"מה שלא יגידו פוליטיקאים – הילדים יודעים שאנחנו עוגן יציב בחייהם"

שם: אלי נחמה

גיל: 56

סטטוס: נשוי + שלוש בנות

תעסוקה: מנהל בית הספר ביאליק-רוגוזין

איך הפכת למנהל בית הספר?
"במקור הייתי שחקן תיאטרון. את התואר השני עשיתי בשילוב אמנויות בחינוך, ולאט לאט התחלתי לעבוד במסגרות מיוחדות בכלא רמלה, בגהה, בבתי ספר עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. הבנתי שחינוך זה האמצעי הכי נכון להשאיר חותם ולהפוך את העולם לשפוי יותר. עשיתי קורס מנהלים, ניהלתי את א"ד גורדון, ואחרי שנת שבתון הגעתי לביאליק־רוגוזין".

איך היית מאפיין את בית הספר הזה?
"אין שני לו בארץ ובעולם. יש לנו קרוב ל-1,300 תלמידים שכולם ילדי פליטים, חלקם בעלי תעודת זהות ישראלית ועתידם כאן ודאי ובטוח, אבל רבים מהם בסימן שאלה לגבי עתידם, וכולם זקוקים למענה ייחודי. הם באים מ־ 51 מדינות, בני כל הדתות. אני רואה ילדים בנקודת זמן מאוד משמעותית של טראומה ופוסט טראומה שחווים חוויות לא פשוטות, בהיעדר סמכות הורית, ללא ביטוח רפואי ועם פערים מאוד גדולים. אנחנו מקבלים אותם ללא תנאי, לא משנה מאיפה באו. היום הם כאן, ומחר אני לא יודע איפה יהיו".

מה העיקרון המרכזי בעבודה שלך?
"אנחנו עובדים על פיתוח אדם בוגר שיהיה ער למצוקות שלו ולסבל שלו, לגלות רגישות אבל לדעת שיש עולם וחברה. אני אומר לתלמידים 'בואו תהיו ישראלים, אבל תזכרו מאיפה אתם באים'. אנחנו תובעים מהם לעשות למען עצמם ולמען הזולת. בין היתר הם הולכים למשפחות נופלים במלחמות ומנציחים אותם, יש לנו בית אבות עם ניצולי שואה שאנחנו עובדים איתו. את רואה איש קשיש מברך בחור אפריקאי שעוזר לו ותומך בו".

איך בית ספר שכל כך הרבה תלמידים שלו לא נולדו כאן ואין להם אזרחות – מתמודד למשל עם תוכנית הלימודים בהיסטוריה או אזרחות?
"אנחנו מחויבים לכל הסילבוס של משרד החינוך. הילדים חיים כאן ולכן הם צריכים להכיר את מדינת ישראל, התרבות והמורשת שלה, ולצד זה אנחנו מלמדים עד כמה שאפשר גם את התרבויות שלהם. כשאנחנו עושים טקס ליום הזיכרון אנחנו לא רק שרים שירי מורשת קרב, אלא גם עובדים על ערכים אוניברסליים של שלום. ביום השואה אנחנו מתעסקים גם בשואות של עמים אחרים. הכנסנו למשל אירוע כמו 'חג כל החגים'. יש לנו עץ כריסמס לצד חנוכייה, וחוגגים גם את עיד אל פיטר. מה שלא יגידו הפוליטיקאים לגבי שמועות על גירוש, לא משנה מה יקרה – הילדים יודעים שאנחנו עוגן יציב בחייהם".

מה הדבר הכי תל אביבי בעיניך?
"להיות תל אביבי זה רוח של מכלול דברים. העיר מאפשרת ומתפתחת, יש בה נשמה".