"השילוב של ברים ובית הכנסת במתחם אחד מאפיין רק את תל אביב"

איפה גדלת והיכן אתה גר כיום?
“גדלתי בתל אביב, באזור הבימה, ואני עדיין מתגורר שם עם משפחתי. בתור ילד, לגור כאן זו חוויה מיוחדת. זו עיר רב גונית שמשלבת בתוכה פסיפס רחב של אנשים עם דמויות מעניינות. תל אביב היא עיר חופשית וליברלית שמכילה את כל האנשים – דתיים, חילונים, שמאלנים, ימניים, הומואים ולסביות – ויש משהו יפה במגוון של הזהויות שמתחברות ביחד לתל אביב אחת גדולה".

איך הפכת לנשיא בית הכנסת בגיל כה צעיר?
“בית הכנסת הגדול הוא נוף ילדותי. אבי כיהן בבית הכנסת הסמוך כחזן וגבאי. היינו צועדים לבית הכנסת הגדול בכל שבת כדי לשמוע את החזן ולראות את חבריו של אבי. מאז שנפטר שימשתי כחזן בבית הכנסת מדי פעם, וכשראיתי את השממה שנוצרה בעקבות פטירת הוותיקים ועזיבת הקבועים הבנתי שאני רוצה להיות חלק מהנהלת המקום, ומאז אני עושה הכל כדי להחזיר עטרה ליושנה. אנחנו פועלים לילות כימים להביא את המקום הזה לייעודו כמגדלור לתושבי תל אביב".

איזה קו אתה מנסה להנהיג בבית הכנסת?
“צריך להצעיר את בית הכנסת. אנחנו מכבדים את האנשים הוותיקים שהם היסודות שלו, אבל מנסים להביא גם קהלים חדשים בדמות עולים או רווקים ורווקות שמתגוררים בסמוך. עם כניסתי לתפקיד פתחתי פייסבוק עם 2,500 חברים, רובם צעירים, הקמנו אתר ואנחנו עושים פעילויות תרבות כגון קונצרטים, תפילות בחגים או ערבי שירה עם זמרים מהמיינסטרים. מאז ומתמיד בית הכנסת הזה היה מרכז תרבות ורוח. היום הוא כבר על המפה של העיר. הוא פתוח כל השבוע, גם בחגים. כל מי שרוצה מוזמן. הוא שייך לכולם, לא רק לדתיים".

מתחם בית הכנסת הופך בסופי שבוע למוקד בילוי, אתה מרגיש שזה פוגע או תורם למתחם?
“זה לא פוגע, להפך, אנחנו שומרים על חיים משותפים במתחם הר סיני. הם מכבדים אותנו בשעות התפילה ותמיד שואלים ומנסים לעזור, ואנחנו מכבדים אותם. בדרך כלל בימי שישי בשעת התפילה הם מורידים את הווליום של המוזיקה ובאים לקראתנו. אני לא רואה בזה שום בעיה. השילוב של ברים מצד אחד ובית כנסת מצד שני זה משהו שבאמת מאפיין רק את תל אביב. אני לא נגד זה. כל עוד מכבדים אותנו – זה אפילו יפה".

מה הדבר הכי תל אביבי בעינייך?
“לנסוע בשישי אחר הצהריים ולראות צעירים חוזרים מ־ AM:PM עם קניות לשבת ומצד שני את החסיד בלבוש לשבת הולך עם הטלית לבית הכנסת. זו בעיניי התמונה הכי תל אביבית שיש".