דרושה מפלגה שתשיב לי את התקווה

שלושה חודשים לפני הבחירות המוזרות האלו, עושה רושם שלרוב הציבור נמאס מנתניהו. טוב מאוד. ביבי הוא ראש ממשלה שמצטיין בלא לעשות כלום. בתקופה שלו עמדו שני נושאים גדולים על הפרק: העניין הפלסטיני והמחאה החברתית. בכל שנה איתו, המצב הפך גרוע יותר בשני התחומים. תחת ביבי רוב האנשים אפילו לא מסוגלים לדמיין פתרון של שלום בין יהודים לערבים, או שישראל תהפוך למדינה שמשרתת את אזרחיה, שמעניקה להם שירותים ציבוריים טובים ומחלצת אותם מהמחנק של מירוץ הקיום היומיומי. אפילו המחשבה שיכול להיות אחרת הפכה לסוג של נאיביות או של טיפשות.

זו המשמעות האמיתית של ימי נתניהו: אין באוויר שום דבר חוץ מעצבים, מפסימיות ומציניות. מרגישים את זה בכל מקום: בשיחות מסדרון, בתקשורת וכמובן בפייסבוק. ביבי הצליח לשכנע את כולנו, שמאל וימין, שאמור להיות פה חרא. בתוך כך, הוא גם המאיס את עצמו. אבל הסיפור האמיתי הוא לא רק נתניהו והסגנון הבלתי נסבל שלו. ביבי בסך הכל מייצג משהו עמוק יותר בישראליות. הוא נבחר כי באמת יש בארץ הרבה מאוד אנשים שמרגישים שהמצב הקיים עדיף על האלטרנטיבות. שאין תחליף לשוק הפרטי, שעבודות קבלן הן חלק הגיוני משוק התעסוקה המודרני, שתפקיד השלטון להוריד מסים ולהעביר את שירותי הבריאות, החינוך והרווחה לידי השוק הפרטי ושאת הפלסטינים צריך לדכא בכוח בשטחים ולהחזיקם קצר בגבולות 67', כי אחרת הם ישמידו אותנו מחר בבוקר.

זה לא רק ביבי שחושב שהכיבוש, כמו מזג האוויר, הוא עניין נתון, ושמדינת ישראל אמורה להעדיף יהודים על פני ערבים. לדעות האלו שותפים, בשינויים קטנים, גם כל המחליפים הפוטנציאלים שלו: ליברמן ובנט ולפיד וליבני וכחלון וסער ובוז'י. למעט הרצוג, כולם ממילא ישבו עם ביבי בשתי הממשלות האחרונות שלו, ואף אחד מהם לא חשב לפרק את החבילה בגלל כל הנושאים שהוזכרו לעיל. הביקורת העיקרית שלהם על נתניהו מסתכמת בזה שהוא ראש הממשלה והם לא. הבחירה בין קואליציה של ליברמן, כחלון, ביבי ובנט לבין קואליציה של ליברמן, כחלון, לבני ובוז'י היא לא הבחירה שלי. כל אחד מהם הולך למכור לנו את אותה חבילה עייפה של דיבורים על ציונות, ירושלים, שלום וביטחון. בדרך הם יזרקו קצת “יוקר המחיה", ו"משא ומתן מדיני", אף שברור שמאחורי המילים האלו לא מסתתר כלום.

הערך העיקרי של הקרבות ביניהם הוא בידורי, וגם בחזית הזאת חלה הידרדרות בשנים האחרונות. אני מחפש מפלגה שתתחייב לנושאים שמעסיקים אותי גם לא בימי בחירות: שיהיה שוויון מוחלט בין יהודים לערבים בכל מקום שבשליטת ישראל; שהנושא המזרחי יעבור מדיבורים על “שד עדתי" לאפליה מתקנת ועשיית צדק היסטורי; שבמקום פנטהאוזים יבנו פה דיור ציבורי; שבתי הספר ובתי החולים יהפכו מרווחים ומצוידים יותר ושתקציב הביטחון יעבור קיצוץ דרמטי כל כך, שהמדינה הזאת תחשוב פעמיים לפני שהיא תצא למלחמה הבאה. אדווח כשהמפלגה הזו תימצא.