ד"ר רות

לרות סירקיס נמאס. נמאס לה מדואר הזבל והפרסומות שאומרות לה לקנות־לקנות־לקנות. נמאס לה מתכניות הבישול ומתחרויות האוכל שמלמדות אנשים שצריך להכין בבית מנות כמו במסעדות. נמאס לה שנשים עובדות אמורות להשקיע זמן במטבח בהתקנת ארוחות חג מגלומניות. בקיצור, סירקיס קצה בטירוף הקולינרי־צרכני־תזזיתי שאופף אותנו. די מוזר, בהתחשב בעובדה שהיא למעשה התניעה את מהלך האובססיה הישראלית לבישול. סירקיס היא מתכונאית־על. האקדמיה הכתירה את ספרה, שיצא בשנות ה־70, "מהמטבח מאהבה", כצעד ראשון בדרך לנהנתנות הישראלית הלגיטימית. בשנות ה־70, כשהתגוררה בארצות הברית במסגרת השליחות הדיפלומטית של בעלה, שיגרה כוהנת הבישול הביתי הראשונה את הישראלים למטבח, שלא למטרת הזנת המשפחה ולא כפתרון למיעוט חומרי הגלם, אלא בשביל ההנאה. זה היה פורץ דרך בזמנו.

אלא שממרחק אלפי תוכניות בישול ותחרויות בישול טלוויזיוניות וזיליוני מתכונים באינטרנט, בימים אלה, כשסירקיס מוציאה לאור את ספרה ה־16 "ארוחות חגיגיות – מאכלים ביתיים, קלים ובריאים", היא מנסה להחזיר את השד הקולינרי לתוך הבקבוק הלחיץ. השד, מצידו, מסרב להישאב פנימה. לסירקיס עצמה יש זמן לראיונות בביתה שברמת אביב, אף שהיא מארחת את המשפחה בערב ראש השנה והלו"ז עמוס בקידום המכירות של ספרה החדש, שיצא בהוצאת הספרים שלה.

סירקיס מגיעה לראיון מוכנה, עם נקודות שחשוב לה להבהיר: "אתמול, כשהגעתי להתראיין בערוץ 10 המאפרת אפילו לא הציגה את עצמה. רגע לפני הכניסה לשידור היא בקשה ממני טיפ: מה לעשות כדי שהשוקולד צ'יפס לא יטבעו בתוך העוגה. לכל מקום שאליו אני הולכת נשים שואלות אותי שאלות על מתכונים קלים ופתאום הבנתי שיש ארבעה סוגים של נשים: הסוג הראשון ובר המזל הוא זה של האישה  הנוסעת עם המשפחה בחגים לנופש בטורקיה. הסוג השני הוא של האישה הקובעת עם כל הקרובים בבית מלון. הסוג השלישי הוא זה של ההולכת להתארח בחג אצל הגיסה וצריכה רק להביא איתה משהו, ויש זאת שבתחתית הסולם. אני קוראת לה 'המסכנה' היא זאת שמבשלת לכולם".

בלי טירחה ובלי לבזבז כסף, רות סירקיס

את אמורה להיות שגרירה של רצון טוב לבשלנים ביתיים, הכותרת מסכנה די מדכאת את חדוות הבישול.

"כי זה כבר לא בישול. זה מפגן כוחות מול החמות והגיסות. זה הופך לסיוט. צריך להכין יותר מנות ממה שמקבלים במסעדה, לעבוד באמצעים ביתיים, לדאוג גם לאלטרנטיבות לילדים ופינוקים לקרובים, ולעמוד במטבח לעשות פלייטינג לכל צלחת, ושהבעל ימלצר לשולחן את האוכל. ככה אי אפשר לבלות עם האורחים, ופתאום שוכחים את העיקר. בספר הזה היה לי מסר. הגיע הזמן לחזור לאוכל הביתי, המשפחתי, לאירוח של חברים, בלי להרוג את עצמך, בלי טרחה ובלי לפוצץ כספים. די, מספיק לנסוע ליפו לדייגים, לחפש דגים מיוחדים שמגיעים מקפריסין. אפשר להגיש את כל הקדירה אל השולחן ולחלק לצלחות. שבו עם האורחים תהנו מהארוחה".

זה נשמע כמו מחאה.

"נכחתי באירוע שבו נאם גסטרונום צרפתי. הכי כאב לו שהקימו את מקדונלד'ס בתוך הלובר. זה הצלם בהיכל שלו. בכלל, הצרפתים הופכים את התרבות הקולינרית שלהם למורשת מוגנת על ידי האו"ם. הם מדברים על המהלך של הארוחה, על הכניסה המשפחתית עם הילדים למטבח בשביל לבשל, על הישיבה יחד, והשיחה בזמן האוכל. חשוב להם לדבר על שאלות כמו איפה גדלו תפוחי האדמה, איזו מחלבה הכינה את הגבינות המוגשות בסוף הארוחה ומה דעתם על היין. אז מבחינתי הספר הזה הוא המורשת שלי: צריך להכין אוכל ביתי שלא אמור להראות כמו מנות במגזין, אוכל שקל להכין, אוכל שמחליק מהידיים, אתם לא קייטרינג או מסעדה. זה צריך להיות אוכל בריא. אני עוקבת אחרי כל מיני גורואים של בריאות, ואני מכירה פרסומים בנושא של טבעונות וללא גלוטן, ועוד כל מיני, ואני לא נכנסת לזה. המנות בספר פשוט עשירות בירקות והתהליכים יותר בריאים, למשל חצילים שפעם היו מטגנים, היום נאפים וכך אני מקבלת פריכות כמעט ללא שמן. אז יש אצלי גם קצת מתכונים עם שוקולד וקצפת אבל אפשר לבחור בקומפוט של תפוחי עץ בלי סוכר בכלל, ולטעמי זה מספיק מתוק".

 מה השתנה בעולם הקולינרי מאז "ילדים מבשלים"?

"העולם בכלל השתנה, מערכות יחסים השתנו, ואנשים חושפים בפייסבוק מידע שלא גילו פעם אפילו לחברים אינטימיים. בתחום הקולינרי יש נגישות לכל כך הרבה מידע. יש לי ספריה ענקית שאספתי, מחולקת לנושאים לפי ארצות, בריאות, שפים גדולים בעולם ועוד. כל זה כלום לעומת מה שמוצאים באינטרנט. אז אנשים שאוהבים את התחום לומדים, שומעים ומנסים. אבל שוכחים שאם אתה מזמין אדם הביתה אתה בסך הכל צריך לערוך שולחן, להגיש בכלים יפים איזו מנה ולהפגין את החביבות שלך. אז המורשת שלי היא 'חזרו לארוחות המשפחתיות, תשכחו מהאוכל הפלצני ותחזרו לאוכל הביתי, משפחה היא לא מפגן כוחות. תוציאו את עצמכם מהסיוט ותחזרו ליהנות מההתכנסות יחד. תכינו שלוש מנות, תערכו שולחן יפה, תמזגו יין ותגישו חלה, תפוח ודבש. שבו יחד, ותעשו לכם שנה טובה'".