קמפיין "שישי ישראלי" מציג רק סוג אחד של ישראליות נכונה

בדומה לחוק הלאום, קמפיין "שישי ישראלי" דוחק הצידה את כל מי שלא לוקח חלק במסורת היהודית

מתוך הסרטון "קידוש ישראלי"
מתוך הסרטון "קידוש ישראלי"
24 בדצמבר 2014

תקראו לזה צירוף מקרים מעניין או תופעה מדאיגה, אבל משרד הפרסום שעומד מאחורי הקמפיין הדוחה "ישראלי אמיתי לא משתמט", הוא גם זה שמקדם כעת את חגיגת ה"שישי ישראלי" שמנסה לשכנע משפחות ישראליות לעשות קידוש בארוחת שישי. מסע השכנוע הזה יוצא לאור כחצי שנה אחרי הקמפיין האנטי עיתונאי "קודם כל ישראלי" מבית כלי תקשורת גדול בארץ (גילוי נאות: עבדתי בו עד לפני כשנה). הישראליות של הסלוגנים והססמאות הופכת למצע הרוחני של המקום הזה, והוא לא עושה חשק להתגאות בו או להשתתף בו. הוא מלא בבוז, התנשאות, וחמור מכל, דוחק אזרחים שאינם חלק מהמסורת היהודית שהוא מציג – ערבים, דרוזים, נוצרים או סתם חילונים שכל העניין של כיפה, קידוש, הדלקת נרות ומזמורי תפילות פשוט לא מדבר אליהם. לכל אלה אין מקום בישראליות הזו, ובכל זאת מצופה מהם לשלם מסים כחוק, לתת למדינה לגייס בכפייה את ילדיהם לצה״ל ולא לשכוח ״לייצג אותנו בכבוד״ כשהם יוצאים מגבולות הארץ (עוד קריאה שחוזרת על עצמה מדי פעם בסוגה התחתית של הקמפיינים).

״קירוב לבבות בתוך החברה הישראלית״ כתגובה ל״חוסר כבוד כלפי הזולת״ היא המטרה של עמותת שישי ישראלי, ונראה שאין דרך טובה יותר לקרב לבבות מאשר להעליב ולהפלות, והפעם לא רק על בסיס חברתי, תרבותי או לאומי, אלא פשוט על פי מוטיבים יהודיים טהורים, שיזכירו לאלה שגם שירת ״התקווה״ מטשטשת את זהותם, שהם לגמרי מודרים, שהמדינה הזו יהודית ותו לו, שהם סתם ניצבים שיכולים למלא פונקציות. לא צריך לשקשק רק מהאחים היהודים בכנסת – גם אנשי עסקים חילונים (שעומדים מאחורי העמותה, כך לפי האתר הרשמי) יכולים לשאת מסרים דומים, רק בעטיפה אלימה פחות ונטולת שיוך פוליטי נראה לעין.

בסרטוני הקמפיין, המשפחות שלפי העמותה התמסמסה להן המסורת של קידוש בשישי (ילדה אוכלת קערת קורנפלקס ורבה עם אחיה, ילד מפרק מקלדת, משפחה שקועה בסמארטפונים) מגוונות עד כמה שתשדיר יכול לאפשר: כמה משפחות של אשכנזים ועוד משפחה עם אבא בעל חזות מזרחית, אבל לכו תדעו. כל התשדירים מסתיימים באותה סצנת קידוש: סביב השולחן עומדים הורים ושלושה ילדים (הבן עומד לצד האב בראש השולחן – להזכיר לנו מי היורש, שתי הבנות בקצה), וכולם בהירים עד כדי סנוור. ״שישי ישראלי״, כמו חוק הלאום ודיבורי הנאמנות=אזרחות, מנסה ליצור תודעה קולקטיבית שבמהרה תומר בהוויה. אין לו עניין באינדיבידואליזם, שוני או גיוון – הוא מבקש לשכפל מודלים נעימים ויזואלית ולא אגרסיביים. המצג שלה אמור לשקף איזו מהות של ישראליות נכונה, מול אלה הפגומות, כמובן, שהרי הדרכים השגויות רבות, אבל דרך נכונה יש רק אחת. כמה חבל שהיא לא מיועדת לכולם.