תגובה לטור ב-Time Out: עשיתי ילדות בפונדקאות – והמצפון שלי נקי

מאמרו של יוסף מקיטון שהתפרסם לאחרונה באתר Time Out קורא לאסור את הפונדקאות על הומואים ועל סטרייטים כאחד, אבל הוא משתמש באותם טיעונים דמגוגיים, המצטטים חלקי מאמרים עמוסי אינטרסים של קבוצות פמיניסטיות, במסווה של נאורות ושוויון זכויות. לדבריו, מדובר במעשה לא מוסרי אותו הוא מגדיר כ"סחר באיברים, הסדר של דיכוי. שיתוף פעולה בין אינטרסים פוליטיים גזעניים ואינטרסים כלכליים". מקיטון קובע בצורה גורפת כי מדובר בניצול ודיכוי, וקובע כי "פונדקאות תכתים לנצח את קירות הבית בדיכויין של נשים וילדים.ות, ולא תאפשר לנו להישיר עיניים לילדים.ות שייוולדו ולספר להן במצפון נקי איך באו לעולם".

>> דעה: יש לאסור את הפונדקאות גם על סטרייטים

אני רוצה להרגיע: המצפון שלי נקי. בנותיי הנפלאות אליה ולירי נולדו באמצעות פונדקאות. לפונדקאית המדהימה שלהן יש שם. קוראים לה ארייה ואנחנו בקשר עמה עד היום. היא שינתה לנו את החיים ולעד נכיר לה תודה. כששאלתי אותה במפגשנו כיצד היא מתארת את ההליך שעברה היא סיפרה לי כי עבורה מדובר בחוויה מרגשת ביותר. לא דיכוי, לא ניצול. נקרתה בדרכה הזדמנות לשפר את חייה באמצעות מעשה טהור שבצדו פיצוי כספי ואין בזה כל פסול. הייתם מאמינים? אישה תאילנדית שיש לה דעה אמתית משל עצמה? לא הגיוני. אישה שיודעת מה היא רוצה ומתארת את הליך הפונדקאות כחוויה מעצימה ומשמעותית? אין סיכוי.

אז זהו, שיש. מאז ההליך הפרטי שלי פגשתי מאות הורים מיועדים ופונדקאיות ונחשפתי לאינספור מפגשים מרגשים ומעצימים עבור שני הצדדים. מן הצד האחד, הורים שחולמים על תינוק ומשפחה. מן הצד השני, נשים שרואות בפונדקאות הזדמנות לעשות מעשה גדול מהחיים, לשנות חיים של אחרים וגם את של עצמן ומשפחתן. המניעים לבחירתן בפונדקאות מורכבים ומשתנים. ההתייחסות לכל הפונדקאיות כדמות אחת, חסרת פנים, זהות, ורצונות היא-היא השוביניסטית, הפוגענית והמדכאת. חלקן יוצאות לתהליך מתוך תחושת שליחות והכסף עבורן הוא רק בונוס. אחרות הופכות פונדקאיות בעיקר עבור הפיצוי הכספי ורק עם התקדמות התהליך מתעצם החיבור הרגשי להורים ולמעשה הייחודי שעשו.

צרות עין כלפי הסוכנויות

ברור שמדובר בהליך מורכב פיזית ורגשית. יחד עם זאת, אותן נשים נכנסות להליך בדעה צלולה. הן עוברות בדיקות רפואיות, גופניות, אבחון פסיכולוגי וזוכות לתמיכה רציפה לכל אורך ההליך, גם בעבר במזרח אסיה ועל אחת כמה וכמה כיום בישראל, באוקראינה ובצפון אמריקה. הניסיון לתאר את התהליך כמסע התעללות בנשים שנאנסו להפוך לפונדקאיות וההשוואה חסרת האחריות לסחר באיברים היא פוגענית בראש ובראשונה כלפי אותן נשים.

המתנגדים לפונדקאות מציינים כי פונדקאות הינה "כלי לשליטה ודיכוי כלפי אוכלוסיות חלשות, והגשמת חזונן והעשרת כיסיהן של אוכלוסיות חזקות", אולם מרבית ההורים המגיעים להליך אינם עשירים. מרביתם מוותרים על בית, לוקחים הלוואות, נעזרים בהורים ובחברים על מנת להגשים את חלומם לתינוק. מקיטון מוסיף ומציין כי פונדקאות הינה "ברית בין אינטרסים צרים של קבוצה פוליטית מצומצמת לבין אינטרסים מסחריים של סוכנויות ומתווכים". הניסיון לפגוע בלגיטימיות של סוכנויות הפונדקאות נובעת במקרה הטוב מאי הבנה של מורכבות הליך הפונדקאות ובמקרה הפחות טוב מצרות עין על שגשוגן והצלחתן בשנים האחרונות לטובת כל הצדדים.

הסוכנויות מלוות את ההורים, שלא "קונים ילד ב-100 אלף דולר", אלא משלמים על שירותים רבים ושונים, ברפואה פרטית ויקרה. העלות הרבה היא עבור הליך ההפריה, בדיקות הדם, הבדיקות הרפואיות, התרופות, תרומת הביציות, הפיצוי לפונדקאית, עורך הדין, מומחה הביטוח, הטסות חומר גנטי, טיסות ושהות של ההורים במדינה בה נולד התינוק, פגייה במידת הצורך, וכן, גם לסוכנות המלווה, המפקחת, זו שקושרת את הקצוות לאורך ההליך ומסייעת בכל שלב ושלב. אותה סוכנות משקיעה מאות אלפי שקלים בבניית תכניות פונדקאות, מתמודדת עם שינויים חוקיים, רגולטוריים, גחמות משפטיות ועוד. אין בכך כל פסול. במשך השנים ליווינו יד ביד מאות הורים לעתיד ברכבת הרים רגשית ומרגשת. הניסיון להפוך הליך עצמתי לכל הצדדים למדכא ופוגעני הנובע ממניעים כלכליים בלבד מרדד את השיח ופוגע בכל הצדדים, ואולי במיוחד בילדים שנולדו לעולם בדרך זו.

אסיים עם הילדים, כי כל הטור הזה הוא בזכותם ועבורם. כיום חיים בישראל אלפי תינוקות שנולדו באמצעות פונדקאות. בנותיי, כמו כל אותם אלפי ילדים, יקראו יום אחד את כל אותם טורים ומחקרים מוטים, יחשפו לכל אותן טענות דמגוגיות וצבועות ויבקשו שאספר להן איך באו לעולם. אני אסתכל עליהן עם חיוך ענק ומצפון נקי ואומר להן כי הגיעו לעולם כתוצאה ממעשה נשגב של אישה מדהימה שלנצח נודה לה. אישה שהביאה להן חיים.
הכותב הוא סמנכ"ל משפחת תמוז פונדקאות