איך להישמע מבינים ביין (למרות שאין לכם מושג)?

ביין יש הרבה דברים נפלאים: הוא הופך את החוויה הקולינרית למהנה יותר, הוא אחלה נושא לשיחה והוא מכיל אלכוהול, מה שמסייע לאנשים לזרום. אבל מי שלא עשה קילומטרז' של טעימות יינות, עלול להישמע קצת לא בעניינים כשהוא יושב מול בקבוק של יין. לפניכם חמישה כללי אצבע שיצליחו לגרום ליותר מ-90% מהאנשים לחשוב שאתם מבינים בנושא לא פחות ממבקר היין האגדי רוברט פרקר.

"תנו לו להיפתח בכוס" או: אל תשכחו לערסל

כשמסובבים את היין בכוס, אתם כבר נראים רציניים יותר. הערסול מאוורר את היין ומשחרר את הארומות שלו אל האויר, ככה שיהיה לכם יותר קל לצאת מרשימים בסעיף הבא. יינות לבנים וגם אדומים ייטיבו עם הערבול (האדומים יותר) רק אל תנסו לערסל שמפניה, זה ממש מפגר. משפט המפתח: "תנו לו להיפתח בכוס" אגב תנועת ערסול אלגנטית. כדי לערסל כמו אלופים, החזיקו את גביע היין בבסיס הרגל וסובבו על השולחן בתנועות מעגליות, כדי ליצור מערבולת של יין.

זכרו את פריחת ההדרים ואת פירות היער

יין מכיל ארומות רבות, דומות או זהות לאלו שנמצאות בפירות, תבלינים, מאפים וכדומה. ככל שטועמים ומכירים יותר יינות החושים מתחדדים, אבל גם בלי שום ניסיון – אם הרחתם יין והוא מזכיר לכם גויאבה, זה כנראה נכון. אם הוא מזכיר לכם אשכולית, מריח כמו עשן או העלה אסוציאציה של ריבה, אתם לא מסטולים – גם זה כנראה נכון. חלק מהארומות שהיין מכיל מגיעות ישירות מהפרי. חלקן מתקבלות כתוצר של התסיסה, וחלקן מתווספות כתוצאה מהשהייה בחביות בהן מתבגר היין וחלק מתפתחות עם הזמן. ניתוחים כימיים של יינות מצאו תרכובות זהות לאלו שהוצגו בפסקה הקודמת (וזוהי רשימה חלקית כמובן). החיך, ובעיקר האף, מצליח לזהות את הריחות והטעמים שהוא מכיר וזוכר, ואנשים שונים ימצאו מאפיינים שונים בתוך אותו יין. המסקנה: כל עוד לא אמרתם משהו ממש ממש הזוי, אי אפשר להתווכח אתכם, ואולי אפילו יצאתם מתוחכמים. אז אם הרחתם יין לבן ויש לו ריח של יין, תגידו שיש לו ארומה של פריחת הדרים. ביין אדום, תגידו פירות יער ותבלינים. ההגדרות האלו קולעות ל90% מהיינות, כך שטווח הטעות שלכם די נמוך.

אמממ, משהו שמזכיר אוכמניות

משפט של אלופים: "הוא צריך עוד זמן בבקבוק"

אם טעמתם יין אדום, והרגשתם שהוא נושך לכם קצת את הלשון או אפילו מייבש אותה, הרי שהוא מכיל טאנינים. אותם טאנינים, או עפצנים בעברית, נהיים פחות נשכניים לאחר יישון בבקבוק. כלומר אם תיקחו בקבוק זהה של היין שעכשיו נושך לכם את הפה ותתנו לו שנה/שנתיים/שמונה שנים להתיישן בתנאים נכונים, הוא יהיה שונה לגמרי. לכן, בכל פעם שנתקלתם ביין נשכן, הרי שהמשפט “הוא צריך עוד זמן בבקבוק" תוציא אתכם קליברים.  וריאציות נוספות: “הוא עוד צעיר/תינוק", “יש לו עוד לאן לגדול".

"נתנו לו יותר מדי זמן בחבית"

המשך ישיר של הסעיף הקודם: טעמתם יין שהרגיש יותר כמו מיץ עץ? זה כנראה בגלל שהוא בילה הרבה זמן בחביות, בזמן שאפפו אותו טעמים שמזכירים עשן, סיגארים ועץ שרוף. המשפט "נתנו לו יותר מדי זמן בחבית", בטון סמכותי, יראה לסובבים שאתם לא פראיירים.

היוש חביתוש

ואחד קטן לסיום: "וואו, איזו סיומת"

הטעם של היין נשאר לכם בפה זמן רב אחרי הלגימה? זה אומר שיש לו מה שנקרא סיומת. ציינתם את האלמנט הטכני הזה? יורידו בפניכם את הכובע.

עז תלם, בעל בלוג האוכל The Kitchen Coach