אחרי הקיץ יבוא עוד קיץ. תתרגלו

*
כל האנשים שנראים ממש טוב ועובדים על זה – אתם יודעים שכולנו נמות באותו מסדרון באיכילוב, נכון? (בירור)

*
לימונדה ואלכוהול – העירבוב המושלם של ילדות ובגרות. תוסיף לזה חומוס, ונגעת במוות (ז'ק מוסרי, "המדריך השלם לפתיחת חומוסיות-שף")

*
מרציאנו בא – מרציאנו הולך.
מרציאנו בא – מרציאנו הולך.
מרציאנו בא –
ואנשים משתגעים: תסביר כבר, מרציאנו, תסביר: למה אתה בא? ולאן אתה הולך?
והוא? מחייך –
חצי מגחך –
נותן להם עונש מחנך –
והולך.
לך תסביר את זה למשקיעים (סטארטאפיסט)

*
אמיר פרישר-גוטמן טבע, וכולם התחילו להיזהר בכינרת; שלומית מלכה עפה מהקורקינט, וכולם התחילו להגיד שזה כלי רכב מסוכן; עכשיו רק צריך שבר רפאלי תפסיק לקנות צוללות (מידע לציבור)

*
קיץ. חורף. סתיו. אביב. תוסיף לזה חומוס ויש לך מודל כלכלי לכל השנה (ז'ק מוסרי, "המדריך השלם לפתיחת חומוסיות-שף")

*
ובאשר ליופי: מה שעולה כסף זה הוצאות האחזקה, לא ההשקעה הראשונית (בלזאק. או לפחות רשום לי שזה בלזאק, בפתק שנכתב בתקופה שפתקים עוד היו פורמט כל כך להיט, שהיה להם שם חיבה: פיתקה)

*
חיים ומוות, יין ויאנג, שמש וירח – תוסיף להם חומוס וכל הדואליות שלהם מתערערת (ז'ק מוסרי, "המדריך השלם לפתיחת חומוסיות-שף 2")

*
"ז'ק מוסרי הוציא עוד מדריך חומוסיות?" שאל הגבר המסתורי והגבוה.
"כן," היא אמרה, "האינך יודע? כל רב-מכר צריך סיקוול."
"כל?" אמר הגבר המרשים בנימה מתנשאת, "בטוחה? יכול להיות שמדריך חומוסיות זה היוצא מהכלל?"
היא חייכה בנימוס והמשיכה בדרכה ללא אומר. גבר הבז לחומוס, חשבה לעצמה, גם אם מצבו הכלכלי איתן ומעמדו החברתי נעלה, לעולם לא ישבה את ליבה. הו, נערה פותה שכמותה! (ג'יין אוסטן, "גאווה ודעה על חומוס", הרומן הגנוז. ויש ציטוט טיפה יותר אמיתי, בעקבות חגיגות המאתיים הבלתי נגמרות לסופרת הנערצת:)

*
הספר "להזדקן בכבוד עם ג'יין אוסטן" מפלח את קהל היעד שלו בדיוק כה מרשים, שניתן לעדכן את הבדיחה הישנה על כך שהספרים היחידים שהצלחתם מובטחת הם ספרים על גולף, חתולים ונאצים – לגולף, חתולים, נאצים וג'יין אוסטן (איאן סנסום)

*
אני חושב שאני רוצה למות שיכור
מזייף בקול רם שירים של פרנק סינטרה
בגינה החשוכה בה פעם, לפני שנים, איבדתי אותך
(מתוך שיר בצרפתית. לא השיר הזה. שיר אחר)

*
מדהים לראות שזה עדיין עובד: אבות בועטים כדורגל ישר לפרצוף של הבן שלהם, הילד בן החמש עף אחורה כמו בתאונה חזיתית, והאבא אומר: "יפה! כל הכבוד, איזה בלם אחורי אתה!" (דיווחים מהשכונה, בה דבר לא נשתנה)

*
מה צהוב ושוכן בתחתית האוקיאנוס? חול!
(ריק מאיאל)

*
הנקמה הגדולה ביותר שיכולה להיות לך על אינטלקטואלים זה להיות מאושר עד שיגעון (אלבר קאמי, שכזכור, היה נורא נורא מאושר רוב הזמן)

*
"ז'ק מוסרי," אמר המנחה, "מהו סוד הצלחתך?"
ז'ק מוסרי לא ענה. רק התכופף, הוציא צלחת ריקה, העביר אותה בקהל הרב שהגיע לשמוע את דבריו, וכשהצלחת חזרה אליו הישיר מבט אל האולם, ואמר: "עכשיו תגידו את האמת – מה הייתם רוצים שיהיה בצלחת הזאת?" (מתוך אוסף קטעים על נושא שולי לחלוטין שפורסם השבוע בטור הזה ממש)