מקומך בתור: עזוב, אל תשאל

*
חצי הכוס המלאה: תושבי ברצלונה יכולים להפסיק להתלונן על יותר מדי תיירות (אופטימי)

*
אז אמרתי לה, תשמעי, אני שולט בהיסטוריה, את יודעת להטיס את מכונת הזמן, ביחד נגיע רחוק. אז היא אמרה לא, מכונות זמן לא טסות במרחב, רק בזמן. אז הבאתי לה סטירה והכל הסתדר. חשבתי פעם לעשות מזה סטארט אפ, אבל אז התחיל הפמיניזם וירדתי מזה (מיזוגן בזמנים)

*
גראס יעביר אותך זמנים שבהם אין לך כסף, הרבה יותר טוב משכסף יעביר אותך זמנים שבהם אין לך גראס (גילברט שלטון)

*
"קחי רברס", אמרתי לה, "קחי רברס!"
"למה," היא אמרה, "מה עשיתי?"
"נחתת על הרגל של היטלר הילד. זה עלול לשנות את כל ההיסטוריה! קחי רברס, מיד!"
"מכונות זמן," היא אמרה לי, "אינן נעות במרחב, כמו שכבר הסברתי."
"אז קחי רברס בזמן, בשם אלוהים, קחי רברס בזמן!" לקחה. מה זה לקחה – הכניסה לרברס ודרכה על הבנזין בהיסטריה. מה שמסביר איך הגענו לתקופת הדינוזאורים. אשה נהגת, נו (מיזוגן בזמנים. בקרוב בנפטליקס. וזה אותו דבר, רק עובד על נפט ומוציא תוכניות מסריחות)

*
בישראל אתה לא צריך לעשות שום דבר. מספיק שאתה חי, ואתה הולך למיטה בערב מותש (פיליפ רות)

*
איך הגעתי לזה? פרסמתי בגוגל "מעצב שערות ערווה וליכודניק שרוף", ומשום מה רק בנימין נתניהו ענה למודעה (מעצב שערות הערווה של בנימין נתניהו)

*
ידעתי שהתדמית שלי בצרה כשלילה אחד, אני בסוויטה המלכותית בבית מלון בבירמינגהם, במיטה שוכבת מיס עולם – סיפור אמיתי, לא אגיד לכם באיזו שנה זה קרה, אבל היא עדיין היתה בתפקיד – גמרנו כבר בקבוק שמפניה אחד והשני בדרך, והמלצר משירות החדרים מופיע עם הלובסטר שהכינו במיוחד בשבילנו באחת בלילה, והוא מעיף מבט אחד, נאנח, ואומר: "אוי, ג'ורג'י, איך הידרדרת." (ג'ורג' בסט, כדורגלן ואגדה אירית בחייו)

*
אהבתי בעיקר את ההתחלה (אלוהים)

*
בהתחלה מאוד פחדתי שאני יעצב ערווה לא טוב, כי לא היה לי שום נסיון בזה. אבל בנימין נתניהו הרגיע אותי, אמר: "גם לי לא היה נסיון כשהתחלתי. חשבתי שראש ממשלה זה מוסד ללא כוונות רווח. כולנו לומדים" (מעצב שערות הערווה של בנימין נתניהו. ויש עלילה:)

*
השבוע הוא קרא לי, אמר: "דוד ביטן מארגן לי עוד כנס אוהדים. תעצב לי בצורה שתדבר אל העם."
"למה," אמרתי, "העם יראה את זה?"
אז הוא אמר: "לא, אבל דוד ביטן יראה, ויגיד לכולם."
"למה שדוד ביטן יראה את זה?"
"תשמע," הוא אמר, "אתה יודע איך שאומרים שהוא מאוד מאוד מתחנף אלי?"
"כן," אמרתי, "נו?"
"לא," הוא הסביר, "אני מתכוון שאומרים את זה בצורה מטאפורית. שהוא דוחף את הלשון שלו-"
"לא צריך גסויות, אדוני ראש הממשלה," אמרתי, "אני מבין מטאפורות!"
"זהו," אמר ראש הממשלה, "שהוא לא."
נו, בטח יש לו יתרונות אחרים. אז אמרתי לראש הממשלה לא לזוז, ועיצבתי לו שמה בצורה כסא של שר. שאדון ביטן, כשהוא נותן עבודה, לפחות יראה משהו שיזכיר לו את הסיבה שהוא עושה את זה (אנטון צ'כוב, מעצב שערות ערווה ומחזאי. באחד מהם יש לו עבודה בישראל)

*
הוא כבר מת לגמרי, אבל הם לא נותנים לו להיכנס לגן עדן, כי הוא השאיר את תעודת-הזהות שלו על כדור הארץ, ויש לו חצי שעה להביא אותה, והוא לא זוכר איפה היא, אז הוא מסתובב במרכז עזריאלי, רואה אנשים שמחים והמון בחורות יפות ובגדים, וכל הזמן בודק בכיס של המעיל. רע לו, והרגליים שלו רועדות (גבריאל בלחסן, שהשבוע לפני ארבע שנים עזב לנצח. במותו השאיר אחריו את אוגוסט, שנזכור)