוש של חזון עיצובי חופשי יותר.
לא מפתיע אם כן שחברי הקבוצה החדשה של מותגי הנישה החדשים הזו בוחרים להתמקד יותר מיתר עמיתיהם בפרטים הקטנים, מאפשרים לעצמם להתנסות בשילוב של שלל חומרים מאתגרים בגוף של אותו פריט ומצליחים ליצור – באמצעות מניפולציות גזרה וטקסטיל חכמות – שילוב בין שתי המגמות הבולטות בשוק האופנה של השנים האחרונות: מינימליזם ומקסימליזם.
החולצות הלבנות של Palmer // Harding
לוי פאלמר ומתיו הארדינג בחרו כמצע לעבודתם את החולצה הלבנה המכופתרת – אחד מפריטי הלבוש הבסיסיים והמינימליים ביותר במלתחה הנשית ובמלתחה הגברית כאחת. ההתערבות המעודנת אך מלאת התחכום שלהם בקלאסיקה מעידה על ניסיונם הרב של השניים בתחום התדמיתנות וכן על עבודת מחקר מאומצת, כזאת שאפשרה להם לגלות ולפרש מחדש טכניקות קוטור של באלנסיאגה, צ'ארלס ג'יימס או מדאם גרה בגבולות המכופתרת הלבנה.
קבלו הצצה לקולקציית אביב קיץ 2014 של המותג:
כשהם מבססים את דגמיהם בעיקר על כותנה שווייצרית פריכה עם נגיעות של טול או בדי רשת ממריצי טקסטורה – יוצרים השניים משחקי פליסה ספירליים הפוגשים את גוף הלובש במקומות בלתי צפויים ויוצרים מראה מאתגר אך נגיש בו זמנית.
מעילי הטרנץ' של Lahssan
התמקדות בפריט לבוש אנגלי אייקוני כמו מעיל הטרנץ' – המזוהה בעיקר עם מותג הכוח הבריטי ברברי – דורשת לא מעט אומץ ואפילו חוצפה מצד מעצב פריזאי, אך עסקי המורשת לא הרתיעו את המעצב הצעיר העונה לשם דריס בהחלטה על כיוון מותגו האישי. כדי להימנע מההשוואות החליט המעצב להתמקד בקולקציה הראשונה שלו דווקא בחלק הפנימי של המעיל ושאל אלמנטים הנמצאים לרוב בחלק המבוטן, הנסתר לעין, לטובת החלק החיצוני הגלוי לכל: עיבודי הדשים פורצים לחזית הכפתֵרה הכפולה וממשיכים להגדרת גב המעיל, ובכך יוצרים משחקי חומר וצבע המעניקים לו אופי שובב יותר מהרגיל. בקטגוריית מעילי הערב החליט דריס להתמקד בעיקר באריגים שחורים שאותם העביר תהליך אפקט פליסה מעודן, המעניק לגב הטרנץ' מראה מהודר של שמלת קוקטייל.
המחויטים האפריקאיים של Laurence Airlines
בלורנס איירליינס משלבת מעצבת הבית לורנס צ'בין בוטהד בין שתי נישות יצירה מוגדרות: האחת מתמקדת בעיצוב אופנת גברים מז'אנר ספציפי, והאחרת היא של עשייה אתית התומכת בקהילה המקומית של אבידג'אן – עיר הנמל המרכזית של חוף השנהב שבה מיוצרים כל בגדי המותג. חלק ניכר מההכנסות מוקדשות לפיתוח פרויקטים חינוכיים־יצירתיים לבני נוער מהשכבות המוחלשות של אוכלוסייתה. המטרה הנעלה לא באה לחפות חלילה על היעדר קישורי עיצוב: הבגדים של לורנס איירליינס מציגים פיוז'ן מקסים בין בדים אפריקאיים עזי צבע ועשירי דפוס לבדים אירופיים מחויטים קלאסיים, ליצירת מראה אלגנטי שלא לוקח את עצמו ברצינות יתרה. דגש מיוחד ניתן בשתי הקולקציות הראשונות לחולצות האריג המכופתרת, שבה התחכמה המעצבת בבלוקי דפוס מנוגדים לצד אריגי צמר קר חלקים, שידוך שהוליד מראה אתני־עתידני מרענן.
וככה זה נראה על המסלול: