תורת הקווינטות: יצאנו למסע בעקבות יינות הפורט

על שפת הנהר פורטו, המקום שבו מייצרים את יינות הפורט הטובים והיחידים בעולם, התאהבנו בפורטוגל - ארץ היין העולה

פורטו. צילום: יח"צ
פורטו. צילום: יח"צ
4 באפריל 2016

כבר כשליסבון ניבטה מולנו דרך החלון בעת הנחיתה, הייתה לי הרגשה שאני הולך לאהוב את פורטוגל. רוחי הייתה עולצת, לא רק בגלל הבירות והקוניאק שגמענו כל הדרך במחלקת עסקים של בריסל איירליינס. יש משהו בקצב הפורטוגלי הזה שמכניס אותך לרוגע ולשלווה, שלא לומר עצלות. הם באמת עצלנים, הפורטוגלים. אבל באיזה חן הם עושים זאת. אומה של שתיינים שפשוט שובה את לבך. למשל, כך נתבשרנו, בפורטוגל יש חוק שלפיו משקה שמכיל יותר מ־40 אחוז אלכוהול אסור שיוחזק במקפיא, כי "ככה אנשים לא מרגישים את האלכוהול ושותים יותר מדי", כפי שהסביר לנו מלצר מקומי לנוכח פליאתנו מדוע בכל בר או מסעדה איננו מוצאים וודקה קפואה. איך אפשר שלא להתאהב בפורטוגלים האלו.

שמונה בבוקר, ובשוק בקושי יש דוכן וחצי פתוחים. בהתחלה זה מרגיז, אחר כך אתה לא יכול שלא לתהות: מי בעצם האידיוט – אנחנו? הם? למה לעזאזל צריך לעבוד כל כך קשה? מה יקרה אם טיפה ננוח ונהנה מהחיים כמו אחינו בפורטוגל? אבל למה לנו פוליטיקה עכשיו. אחרי הכל רק נחתנו בליסבון, והנה אנחנו כבר בדרך לפורטו.

בפורטו ביקרנו את משפחת סימינגטון, ככל הנראה המשפחה החשובה ביותר בתעשיית הפורט. בבעלות סימינגטון – משפחת סוחרים בריטית במקור, כמו כמעט כל בתי הפורט – 27 קווינטות (ככה מכונים היקבים בפורטו) והם חולשים על 33 אחוז משוק הפורט פרימיום.

״לא קבענו לארוחת צהריים?״, שאל המארח לבוש החליפה במבטא בריטי כבד, המום לנוכח הופעתנו בג׳ינס (המכובדים מבינינו), שורטס וכפכפים. "זה מקום פורמלי מאוד, הכניסה רק בחליפות ועניבה", הוא הסביר, ואנחנו הבנו שכנראה לא ירדנו לפרטים הקטנים של המייל המקדים שקיבלנו. כבר היינו מוכנים לוותר על ארוחת צהריים מעונבת לטובת בירה ואוכל שמלכלכים איתו את הידיים, אבל המארח כבר הודיע ברוב סיפוק כי הוא הצליח לכופף את החוקים, ונוכל להיכנס לבית המסחר הבריטי גם בטי שירטס.

יינות פורט
יינות פורט

בית המסחר הבריטי, בניין מכובד וחשוב בהיסטוריית המקום, שוכן לשפת נהר הפורטו. במקום היו מתקיימות פגישות חשובות וממנו, לאורך הנהר, נשלחו שלל סחורות לרחבי אירופה. כיום הבניין היפה משמש למיני נשפים ופגישות, והוא בעיקר עדות חיה לאימפריה שפעם שכנה כאן. מדי יום רביעי נערכת פה ארוחת צהריים מפונפנת לחברי הגילדה, ולמזלנו – הטוב או הרע, עד היום אני לא יודע לומר בוודאות – כך העברנו את צהרי יום רביעי שלנו, חמישה ישראלים בטי שירטס ועוד חמישה פורטוגלים־בריטים בחליפות מעונבות, בארוחה עם הרבה טקס בישבן, כולל המשחק הקבוע בסופה: לצד גבינת סטילטון טועמים פורט "על עיוור", וכל יושבי השולחן צריכים לנחש מאיזו שנה הוא ומאיזה יקב. חבל הארץ הזה הוא אזור היין הראשון בעולם אשר זכה לכינוי מקור מעוגן בחוק, כלומר רק יינות המיוצרים בפורטו ובשיטה הספציפית הזאת רשאים להיקרא "פורט". הענבים גדלים מערבה משם, בעמק הדורו.

תהליך הייצור של הפורט ייחודי: רק אחרי שהם נבצרים, נסחטים ואחר כך מחוזקים בכוהל ענבים (הוספת האלכוהול מתבצעת באמצע תהליך התסיסה שהורג את השמרים, כך שביין נשארת מתיקות טבעית של הענבים ואחוז האלכוהול עולה לסביבות 18־20 אחוז), הם מגיעים לפורטו ומתיישנים בה שנים רבות בחביות אשר נמצאות במרתפים מתחת לפני המים, מה שמבטיח טמפרטורות קבועות ונמוכות גם כשבחוץ 35 מעלות. הסיבה המקורית לשיטה זו הייתה נוחות האחסון ושילוח החביות במורד הנהר, אך מהר מאוד הבינו כי התנאים הייחודיים עושים רק טוב לנוזל המרוכז הזה.

גם מי שאינו חובב יין מושבע ייהנה מטיול בפורטו היפה, שבתיה מחופים אריחי שיש – דרך יצירתית להתמודד עם הלחות הגבוהה העולה מן הנהר. היקבים מסבירי פנים ומלאי אטרקציות: ב־warre's, למשל, פגשנו בחבית הפורט הגדולה בעולם; 133,568 ליטר (כ־2.5 מיליון כוסות). היין עצמו מתוק ומרוכז, ואני לא מכיר אדם שייסרב לכוסית קטנה של פורט בסיום ארוחה, בייחוד לצד גבינת סטילטון בשלה או קוביית שוקולד מריר איכותי. המחירים נמוכים, האנשים עצלנים ורגועים, האוכל טעים ואין שום מירי רגב. אני כבר הגשתי בקשה לאזרחות.

חמישה יינות פורט מומלצים

Warre's Otima 10

פורט טאוני המיושן עשר שנים, עם ריחות פרי טרי, רענן ואלגנטי. יופי של פורט דווקא לפתוח איתו ארוחה.

119 ש"ח ל-750 מ"ל

Dow's LBV 2009

פורט עשיר, מלא וכבד למדי, עם שלל פירות יבשים באף ובפה. ילך נהדר עם חתיכת גבינה כחולה טובה לצדו.

115 ש"ח ל-750 מ"ל

​Dow's Nirvana

פורט קליל יחסית שיוצר בשיתוף פעולה עם יצרן שוקולד בלגי כדי להיות המלווה המושלם, והוא אכן כזה. כוסית קטנה, פרלין שוקולד מריר איכותי בצד, וכל סוף של ארוחה משתדרג פלאים.

95 ש"ח ל-500 מ"ל

Graham's Tawny 30

כאן כבר מדובר בפורט שהתיישן 30 שנה, מה שאומר שקפצנו לליגה של הגדולים. חמצון עדין ואגוזיות בפה וטעם של אפרסק מיובש. משקה מורכב ואלגנטי לחובבי פורט אמיתיים.

740 ש"ח ל-750 מ"ל

Dow's Vintage 1985

יינות פורט יודעים להתיישן כמעט לנצח. אלו יינות הזקוקים לזמן יישון ארוך בבקבוק – צריך להמתין 20 שנה לפחות כדי ליהנות באמת מאיכותם. היין הזה עדיין צעיר, עם שלל פירות יבשים באף, ירקרקות מרעננת של אקליפטוס ומנטה, אלגנטי, ארוך ומורכב. פינוק מענג.

649 ש"ח ל-750 מ"ל