הבעיה בשכונת פלורנטין היא לא מה שחשבתם

שלשום התעוררתי ב־07:00 בדיוק מרעש חזק של באסים באוזניים. הייתי בטוחה שהנה, עוד רגע הרכב שחלף עם מוזיקה רועשת יעבור ואוכל לחזור לישון עוד חצי שעה-שעה, עד שהשעון המעורר יצלצל. אבל הבאסים המשיכו. יצאתי למרפסת לראות מאיפה אני שומעת טראנסים עוד לפני הקפה של הבוקר, וגיליתי שהשכנים שבקומה מתחתיי החליטו לפתוח את כל החלונות ולעשות מסיבה. סבלתי את זה שעתיים בערך, עד שיצאתי מהבית. אני לא זוכרת יום שהייתי כל כך שמחה ללכת בבוקר לעבודה, רק ללכת מכאן.

הסיפור הזה לא נדיר והוא חוזר על עצמו כל יום כשאת גרה במקום כמו שכונת פלורנטין. רק לפני שנה וחצי כתבתי כאן על המעבר שלי לשכונה וכמה שאני אוהבת לחיות בסביבה אורבנית יותר. ואני עדיין עומדת מאחורי מה שכתבתי: הבנייה הצפופה ועירוב השימושים בפלורנטין נהדרים למי שרוצה להרגיש חיוּת ועירוניות. יש לי מתחת לבית כל מה שאני צריכה, אני לא צריכה ללכת רחוק כדי לשבת בבר האהוב עליי, שוק לווינסקי הוא חלום, הבניינים הלא משופצים יפים בעיני – והמגורים זולים ואפשריים יותר לאנשים צעירים ולאנשי "המעמד היצירתי", אלה שהופכים את העיר הזאת לנהדרת כל כך.

הבעיה בפלורנטין היא לא הלכלוך ברחובות, הפחים שעולים על גדותם, הצפיפות או הקקי על המדרכות. אחרי שנה וחצי של מגורים בפלורנטין נראה שמה שהופך את השכונה הזאת לבלתי נסבלת כמעט זה ההתנהגות של האנשים שגרים בה. השכונה הזאת מרכזת אליה כנראה את התושבים הכי לא מנומסים ולא מתחשבים שיש בעיר הזאת, אחרת קשה להסביר את הדינמיקה שנוצרה בשכונה, שמתאפיינת בעיקר בחוסר התחשבות. הנה כמה דוגמאות: בשבוע שעבר, אחד השכנים השמיע ממש חזק את אותו שיר פופ מעצבן בריפיט במשך 45 דקות כשכל החלונות שלו פתוחים – והשעה הייתה כבר עשרים דקות אחרי חצות. כמה שכנים צעקו לו שיחליש, אבל הוא לא הפסיק. מישהו מהשכנים בבניין שלי כנראה חושב שחדר מדרגות זה פח זבל, והניח בכניסה שולחן כדורגל שבור, שתקוע שם כבר שבועיים. כמה ימים שכבו לצידו גם רפסודות עץ ישנות ומטונפות, שאתמול נעלמו איכשהו. עניין הטראנסים חוזר על עצמו בלי הפסקה, כל הזמן, כאילו אנשים לא שמעו על ההמצאה הנפלאה אוזניות או על לסגור את החלונות כשהם מאזינים למוזיקה חזקה. יש שכנים שצועקים אחד לשני מהמרפסת באמצע הלילה – וכאלה שתולים כל מיני דברים מהבהבים ואפילפטיים מהחלונות שלהם.

נדמה שהרבה מתושבי פלורנטין גדלו והתחנכו בחוות בודדים בנגב, אחרת אין לי שום דרך להסביר את ההתנהגות החצופה, האגואיסטית והמעצבנת שלהם. לגור בסביבה צפופה אומר, בין היתר, לכבד את האנשים שחיים סביבך. הגיע הזמן שמישהו יסביר את זה גם לתושבי פלורנטין.