בעקבות הזמן המיותר

מיהם הילדים שילכו ליום כיף במשטרה? או במג"ב? או בשירות בתי הסוהר?

סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
4 במאי 2017

 

1.

ציון ברוך הוא הערפד המזרחי הראשון וזה הכל בזכותנו בשיח המזרחי החדש, שדאגנו שמעכשיו יהיה כל דבר גם בגירסה משלנו. בקרוב: זומבי מזרחי, שרלוק הולמס מזרחי, ורוצח ראש ממשלה מזרחי. אם נצליח למצוא כזה (החפרפרת שלנו בשיח המזרחי)

2.

הייתי ברטריט של שוברים שתיקה. לא סתמו את הפה (הימני החדש. ויש אמירה נועזת:)

3.

כוס! (הבטחנו אמירה נועזת, וקיימנו. אם כי לא ניקדנו את זה, אז אפשר תמיד לטעון שזה כלי קיבול לקפה. אנחנו, במה שנשאר מעיתונות הפרינט, יודעים לרמוז בנועזות לפחדנות של עצמנו!)

4.

לא מבין את הפרוסט הזה. עם כל המאמץ שלו להיזכר בדברים, בסוף מה עשה לו את זה? עוגיית מדלן. אצלנו בשיח המזרחי החדש חשבנו וחשבנו על מקבילה, ואני זה שבסוף אמרתי: עוגיות המעמול של אמא שלי!
אז קם איזה משורר זועם ואמר: בחיאת, זה מאמץ להיזכר, זה? אמא שלך דוחפת את העוגיות שלה כל יום איך שאנחנו באים. תגיד לה שזה שיח רציני, כוס אמא שלה, מגיע לנו לפחות איזה סטייק (אז התפטרתי. ונכנסתי למיטה. ואמרתי: אני לא יוצא מכאן עד שאני מוצא את המפתח לזיכרון. אבל אחרי חמש דקות התחלתי לעשות ביד מתחת לשמיכה ושכחתי מהכל)

5.

אני לא יודע כמה אתם מודעים לאיפה אתם חיים, אבל ביום העצמאות: "המשרד לבטחון הפנים ומשטרת ישראל פותחים את שעריהם לקהל הרחב" (ומה כוללת הפתיחה חמש אצבעות הנ"ל? אז ככה:

"תצוגה מבצעית של יחידות המשטרה; מפגן פרשים; מיצגים של שירות בתי הסוהר; ופעילויות לילדים" (ציטוט מדוייק, לכו תגגלו את זה. והאמת שאת הרוב אני יכול להבין – מי לא רוצה לראות שוטרים עוצרים חולי סרטן שגידלו שיח מריחואנה? או סוסים דורסים אתיופים? או הזנה בכפיה של שובתי רעב במתקני שב"ס נבחרים? רק הענין עם הפעילויות לילדים, עוד לא מובן לי, כי:)

6.

כי ברור לחלוטין איזה ילדים יהיו שם; אחרי הכל, אורן חזן היה פעם ילד, ואם לא היה מקבל חינוך טוב איך היה גדל להיות הדוגמה החינוכית שהוא? אבל איזה פעילויות אפשר להעביר שיעשו רושם על ילדים שהגיבור שלהם הוא ציון ברוך הערפד? (ויש תשובה בתוך הקומוניקט:)

7.

"במופע המרכזי תציג יחידת מובחרת של המשטרה השתלטות על אוטובוס ושחרור חטופים/בני ערובה" (או כמו שאמר נחשון וקסמן ז"ל: "החברה פה מהחמאס חטפו אותי. אני מקווה לחזור אליכם")

8.

שירה היא לא מתן דרור לרגשות, אלא בריחה מן הרגשות; היא לא ביטוי של האישיות אלא בריחה מן האישיות. אבל מובן כי רק אלה שיש להם אישיות ורגשות, יודעים מה פשר הרצון להימלט מן הדברים הללו (ט. ס. אליוט אמר את זה. וניסו לתאם לו פגישה עם ועדת ארז ביטון, אבל שני הצדדים היו עסוקים)

9.

הם מזהירים אותך שהחיים קצרים; הם לא מספרים לך, אבל, שהכל קורה במקביל (וואלאס שון, מחזאי נפלא, שגם שיחק את ויציני הנוכל ערמומי, בסרט האלמותי "הנסיכה הקסומה". ואם כבר, לא ניפרד בלי העצה הכי טובה שמישהו נתן אי פעם, מפיו של אותו ויציני:)

10.

נפלת בפח באחת משתי הטעויות הקלאסיות: האחת, אף פעם אל תתערב במלחמת שבטים באסיה; והשניה, מעט פחות מפורסמת – אף פעם אל תהמר נגד סיציליאני כאשר ההתערבות נגמרת במוות… הא הא הא! הא הא! הא הא הא! (ודומה שכוחותינו, שבצדק פסחו על העצה השניה, פחות בצדק מתעלמים זה שנים מהראשונה)