פורן-סטפ

בגיל 26 אסף "בורגור" בורגר חי את החיים: הוא מופיע בפסטיבלים מול 100 אלף איש, חותם לבחורות על הציצי, מפיק את מיילי סיירוס ומכניס את הדאבסטפ הפורנוגרפי שלו למיינסטרים האמריקאי. ראיון עם המוזיקאי הישראלי הכי מצליח בעולם, שכבר עבר את מוצרט בצפיות ביוטיוב

"אני לא השתניתי, המיינסטרים השתנה". בורגור
"אני לא השתניתי, המיינסטרים השתנה". בורגור
20 באוגוסט 2013

 בארבע השנים האחרונות הפך בורגור ממפיק דאבסטפ תל אביבי אנונימי לכוכב בינלאומי שגר בהוליווד, מתקלט בפסטיבלי ענק כל סוף שבוע, מנהל לייבל עצמאי וגורף מיליוני צפיות ביוטיוב. לעזאזל, הוא אפילו הקליט שיר עם מיילי סיירוס. בורגור, אסף בורגר בן 26, היה האדם הנכון ברגע הנכון – בדיוק כשהדאבסטפ החל לשקוע בביצה הטובענית של המיינסטרים האמריקאי, וכשכולם, מבריטני ספירס ועד ריהאנה, אימצו פתאום את הסאונד הלונדוני, הוא היה שם כדי לתת להמוני הטינאייג'רים ההלומים שזה עתה לקחו MDMA בפעם הראשונה, את מנת הבסים המסונתזים המחוזקת שהם היו זקוקים לה כל כך. לא עבר הרבה זמן והוא הפך לאחד השמות הגדולים בתחום – ובעוד שסקרילקס, נער הפוסטר של סצנת הדאנס האמריקאית החדשה, קיבל את המועמדויות לגראמי, בורגור הוא זה שחזר הביתה עם כל הבחורות.

את ההצלחה המטאורית של בורגור, שמזכירה קצת את ההצלחה של הרכבי טראנס ישראליים כמו אינפקטד מאשרום, לא קשה להבין. המוזיקה שלו – ערבוביה של בייסליינים במשקל כבד שנשמעים יותר מכל כמו התקף שלשולים של רובוטריק, סאונדים 8־ביטיים שכמו נשלפו ישירות מקונסולה ישנה של אטארי וקטעי ראפ פורנוגרפיים יותר מסרט סנאף אלבני – מכילה את כל מה שהילדים בימינו אוהבים. בורגור נתן לדור שלם של טינאייג'רים הורמונליים ומרדניים את מה שהדת' מטאל נתן לדור שקדם להם – סאונד אגרסיבי במיוחד שהם יכולים להזדהות איתו, או לפחות להקשיב לו באוזניות בדרך לבית הספר בזמן שהם זוממים איך הם הולכים לרסס בתת־מקלע את חבריהם לספסל הלימודים. מהרבה בחינות, המציא בורגור את המקבילה המוזיקלית לפורנו – משחק מקדים קצר שמתפתח עד מהרה למשגל בסים מולטי־אורגזמטי, מתובל בגסויות שוביניסטיות שגורמות לקמפיין החדש של "הארץ" להיראות כאילו סימון דה בובואר ביימה אותו. זה לא במקרה שבפסטיבל קואצ'לה הוא הופיע עם חשפניות על הבמה, שמאות בחורות מעלות לאינסטגרם תמונות זנותיות של עצמן עם ההאשטג Borwhore# ושכוכבת הפורנו ג'סי אנדרוז הייתה עד לא מזמן החברה שלו – בורגור גרם לגבולות שבין סקס למוזיקה להיראות מטושטשים יותר מאלה שבין פלסטין לישראל.

בביקורו האחרון בארץ הופיע בורגור במסיבה הגדולה ביותר שהייתה לו פה – בחסות פפסימקס מיוזיק פרוג'קט לצד אמנים כמו הדג נחש, ריף כהן ודודו טסה שיתארחו (האחרון שבהם גם הקליט איתו טרק חדש שמתבסס על סימפול של הזמר הסורי־מצרי פריד אל־אטרש).

"מאוד מרגש אותי לחזור לישראל. אני מקבל הרבה חשיפה בכל העולם אבל זה עדיין לא הבית שלי", הוא אומר לי מבית המלון בסביליה, כמה שעות לפני מסיבה. "גם אם זאת תהיה ההופעה הכי קטנה שהייתה לי, היא עדיין מאוד חשובה לי. יש לזה ערך סנטימנטלי הרבה יותר גדול בשבילי מאשר להופיע בקואצ'לה".

איך זה שלא היית בקואצ'לה השנה? הם לא אהבו את הקטע עם החשפניות?

"השנה הייתי בבמה המרכזית ב־EDC וגאס, מול יותר מ־100 אלף איש. זה הפסטיבל הכי גדול בארצות הברית, אפילו יותר מקואצ'לה".

שמעתי שהיית עד לא מזמן במערכת יחסים עם כוכבת הפורנו ג'סי אנדרוז.

"עזוב, לא מדברים על זה. זאת שאלה שלא הייתה עוברת אם היית מדבר עם הפי.אר שלי בארצות הברית, הם היו מבטלים את הראיון".

לא ידעתי שזאת כזאת נקודה רגישה.

"זאת לא נקודה רגישה, פשוט לא בא לי לדבר על זה. אני לא רוצה שזה מה שאנשים יזכרו".

אוקיי, אז בוא נדבר רק על פורנו. דימויים פורנוגרפיים זה משהו שאתה אוהב להשתמש בו די הרבה, לא?

"בתחילת הקריירה שלי הייתי מאוד קיצוני, אבל בשנה־שנתיים האחרונות אני חושב שנרגעתי קצת כי התבגרתי, וכי אני חושב שיש מעבר מהסצנה של האנדרגראונד למשהו הרבה יותר גדול. בכל זאת, הופעתי עכשיו ב־EDC ובאולטרה מיוזיק פסטיבל במיאמי".

אז התמתנת? אולי אפילו התמסחרת?

"אין פה שום ניסיון התמסחרות. זאת פשוט התבגרות מנטלית".

כשהקלטת את "Decisions" עם מיילי סיירוס לא הרגשת שאתה מוותר קצת על הקטע האנדרגראונדי?

"ממש לא, להפך. הבאתי את האנדרגראונד למיינסטרים. אני כבר לא יודע מה זה אומר, זאת הכל ערבוביה כזאת".

עם מי אתה עובד עכשיו? אין איזה שיתוף פעולה מפתיע בקנה?

"אני עובד עם מישהי אחרת, זמרת מאוד גדולה. לדעתי השיר שלה עבר את המיליארד צפיות. אם זה ייצא במאה אחוז הייתי אומר לך מי זאת, אבל בתעשייה הזאת שום דבר לא בטוח".

 אני צוחק על כולם

צניעות היא לא הצד החזק של בורגור. עם זאת, קשה להיות צנוע כשבחורות מתפשטות מולך בהופעות, נותנות לך טוש ומבקשות שתחתום להן על החזה, או כשאתה מצייץ "אני רוצה לראות כמה שיותר ציצים בעשר הדקות הקרובות" ומקבל אלפי תמונות אירוטיות לטוויטר שלך. "יצא לי להיתקל בכל דבר שאתה יכול לדמיין", הוא אומר ממרומי 26 שנותיו. "שום דבר כבר לא קיצוני בשבילי, ראיתי הכל. כבר ניסו להוריד לי את המכנסיים באמצע ההופעה ולהמשיך משם. אבל לא נכנסתי למקצוע הזה כדי לזיין מלא בחורות. את זה הייתי עושה בכל מקרה. אם הייתי הולך ללמוד משפטים אז הייתי עורך דין בנזונה שמזיין מלא בחורות. אני פשוט נהנה לעשות מוזיקה, להופיע מול אנשים ולטייל בעולם".

אם פורנו כבר לא מעסיק אותך, אילו תמות כן מעניינות אותך עכשיו?

"תשמע, אני לא יכול לברוח מזה לגמרי כי זה עדיין חלק ממני. הטוויטר שלי מלא בדברים שיגרמו לאנשים להרגיש לא בנוח. אבל זאת לא הנקודה שלי, אני לא חושב שהגעתי לאן שהגעתי בגלל שאני שר דברים קיצוניים, אלא בגלל שהמוזיקה שלי היא מאוד…".

קיצונית?

"לא, היא מאוד פופית. גם השירים עם המילים הכי קשות שלי, אלה דברים שנתפסים אצלך. אז כן, הבחורה שרה 'I'm a nympho' כל השיר, אבל זה כל כך קליט שאנשים שולחים לי קטעי וידיאו של הילדים בני ה־3 שלהם שרים את זה בלי שהם מבינים בכלל מה הם שרים. אלה שירי פופ לכל דבר. בגלל זה אני אומר שאני לא השתניתי, זה המיינסטרים שהשתנה. אנחנו נהיים קיצוניים יותר כל הזמן, במיוחד עם כל השפע שיש עכשיו באינטרנט והדברים שאנשים נחשפים אליהם. בעוד עשר שנים אתה תשמע את  'Nympho'ברדיו ותגיד 'אה, זה קלאסי'. זה כבר לא יישמע לך קיצוני".

לחיצת יד היסטורית. בורגור ודודו טסה
לחיצת יד היסטורית. בורגור ודודו טסה

מה ההורים שלך אומרים? קורה שאימא שלך מתקשרת ושואלת "אספי, מה זה אומר "In bed act like a ho, but first do the dishes"?

"ההורים שלי מאוד גאים בי. כשצילמתי את 'Nympho' הראיתי את זה לאימא שלי יום אחרי זה. גדלתי בבית ליברלי ואני חושב שתל אביב היא עיר מאוד ליברלית. אני מאוד גאה בזה ואומר תמיד שאני חושב שיצאתי כמו שאני בגלל שגדלתי בתל אביב".

נשמע לי שאתה מנסה להתנער מהתדמית של הבי־בוי שאוהב כוכבות פורנו ומחפש עכשיו יותר הערכה כמוזיקאי רציני.

"יש בי את הצד הזה, כן, אבל אני קודם כל מוזיקאי. כשדיפלו רוצה מישהו שיביא לו את המלודיות וההרמוניות הכי רצח, אז הוא פונה אליי. סשה ברון כהן משחק את בוראט, הדמות הכי נוראית בעולם הזה, והוא גאון בגלל שהוא המציא אותה. אתה יכול להסתכל על חלק מהמשפטים בשירים שלי ולהגיד שאני שוביניסט חרא, או שאתה יכול להגיד שאני בעצם צוחק על כל האנשים שמתנהגים ככה, אתה מבין?".

מה עם אלבום? אף פעם לא הוצאת אחד.

"אם אתה רוצה לחזור לימי הביניים אפשר להוציא אלבום, אבל זה פשוט לא קורה. למה שאוציא 11 שירים שמתוכם אנשים יקשיבו רק לשניים? כרגע אני ממשיך בהופעות. עוד מעט אני כנראה אצא לסיבוב עם מישהו מאוד גדול, שגם לו יש יותר מחצי מיליארד צפיות ביוטיוב, אבל גם על זה אני לא ממש יכול לדבר עדיין".

אני שם לב שאתה כל פעם מדבר על אמנים לפי מספר הצפיות שיש להם ביוטיוב. זה חשוב לך? זה מבחינתך המדד לאמן טוב?

"למה אתה חושב שאנחנו עדיין מקשיבים למוצרט? כי היו לו הכי הרבה מעריצים בזמנו. אתה לא מכיר כל מיני אמני אנדרגראונד מהתקופה ההיא".

והמטרה שיהיו לך יותר צפיות מלמוצרט?

"כבר יש לי יותר צפיות ביוטיוב מלמוצרט, אני כמעט בטוח בזה".