עשוי מברזל: אסף Borgore בורגר הוא המוזיקאי הישראלי שאוהבים לשנוא

אסף בורגר הוא לא היחיד שחצה את הנהר ממחוזות המטאל הקיצוני (הוא תופף בלהקת הגריינדקור Shabira) אל הדאבסטפ האמריקאי העכשווי – הרועש, המוגזם, המושמץ והפופולרי בטירוף. תחת הכינוי Borgore הוא קפץ קפיצת ראש – מלווה באצבע משולשת המונפת בכל יד – לתוך מחוזות המיינסטרים, כשעבד עם מיילי סיירוס, דיפלו, וואקה פלוקה פליים ושאר שמות שלבטח גורמים לכמה מעמיתיו למטאל להניד ראש באכזבה. אבל ל־Borgore לא אכפת: מהמטאל הוא לקח את זריקת הזין המודעת לעצמה על מוסכמות חברתיות.

מאז החיים של בורגור נראים, אם להסתמך על הפרסונה הציבורית, כמו רמיקס עתיר בסים ל"בית החיות": פקקי בקבוקים עפים באוויר, חשפניות מתפרעות על הבמה, המעריצות לא יודעות מה לעשות עם עצמן, המעריצים לא יודעים למי להביא כיף קודם מרוב אושר וטסטוסטרון. בימים אלה הוא מוציא אלבום חדש, "THE BUYGORE ALBUM" שמו, ויוצא למסע הופעות בן חודשיים.

אבל להצלחה הזאת יש גם צד פחות נעים. בכתבה מקיפה שהתפרסמה בבאזזפיד כונה Borgore “האיש השנוא ביותר ב־EDM". מספר רב של די.ג'ייז, רובם מתראיינים בשמם המלא, לא חסכו ממנו ביקורת על טקסטים אלימים וסקסיסטיים, על גבול הפורנוגרפיים (ייתכן מאוד ששורשי המטאל של בורגר משחקים כאן תפקיד, אגב). די.ג'יי הדאבסטפ ראסקו, שאמר בכתבה שהוא מסרב לכלול קטעים של Borgore בסטים שלו בגלל הטקסטים, הציע שהסיבה לפער היא אולי “הבדלי מנטליות". “לאמריקה ב־2014 זה לא מתאים, אולי בתרבות שלו בדיחות כאלה הן מקובלות יותר?". תהיה הסיבה אשר תהיה, נראה שעם המנטליות של בורגר יהיה קשה מאוד למישהו להעביר עליו ביקורת שהוא לא יקבל כמחמאה.