הקוד האתי מכה שנית

אם כבר קוד אתי אז שיהיה גם אסתטי ושצ'כוב יהיה מעורב (לא צ'כוב הזה)

סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
14 ביוני 2017

 

1.
אז העיתונות הרגה את הספרות;
והטלוויזיה הרגה את העיתונות;
והאינטרנט הרג את הטלוויזיה;
ופייסבוק הרג את האינטרנט; והמשיך והרג את עצמו, כי פייסבוק זה כמו לעשות הפלה למחשבות ש עצמך במסרגה שעשויה ממלים שלא היית מסכים למלמל מתוך שינה. ועכשיו מה? מחכים למלחמה הגדולה הבאה? (אנטון שאפל)

2.
יש לי שתי מלים להגיד למירי רגב. טוב, אחת. טוב, עזבו (אנטון צ'כוב. ויש הבהרה:)

3. 
אני לא אנטון צ'כוב הסופר, אני אנטון צ'כוב מעצב שערות הערווה. מה? מה? אנשים צריכים להתפרנס ממשהו, ואתם לא קונים ספרים, ולא רואים תיאטרון, מה רציתם אני יעשה, בלאט, יעבוד בישראל היום? (ויש עוד:)

4.
מעצב בצורת חתול; מעצב בצורת פסל הנשיקה של רודן; מעצב בצורת הכותל, ובצורת כיפת הסלע. זה לא משנה לי איזה צורה, אין לי דעה פוליטית, יש לי דעה אסתטית והדעה שלי שכולכם לא מתקלחים מספיק. אבל אני לא רוצה שעם ישראל יהיה נגדי, כן? אז הלכתי לאסא כשר ואמרתי לו: תכתוב לי בבקשה את הקוד האתי של מעצבי שערות הערווה. בהתחלה הוא אמר שזה מגעיל. אז אמרתי לו: מה מגעיל, השערות ערווה או הקוד האתי? מיד הוא אמר, צודק, כמה משלמים?

5.
"אסור לעצב ערווה בצורה שפוגעת בדמותה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית," אמר אסא כשר. "לאיפה שולחים חשבונית?"
"אסא," אמרתי לו, "תפרט קצת יותר."
"אוקי," אמר, "אסור ערווה בצורה של פסטיבל עכו. לאיפה שולחים חשבונית?"
"רגע אסא," אמרתי, "ומה עם הפגיעה בדמוקרטיה?"
"אה נכון. אז אסור לעצב בצורה שלי. זה פוגע בדמוקרטיה," הסביר, "כי אין יותר דמוקרט ממני. וגם בילודה כי… נו תסתכל עלי. לאיפה שולחים חשבונית?"
אז אמרתי לו: "לאיפה? לחיפו, לבית המשטרה."
אז הוא הרביץ לי. אין לו הרבה כוח, אבל הוא זרק עלי את הקוד האתי של אוהדי בית"ר ירושלים, ונפצעתי קשה. לא כל כך בגלל שזה כבד, כמו בגלל שמחלקים את זה בצומת ספרים עם נבוט ודוקרן (אנטון צ'כוב, מעצב שערות ערווה מצליח. הכל התחיל כשקיבל הזמנת עבודה משלוש אחיות מדוכאות. אבל זה סיפור אחר)

6. 
הדרך היחידה להיות חופשי ממעקב זה להיות נקי מכל אשמה אפשרית, בעבר או בעתיד. ולעולם, לעולם, לעולם, לא לומר שום דבר יוצא דופן, לא רק מבחינה פוליטית או חברתית – אפילו מבחינה לשונית. יש להם אלגוריתמים שצדים את זה (ריק מהוני, בלש שמן ודי זוטר בספר די זוטר, אבל שלפעמים יש לו יציאות. הנה עוד אחד, על מימדי גופו:)

7. 
אם גראס ומנצ'יז זה פשע נגד האנושות, אז תתבעו אותי. אם להיות זקן ומסטול זה פשע נגד האנושות, אז לכו תזדיינו כולכם. אם אתם כל כך שונאים שמנים, אז בבקשה, תזרקו את ריק השמן מהעיר ויחד איתו תזרקו את כל העיר (נכון יפה? אלא שזה שאול, כמובן, מהנאום של פלסטף בהנרי הרביעי. להלן, בתרגומו הנהדר של דורי פרנס, ובקיצור שלצערי הכרחי:)

8.
אם יין לבן ושרי מתוק הם חטא, שאלוהים יעזור לרשעים. אם להיות זקן ושמח זה עוון, יש לי לא מעט מכרים ארורים. אם להיות שמן משמע להיות שנוא, אז את הפרות הדקות של פרעה יש לאהוב מכל הלב. לא, אדוני הטוב… סלק את ג'ק השמנמן – ותסלק את העולם (ורק אלוהים יודע מדוע דורי פרנס לא קיבל את פרס ישראל על מפעלות תרגום שייקספיר שלו. שאפו, מסייה)