קלים על ההדק

מבחינת הציבור בישראל עונש מוות לפלסטינים הוא ראוי ולגיטימי. גם אם מדובר בילד שניסה לקטוף צמחים למכירה

ילד פלסטיני וחייל ישראלי ליד גדר ההפרדה. צילום: אימג'בנק/ Getty Images
ילד פלסטיני וחייל ישראלי ליד גדר ההפרדה. צילום: אימג'בנק/ Getty Images
2 באפריל 2014

לפני כשבועיים הרגו חיילי צה"ל את הילד יוסף אבו עכר, כשהוא ניסה לעבור דרך פרצה בגדר ההפרדה כדי לאסוף צמחי עכוב. עכוב הוא צמח מאכל הנמכר בשווקים בגדה, וילדים כמו יוסף מקבלים עליו חמישה שקלים לק"ג. אגב, הפרצה שדרכה יוסף עבר אינה מובילה לשטח ישראל, מפני שהגדר נמצאת בקטע הזה מזרחה לקו הירוק. הירי התרחש בשבע בבוקר, לאחר שאור היום עלה. אפשר היה לדעת שמדובר בילדים.

כל העובדות האלו, ואפילו השאלה אם החיילים "חרגו מהוראות הפתיחה באש" או "עמדו בנהלים", אינן מעניינות את אזרחי ישראל. מבחינתנו, העונש על מעבר הגדר הוא מוות. במקרה של עזה, גם התקרבות לגדר נושאת עונש מוות: בדצמבר הרגו חיילי צה"ל את עודה חמד בזמן שהוא ליקט גרוטאות במזבלה בבית חנון. אחיו, שהיה עמו, חטף כדור ביד. השעה הייתה שלוש אחרי הצהריים.

כמובן שגם השלכת אבנים היא עברה שבצדה עונש מוות: שבועיים לפני הירי בעודה, הרג חייל שהוצב ליד ההתנחלות בית אל את הילד ווג'יה א־רמחי בן ה־15. א־רמחי היה בקרבת קבוצת נערים שזרקה אבנים. גם אם זרק בעצמו וגם אם לא, את הכדור חטף א־רמחי בגב מטווח של יותר מחמישים מטרים. לפני שלושה שבועות הרגו חיילים פלסטיני־ירדני במעבר אלנבי שניסה לחטוף מהם מקל בידוק (מקל שבקצהו מראה ומשמש לבדיקת רכבים וסחורות). בתקשורת כינו את ההרוג "מחבל". כשזה נוגע לערבים, חטיפת מקל בידוק או אפילו נסיון חטיפה של מקל הן עברות שנושאות עונש מוות.

בשביל מדינה שאזרחיה מתלוננים על עונשים קלים לפושעים, ישראל מפעילה את עונש המוות בגדה בנדיבות – יש שיאמרו בסיטונות. עונש מוות לזורקי אבנים, למתעמתים עם חיילים, לתועים ליד הגדר ולילדים שמנסים לחצות אותה, עשרות גופות שאנחנו מותירים בכל שנה. אנשי תג מחיר מרססים גרפיטי ועוקרים עצים, אבל מי שהורג זה צה"ל.

זה אולי לא תמיד בכוונה – אבל זה גם לא ממש בטעות. אם כבר, מבחינת הציבור מותר ורצוי להחמיר את הנהלים. חבריו של יוסף אבו עכר, שזחלו אליו תחת כדורי הצבא, צריכים לומר תודה שהם בחיים. אולי להבא הם לא יתקרבו לגדר.

פעם, באיזו פרהיסטוריה, היו מי שחשבו שצה"ל, בתור הריבון בגדה, אחראי גם לשלומם ולרווחתם של הפלסטינים. היום עצם הרעיון הזה נשמע מגוחך. מן הראוי לפחות להפסיק לחיות באשליות: ישראל היא דמוקרטיה ומדינת חוק ליהודים בלבד. עבור הפלסטינים היא דיקטטורה אכזרית, שכולאת פעילים פוליטיים בסיטונות (מאות מהם ללא משפט), שאוסרת על כל פעולת התנגדות (גם לא אלימה ולא חמושה), ושלא מהססת להרוג עשרות אנשים מדי שנה בשם שימור הדיקטטורה שלה. תל אביב השמחה, הליברלית והקוסמופוליטית מתקיימת במרחק 20 דקות נסיעה מאחד המשטרים הנאלחים בעולם. בימים מסוימים – כמו אחרי הירי בילד שיצא לקטוף צמחים – קשה יותר מהרגיל להדחיק את זה.