אקסטרה שמאל: "השמאל הקיצוני" הוא השמאל החדש

השמאל כבר לא לבד. מעכשיו יש לו שם משפחה: הקיצוני

הפגנה בכיכר הבימה. צילום: אורן זיו
הפגנה בכיכר הבימה. צילום: אורן זיו
24 ביולי 2014

השמאל מת. מי שהחליף אותו בתקשורת, בפייסבוק ובחיקוי הלא סקסי שלהם המכונה "הרחוב", הוא השמאל הקיצוני. דומה שהמילה "שמאל" אינה קיימת בלי המילה "קיצוני" מודבקת אחריה בדאגה, במשטמה או במשטמה כמו־מודאגת. השמאל עצמו, שמאל רגיל, אולי אפילו ציוני ומשרת בצה"ל, לא שינה את דעותיו ואת פעולותיו, אבל ככה זה: כשביבי נחשד על ידי רבים בשמאלנות, איפה זה שם את בוז'י? ובעצם, למה נחשד? הלוא בהתבוננות נכוחה נגלה שהרבה יותר נבחרים, בוחרים ובריונים נמצאים מימין לביבי, אז אולי הוא באמת שמאל.

ואם ביבי באמת שמאל, אז כנראה ארגון הלוחמים שוברים שתיקה, שהוגדר השבוע ב"חדשות 2" כארגון שמאל קיצוני, הוא אכן כזה. בפועל, הנשק העיקרי של השמאל הקיצוני, זה שהיה פעם שמאל, הוא בעיקר לאנפרנד חברים בפייסבוק, מתוך מחשבה שהחיים בתל אביב, בימים שהם לכאורה כתיקונם, כלומר, ימי כיבוש רגיל, הם בחזקת אינפרונד אחד גדול לכל הימנים המגעילים האלה שמסתובבים ברובם, איזה מזל, בישות החיצונית הנקראת ישראל. פלג אחר של השמאל הקיצוני מטריל – בשנינות, בכל זאת שמאל קיצוני – עמודים של ימנים. חוץ מהם יש את אלה שסתם מזדעזעים מהצל ולפעמים מזדעזעים ממנו אפילו מברלין או מהחופשה ביוון; את אלה שהתחילו כשמאל, כלומר כשמאל קיצוני, אבל כל יום שעובר להם עם אזעקה בדרך לקייטנה מביא אותם יותר לכיוון של הימני הזה, יאיר לפיד; את השמאל הניו אייג'י, שכהרגלו מבקש שיהיו לכולנו ימים של שקט ושלווה, וכהוכחה מצרף אימוג'י של ידיים מתפללות; ואת השמאל המזרחי, שגם עכשיו איכשהו מצליח לדבר בעיקר על המזרחיות של עצמו. כל אחד מהפלגים הללו הוא כמובן בוגד, בן מוות, מפנגר ערבים והרבה יותר גרוע מחנין זועבי שלפחות נאמנה לעמה. זאת כמובן על פי אלה שפעם היו ימין קיצוני והיום הם כנראה אנשי מרכז.

המלחמה הזו תסתיים – במוקדם כבר לא, אבל אולי לא במאוחר מדי. חתולים ותינוקות יחזרו למלא את הפיד והרחובות ישובו להיות הומים. אבל המפה הפוליטית החדשה, שבה יש רק שמאל קיצוני וכל היתר, תישאר כאן.