על העוקץ: טקס קקטוס הזהב לפרסום חוזר

לאחר הפסקה של שנתיים ואינספור ניסיונות לייצר פורמט שישאיר את כולם מרוצים – קקטוס הזהב, תחרות הקריאייטיב של ענף הפרסום הישראלי, חוזרת הערב (חמישי) בפעם ה־22, במודל חדש שמשיב את המפרסמים לכס השיפוט בצד מנהלי הקריאייטיב המובילים בארץ. כדי להבין מה השתנה ומה צפוי במועדון האומן 17 בטקס שמוקדש ליצירתיות וחשיבותו עדיין לא לגמרי ברורה לצרכנים, דיברנו עם אמיר גיא, הדון דרייפר הישראלי (מינוס הסליז), יו"ר איגוד חברות הפרסום ושותף באדלר חומסקי.

תן לי בריף. איך אתה מגדיר את קקטוס הזהב במתכונת הנוכחית שלו?

"הקקטוס נועד לחזק את ערך המצוינות בקריאייטיב באמצעות פרסים והכרה מצד הקולגות והלקוחות. הקריאייטיב הוא הלב של התעשייה וזכות הקיום של הפרסומאים, ולכן קקטוס הוא הפלטפורמה המרכזית לחגוג אותו".

למה החזרתם את המפרסמים לכס השיפוט? הרי לא מדובר באנשי קריאייטיב.

"אחרי תשע שנים שבהן הם נעדרו ממערכת השיפוט, החזרנו את הלקוחות שמגדירים מהן התוצאות שהם ירצו לקבל עבור המותג מהקריאייטיב. כך הגענו גם להגדרה הסופית של הפרמטרים: רעיון, ביצוע ואימפקט. האימפקט יכול להיות תדמיתי ויכול להתבטא בעלייה במכירות – הכל תלוי בהגדרת הלקוח. אני יכול לומר שדווקא המפרסמים בלטו בשיפוט קשוח כלפי הרעיונות והביצוע ולא אנשי הקריאייטיב, וזו הוכחה להכרחיות האירוע לטובת דיון פורה בין המפרסמים לפרסומאים".

איך נמנעתם מעבודות Ghost (עבודות שלא שוחררו לאוויר העולם ונועדו לקטיפת פרסים) שבעבר בלטו בתחרות?

"תשע הקטגוריות (שהן בעצם סוגי מדיה – מובייל, טלוויזיה, רדיו וכו') קרובות יותר מאי פעם לאלו שבפסטיבלים הבינלאומיים כמו קאן, והן מאפשרות לנו להציב רף שבוחן את הבולטות והאימפקט במדיות. מובן שהתייחסנו גם לוויראליות של קמפיינים שלא עלו במדיות מסורתיות אך בלטו ברשתות החברתיות בין הצרכנים הסופיים".