תורת הזן: סדנת היין שמגלה למה נשים הן המין החזק

למרות הספקות שהיו לנו בדרכנו למתחם שרונה (שאנחנו לא נוהגות לפקוד מחשש להיחטף על ידי ראשל״צית עם חיבה למותגים), כשהגענו לטייסטינג רום הממוקם בלוקיישן תת קרקעי, אינטימי, סודי כמעט, גילינו כמה דברים שאנחנו אוהבות – מרתף, חושך, המון יין וכיסויי עיניים. התחלה טובה.

רוני ססלוב – ייננית זה 12 שנה שעד לא מזמן רקחה יינות ביקב ססלוב המשפחתי – מנהלת כיום את טייסטינג רום, והקסם האישי (והנשי!) שלה ניכר בהחלט במקום. את הרעיון לצורת הגשת היין הייחודית במקום היא שאלה מבר יין שביקרה בו באיטליה: כל לקוח מקבל כרטיס נטען ויכול לגשת בעצמו למכונות מזיגה אוטומטיות, שבהן מוצגים לראווה 40 בקבוקי יין מסוגים שונים שבחרה ססלוב בקפידה. בין השאר היא מקפידה להעניק מקום של כבוד ליקבים מקומיים קטנים וליינות שנרקחו על ידי נשים, אך זהו אינו הקו המנחה היחיד. כל בקבוק מלווה בפתק קטן בכתב ידה של ססלוב ובו אינפורמציה על היין שבו והסיבה שהיא אוהבת אותו. כל שנותר הוא לבחור אם אתם מעוניינים בטעימה, חצי כוס או כוס, ובסוף הערב תחויבו לפי הכמות הנטענת בכרטיס. כמו שופינג מטורף עם הכרטיס של אבא, רק שבסוף, לאחר שש־שבע כוסות מיקבים שונים, מגלים שאבא בעצם בבית ושאתן בנות 30.

לצד הבר עצמו, שמגיש ליד היין גם מנות טאפאס קטנות ומענגות (גבינת הברי בדבש חוסלה כליל אף שכותבות שורות אלה משתייכות לז׳אנר שונאות הגבינות ואף רגישות ללקטוז), ססלוב מציעה גם סדנאות טעימה שונות, חפות מהאווירה הפלצנית שנהוג לדמיין בהקשר של טעימות יין. גם כאן הסיבה היא ססלוב עצמה – אישה מעוררת השראה שמשרה אווירה קולית מהשנייה הראשונה שבה היא מתיישבת לשולחן (אגב, קוליות זה לא משהו שאפשר לקבל במכונת מזיגה אוטומטית, וחבל).

אנחנו הוזמנו למקום לעבור סדנת טעימת יין לנשים, שכן מתברר שלנשים יש חושי ריח וטעם מפותחים יותר מלגברים וכן סיכוי גבוה יותר להפרשת סרוטונין (מי המין החזק עכשיו, הא?). מהי סדנת יין? הרצאה שווה על הנוזל האהוב, שכוללת מצגת (יעני חומר עיוני כי אנחנו אינטלקטואליות) וטעימות, ועוסקת בחשיבות הטעם והריח. המסר העיקרי הוא שבכל הקשור ליין אין טעם להתווכח, שכן כל אחת חווה יין בצורה שונה, מוצאת בו ארומות שונות – וזה נפלא.

כן, גבירותיי, מתברר שכולנו מבינות ביין – כל שצריך הוא לקשור את העיניים בסרט סאטן ולתת דרור לדמיון. אחת מאיתנו הריחה בלגימתה תפוז והשנייה הריחה זעתר. מי הבחורה שזקוקה לאשפוז כפוי? לעולם לא נדע. משם עברנו ליינות שמציע המקום: הראשון של הייננית המקומית ניצן סוורסקי שנקרא, כמה הולם, "אחת". היין היה מצוין – מתקתק אך לא מתוק מדי, יין שיפתיע לטובה גם את מי שנוטה להעדיף יין אדום. היין שני הוכיח שלא שופטים יין על פי שמו, שכן שושנה בלנד של יקב שושנה היה אחד היינות האדומים המצוינים שטעמנו, בעל טעם עשיר שמלטף את הלשון ועושה חשק לתנות אהבים (עם אנשים או עם צלוחית הזיתים – אנחנו לא קטנוניות). השלישי היה זינפנדל של יקב צפרירים, ודי לומר שיצאנו מהמקום עם בקבוק שלם שלו ושהוא הפך לחבר הטוב ביותר שלנו בסוף השבוע.

הסדנה כוללת גם קצת רקע תיאורטי מעניין ולא מתיש על ההיסטוריה של נשים בעולם היין, שכמו כל ההיסטוריה הנשית גם היא מלאה באנקדוטות הזויות (למשל – בצרפת אסרו על נשים להיכנס לכרמים מחשש שיכשפו את הענבים), ובנשים חזקות שגברו על הסטיגמות. למרות זאת, כיום רק כעשרה אחוזים מהתפקידים הבכירים בעסקי היין מאוישים על ידי נשים, אף שמהצד הצרכני נשים נחשבות ללוגמות העיקריות שלו. בקיצור, מדובר בפעילות הגיבוש הטובה שידענו, בלוקיישן ששווה לקחת אליו מונית ולהיבלע בתוכו לערב נשים מלא טעמים, דיבורים והפרשות סרוטונין.

סדנת יין לנשים בטייסטינג רום, 250 ש"ח