על חלומות ושקרים אחרים

1.

תמיד כשאתה מתעורר מחלום אתה מנסה להיזכר. מעולם לא פגשתי אדם אחד שחלם חלום, התעורר, ואמר לעצמו: אה, שטויות, למה לי בכלל לזכור את זה?

המאמץ התמידי להיזכר בהם. הגלישה התמידית לעבר השיכחה. חלומות עובדים בלגרום לנו לשכוח.

2.

פעם חלמתי שמגיע אלי צו 8 מהצבא, ואומרים לי להתייצב דחוף באולפני ההקלטה די.בי, שהיו במרתף מתחת לבית ציוני אמריקה. על הצו כתוב: "מסופח למקהלת אש"ף".

בחוסר חשק גדול אני מגיע למרתף המדובר, ואכן אני רואה שעל אחת הדלתות מודבק דף ועליו כתוב בטוש: "מקהלת אש"ף בהקלטה – כניסה רק למורשים בלבד". אני פותח את הדלת חרישית ונכנס. והנה בפנים, מעבר לחלון זכוכית, עומדים ארבעה גברים לא מגולחים, ושרים בהרמוניה את הפזמון: "הסיגריה היא רעה, העשן בן זונה / הסיגריה היא רעה, העשן בן זונה".

 אני מראה לטכנאי ההקלטה את הצו 8 שלי, והוא אומר: "עכשיו באים?"
"סליחה," אני אומר, "אבל מה זה בדיוק?"
"ג'ינגל נגד עישון," הוא אומר. ואז קם, מכניס אותי לחדר ההקלטה, ואומר: "חבר'ה, הגיע הגבוהים". ומסתבר שתפקידי הוא לעשות קולות גבוהים למקהלה, "הו־הו־הו" שכאלה, ברקע. ואכן זה מה שאני עושה, ואחרי שעה הטכנאי מכריז על חמש דקות הפסקה. מיד כל ארבעת חברי מקהלת אש"ף יוצאים החוצה, ומדליקים סיגריה.

אני ניגש לגדול שבהם, איש משופם ענק בעל קול בס מהדהד, ואומר לו: "תגיד לי, זה לא קצת מוזר שאתם מקליטים ג'ינגל נגד עישון, ומעשנים בעצמכם?"

הוא מביט בי מגבוה, מכחכח בקול מלא ליחה, ואומר בקול הבס המהדהד שלו: "ואתה, כל הדברים שאתה כותב בסיפורים שלך – זה אמת?" 

3.       

החלום כמשהו שצריך לפענח. למה צריך תמיד לפענח? למה אי אפשר להשאיר את זה כמו שזה? הרי אם מישהו היה מספר לך סיפור, לא היית אומר, "רגע, מה זה אומר עלי, הסיפור הזה? מה המשמעות האמיתית שלו?"

אבל בחלום, אתה הוא המישהו שסיפר לך סיפור, ואתה חייב לפענח אותו. לא את הסיפור, אלא את עצמך החולם. הדחף לפרש את החלום לא בא בגלל החלום. אלא בגלל התשוקה להכיר את עצמך הנסתר.

4.       

מישהו פעם חלם חלום שבאמת גילה לו משהו נסתר?

דומה שזה יכול היה לקרות פעם, כאשר התת־מודע עדיין היה תת, ולא נתנו לו שם, ולא הטילו עליו להסביר את פעולות הבוס שלו בשעות ביום. אבל מאז שהתת־מודע קיבל שם ותפקיד, נלקחה ממנו היכולת לעבוד בסתר. ולכן הוא בסך הכל דוחף לחלומותינו את מה שמצופה ממנו לדחוף: את מה שאנחנו רוצים, אבל לא מעזים לבטא. שזה תפקיד מאוד מצומצם, יחסית לכוח הנבואי שהיה לו פעם.

5.       

הסופר גרהם גרין כתב יומן חלומות. שמר מחברת ליד המיטה, וכתב בה מיד לכשהתעורר. אחרי מותו, חלק מהיומן הזה פורסם. מה שהיה מרתק בו לא היו החלומות עצמם, אלא איך שכתב אותם. זה היה יותר גרין מגרין. זה היה גרין כמו שלא העז לכתוב אף פעם, כי כשאתה כותב לקהל אתה כותב כדי להיות מובן, ושיאהבו אותך, וכל זה. אבל חלומותיו היו כתובים כמו סיפור שאין לו מטרה, אבל שנכתב על ידי אדם בעל כוחות סיפור מופלאים.

לדוגמה, החלום על נשיאי צרפת: "ב־1983 חלמתי שנפגשתי לזמן קצר עם הנשיא מיטראן, בלונדון. הוא הלך לתחנת פדינגטון, דרך הייד פארק. הלכתי איתו, היה גשם, ולשנינו היו מטריות גדולות מאוד. אמרתי לו כמה אני לא אוהב את ז'ק שיראק, והייתי מוסיף גם את ז'יסקאר דסטאן, אלא שז'יסקאר דסטאן בדיוק הופיע מעבר לפינה, והצטרף אלינו."