#אנשים_מתוקים: מיכאל הופמן

ציניות בצד, חסר לנו קצת מתוק בחיים. יצאנו לחפש את הסיפורים והאנשים שישבו את לבכם. הפעם: מיכאל הופמן מבאר שבע

מיכאל הופמן. צילום: מיכאל נחמיאס
מיכאל הופמן. צילום: מיכאל נחמיאס

תוכן בחסות שוקולד פרה

מיכאל הופמן, 25, אקטיביסט, באר שבע

מיכאל הופמן. צילום: מיכאל נחמיאס
מיכאל הופמן. צילום: מיכאל נחמיאס

״אני מהעיר הכי שווה בישראל. הייתי רוצה להגיד שאני של העולם כולו ושום מקום ספציפי, אבל באר שבע אצלי בלב חזק יותר מכל דבר. אני קצין, השתחררתי בדרגת סרן ועדיין משרת במילואים. את רוב חיי הבוגרים העברתי בצבא. אני אוהב מאוד טבע, טיולים, מסיבות ומעל הכל – סמבוסק. אני אוהב את העולם ואכפת לי מאוד לא להרוס אותו. לפני קרוב לשנה חזרתי הביתה באופניים מביקור אצל חבר. ראיתי מכונית עומדת ברמזור אדום והאיש שבתוכה מוציא סיגריה ומשיל את הקופסה הריקה החוצה. מיהרתי אליו, הרמתי את הקופסה ופניתי אליו בחיוך: 'אהלן אחי. הפעם אני אזרוק לך את קופסת הסיגריות לפח, אבל אני חושב שתוכל להסכים איתי שגם אתה נגד מה שעשית עכשיו. אז למה אתה עושה את זה? אתה נגדך או בעדך?'.

[tmwdfpad] 

הוא היה בהלם וביקש לזרוק את הקופסה בעצמו. אני לא הסכמתי, זו הקופסה שלי עכשיו. אחרי שזרק אותה, היא כבר לא שלו, אבל הבאה תהיה שלו. הוא הבטיח. לפני כשבוע הלכתי לסידורים במשרד הפנים והוא עמד בכניסה – מתברר שהוא המאבטח. הוא הסתכל עליי ורץ לחבק אותי. לדבריו, מאז הפעם שנפגשנו הוא השתנה לגמרי. הוא שומר על העולם, על העולם שלו. כי מה הוא העולם אם לא החדר שלו? והחדר שלו צריך להיות נקי, הרי הוא מארח שם אנשים והוא לא רוצה שיחשבו שהוא איזה ברדקיסט. אמר שהעביר את זה הלאה עוד הרבה פעמים, וזה מדהים – כי אם נגרום לבן אדם אחר לנסות ולשים לב, בדיוק כמו שעשיתי לו, נצליח לחסוך הרבה פחיות בצד הדרך, סיגריות ופלסטיק בגרון של העולם שלנו״.

לעוד סיפורים מתוקים