"הנטייה כאן היא למופעי ענק. הישראלים אוהבים את התיאטרון שלהם גדול"

שם: מאיה לוי

גיל: 28

תעסוקה: מעצבת תלבושות שמתמחה באופרה

מאיפה את מקור ומתי הגעת לעיר?
"במקור אני מירושלים. עד ינואר 2016 גרתי באנטוורפן שבבלגיה וכשחזרתי לארץ עברתי לתל אביב".

אז הדירה הראשונה שלך בעיר היא בעצם הנוכחית?
"נכון. איכשהו נפלתי טוב על דירה וגרתי שםם עם שותפה. זאת דירה ענקית ויצא לי במזל שהשותפה שלי עברה לגור עם בן הזוג שלה, ואז בן הזוג שלי עבר לגור איתי. זה יצא טוב כי לכל אחד מאיתנו יש סטודיו בבית".

עיצוב תלבושות הוא בדרך כלל לא ברירת המחדל של מעצבי אופנה. איך הגעת לתחום?
"עברתי לבלגיה כדי לנסות את מזלי בתחום עיצוב האופנה. אנטוורפן היא אחת מבירות האופנה החדשות של אירופה, וזה היה נראה כמו מקום טוב להתפתח בו. מהר מאוד הבנתי שאני לא מתחברת לעולם הזה. יצאתי למסע עם עצמי כדי לגלות שאני הכי מתחברת למחול ותיאטרון, ושזה המקום שאפשר לתת לפנטזיות של אופנה להתבטא. באחד מביקוריי בארץ עבדתי עם מעצב בלגי באופרה. הוא לימד אותי את כל מה שצריך לדעת על עיצוב תלבושות בכלל, ובאופרה בפרט. תחום עיצוב התלבשות לאופרה הוא סצנה בפני עצמה, עם קשר חזק למוזיקה קלאסית ולתרבות. זה עולם ומלואו, ויצא שאני בין היחידות בארץ שמתמחות בו".

במה שונה עבודתך בתל אביב מהעבודה בבלגיה?
"בסדר הגודל של האירועים. כשגרתי בחו"ל עבדתי באופרות קטנות. כאן האופרה הישראלית מקיימת הופעות במצדה ובבריכת הסולטן, ואפשר להגיע למצב שיש 700 איש שמופיעים על במה. באירופה מדובר בבילוי יומיומי יותר, כמו ללכת לסרט, וכאן הנטייה היא למופעי ענק. הישראלים אוהבים את התיאטרון שלהם גדול. יוצא לי לגעת במחול, תיאטרון ובכל הקשת של האופרות: מפרינג' ועד אופרות תקופתיות וקלאסיות שזקוקות להחייאה. יש כאן מוחות מבריקים וקהילה לא מבוטלת של אנשים יוצרים בתחום אופנת התלבושות. הבעיה היא שישראל מדינה קטנה והביקוש קטן בהתאם".

איך בא לידי ביטוי השוני בחיי היומיום כאן בעיר?
"אמנם באירופה אתה מסיים לעבוד מוקדם, אבל נדיר שיש מישהו להרים אליו טלפון ולשבת איתו בצורה ספונטנית לקפה או בירה אחרי העבודה. אין שם תרבות בילוי כמו כאן. תל אביב מאפשרת חופש ללכת בכל רגע נתון לבלות ולפגוש אנשים. אפילו לשבת לבד לקפה כיף פה".