מושי מושי

שני טיפולי ספא בהרצליה פיתוח השאירו אותנו רגועים ונימוחים כסושי. יש למישהו יומולדת?

ספא טומוקו
ספא טומוקו
22 בספטמבר 2013

לציפורי האהבה: טיפול זוגי בטומוקו ספא

בגלגול הקודם הייתי ככל הנראה נסיכה יפנית. קראו לי צ'אן מאי ובזמני הפנוי הסנפתי לוטוסים בבריכת הארמון, השתכרתי מסאקי ושיחקתי לשומרים בטמאגו. לכן בגלגול הזה נענשתי קשות: אופי הנסיכה אולי נשאר, אך בוא נאמר שעבודה בקיוביקל והתרוצצות בשוק הכרמל הם לא בדיוק שיא הפאר. לכן, ברגע שבו דרכתי בטומוקו – בית ספא יפני בהרצליה פיתוח – ידעתי שנשמתי המיוסרת הגיעה למקומה הטבעי.

וזה נראה ממש כך:

שם, בין רהיטי עץ יפנים, תה ירוק וסאקי, עברתי חוויה מתקנת לגלגולי הנוכחי: עיסוי זנשיין זוגי, הכולל טבילה באמבט עץ יפני בליווי קינוחים מסורתיים וחלוקים המשווים לבחורה מראה גיישה ולבן הזוג מראה של יו הפנר בגמלאות, ובסוף מסז' מפנק, המשלב טכניקות עיסוי מזרח אסייתיות תוך שימוש בשמן ענבים חם המזין את העור.

בסוף הטיפול זכיתי להירגע במקלחון מעוצב המאובזר בכל מה שנסיכה צריכה: קרם גוף, קרם לחות וג'ל לשיער (למקרה שאת נסיכה לסבית). אבל גם מי שלא בעניין של זוגיות (כי בכל זאת, לא כולם רוצים לצפות בבן או בת הזוג מריירים בחור של מיטת העיסוי ולהיפרד מ-800-1,000 ש"ח), יכול להגיע בגפו ולהתפנק במגוון הטיפולים המוצעים במקום, המאפשרים ניתוק מוחלט מהמציאות הים תיכונית שבחוץ. סיונרה!

וינגייט 142 הרצליה פיתוח, Tomoko.co.il

להולכים על בטוח: טיפול קלאסי בספא שיזן

ספא זה תענוג, אך אם יש בו משהו שיכול להרוס לי את הפינוק, זו מוזיקת העולם המעפנית שכמעט תמיד מתעקשים להשמיע שם בחדרי הטיפולים. פכפוך המעיינות לא מעורר בי געגועים לרחם אימי וזמזום החלילים לא מרפה את שריריי. פלוס ראשון, אם כן, הנזקף לזכותו של "ספא שיזן", הוא סוג המוזיקה המושמע בחדריו: מוזיקה קלאסית חרישית, קונצ'רטו לפסנתר כלשהו, ולא רשרוש הברחשים המוכר לעייפה. בראבו. תוסיפו לזה אפלולית מסתורית, היעדרם המוחלט של מעמדי קטורת ובמקומם ניחוחות קרמים ושמנים עדינים, פינת קפה וחליטות, אנשי צוות חייכנים ומקצועיים ומיקום צפונבוני, והרי לכם חוויה אסקפיסטית מושלמת לגוף ולנפש.

רק כדאי לוודא שלמעסה שלכם לא קוראים איקאה:

למרות שבדרך כלל אני נערה הרפתקנית, הפעם דילגתי על תפריט הטיפולים המיוחדים ובעלי השמות המסקרנים והלכתי על בטוח – עיסוי שוודי – לטובת אלה שלא אוהבים את הגימיקים שאומצו על ידי מקדשי הספא המודרנים. כי בתכלס, לא צריך אבנים חמות: שעה של לחיצות, מתיחות, ליטופים, מריחות שמן חם וטלפון כבוי, יכולה להפוך גם גרוטאה עצבנית כמוני לגלדיולה רעננה, לפחות עד אחרי הצהרים.

אבל אותי לא עשו אתמול, ולפיכך לא נתתי לרפיון הגוף לעמעם את האינסטינקט הישראלי המחייב לאכול את כל העוגה ולא לצאת פראייר, ואחרי שגיליתי שבשיזן יש גם סאונות, חדר כושר, ג'קוזי, בריכות ומסעדה אסייתית – עליתי בזריזות על חלוק ומיהרתי להשתמש בכל המתקנים, בטרם תגיע השעה לחזור הביתה. לצערי הרב, החיים האמיתיים קראו לי לשוב אליהם, ונאלצתי לנפנף לשלום לדינה המעסה טובת הלב והידיים ולצאת החוצה. למרבה ההפתעה, גיליתי שהשפעתו של "שיזן" עוד לא פגה: אפילו צפירות הרכבים, צווחות הילדים וההודעה מועד הבית שחיכתה לי על הדלת לא הוציאו אותי מהשלווה המבורכת. הא לכם!

מלון שיזן, הרצליה פיתוח, shizenhotel.co.il