ידידיה ויטל עוקב אחרי אנשים במגרשי חנייה

ידידיה ויטל. צילום: איליה מלניקוב
ידידיה ויטל. צילום: איליה מלניקוב

סטטוס

בזוגיות

גיל

31

שם בפייסבוק: Yedidia Vital

תעסוקה

שחקן וסטודנט לתסריטאות

אזור מגורים

לב העיר, אזור הבימה

כמה שאלות

מאיפה אתה במקור ומתי הגעת לתל אביב?

“נולדתי ברמאללה לפני האינתיפאדה הראשונה כשהוריי גרו בירושלים. ההורים שלי חיפשו מקום ללידה טבעית ובשנת 84׳ שום מקום בישראל לא יכל להבטיח את זה. כשהייתי בן 5 עברה המשפחה לכרכור כדי שאוכל ללמוד בבית הספר הדמוקרטי בחדרה. באזור הזה העברתי את שנות ילדותי ונעוריי. השירות המוזר שלי בצבא כחייל בתיאטרון צה"ל היה תירוץ נהדר לעבור לתל אביב כשהייתי בן 19, אי שם בשנת 2003".

ספר על הדירה הראשונה שלך בעיר.

“בפלורנטין, שני חדרים ומסדרון, רצפות מצוירות בצהוב. גרתי בה במשך שנה עם ידידתי נרקיס ששירתה איתי בתיאטרון צה"ל. כל אחד מאיתנו שילם 1,000 ש"ח שכר הלנה מצה"ל".

מה הסוד התל אביבי שלך?

“להסתכל על הידיים של אנשים ולבדוק אם הם מחזיקים מפתחות לרכב ולשאול בלי בושה ‘יוצאים מחניה?'".

מתי בפעם האחרונה יצאת מהעיר, לאן ולכמה זמן?

“אתמול, לירושלים. אני מסיים שנה ראשונה של לימודי תסריטאות בסם שפיגל. אני תמיד משכנע את עצמי שאשאר שם קצת, אלך למוזיאון ישראל, אטעם קצת קולינריה ירושלמית ואבקר את סבתא. בסוף מבקר את סבתא ובורח חזרה לתל אביב".

מה הרעיון הכי גרוע שהיה לך?

"לקשור את האופניים למטה. למדתי בדרך הקשה: חייבים להכניס אותם לבניין. ריבים עם ועד בית זה לילדים".

מה האובססיה האחרונה שלך?

“סטנד־אפ ביוטיוב. קצת בדיליי אמנם, אבל עולם חדש נפתח בפניי".

למה אתה הכי מחכה כרגע?

“לראות מלא ילדים תרבותיים להורים תרבותיים שיגיעו בשבת הקרובה לצוותא על הבוקר כדי לשמוע גרסאות אופרה לשירי ילדים במופע ‘האופרה שרה בצוותא לילדים'. אני רק אנחה, אשיר איזה שיר בעצמי ואשתדל שהחשק שלי לילדים משלי לא יתגבר יותר מדי, כי גם ככה אני מבייץ".

מה מפחיד אותך?

“לאומנות, פשיזם, גזענות, קסנופוביה. ויש בשפע, תודה לאל".

שאלה מננה שרייר: מהו הזיכרון הראשון שלך בחיים?

“אני מתעורר באמצע הלילה ומעיר את אבא שלי, שמדליק את האור בסלון ומצייר איתי עד הבוקר".