מדריך מקוצר לחסכן המתחיל

רגע לפני שעוזבים לאירופה בסערה ואז מגלים אחרי שבועיים את המשמעות העמוקה של המילה בדידות, תום יער מעניקה עצות זהב למי שמוכן לדפוק את המערכת (ולהיפרד מקצת כבוד עצמי). המדריך לתפרנים

שקלים. צילום: Shutterstock
שקלים. צילום: Shutterstock
23 באוקטובר 2014

יש ארוחות חינם

מה כיף יותר מאשר ארוחה גדולה עם חברים? ללא ספק, ארוחה חינמית עם חברים שכוללת כמויות אוכל שיספיקו גם למחר ולמחרתיים. במקום לתהות כיצד להאכיל את מכרייך הרעבים, שאלי את עצמך במה היית רוצה שיאכילו אותך והזמיני אותם לביתך בשעה היעודה. נדב יביא פשטידה, חופית תארגן בקבוק יין, ימית תקצוץ סלט, עידן ירכוש לחם טוב ודנה אחראית על הקינוח. ואת? את מביאה את הבית ואת שעות הפנאי שלך. שיגידו תודה. הכי חשוב: כשאת מזמינה אותם, עלייך להישמע בטלפון כאילו יש לך אוכל שהכנת בעצמך.

גם אם בסוף תרתיחי מים ותכניסי לתוכם שני תפוחי אדמה מעופשים. אחרת מה, הם יאכלו ברחוב? איזה בלבוסטה, יא אללה. רק לשמור על קור רוח ולערבב את האוכל של כולם על השיש ולקלף ניילונים. שיתהו לעצמם מה את הכנת מכל זה. למחרת, מה שנשאר שייך לך. או כמו שאמרו אצל סבתי מהצד האשכנזי – מה שלא יאכלו היום יהפוך לקומפוט של מחר. מהצד הטריפוליטאי שלי תמיד היה טעים אז אף פעם לא נשאר כלום.

המחיר: אגורה על הזמן שלך לפתיחת קבוצת ווטסאפ בשם “ארוחה מושלמת אצלי היום בשמונה"
התענוג: קיש וחצי
הסיכוי להיתפס: למישהו חסר משהו? מזלג? מפית? מלח?

חרם תרבותי

חברים, מי מאיתנו לא רוצה להחזיק ברשות אייפונו מוזיקה איכותית שהוא לא מכיר אך שתרשים בוודאי את חבריו הבורים? כולנו רוצים. אך כיצד נחבר את האייפון לרמקולים במסיבת סלון וחתיך אחד ישאל מי שם את המוזיקה ואז נגיד לו “אני אני אני" ונתמזמז? שירים יפים וחוקיים הם עסק יקר, וגם זמן פנוי לרכישת טעם מוזיקלי עצמאי. ובכן, אם טרם יצא לכם להטעין את האייפון במחשב של מכר בעל ספריית מוזיקה ענפה, זו ההזדמנות לגשת לעניין ולרוקן לו את התיקיות אחת אחת. זה כמו גנבת זהות רק פחות מעניין. אם אנחנו כבר כאן, מומלץ באותה ההזדמנות להטעין את הטלפון שלך מהמחשב שלו. מה, חשמל צומח על העצים?

המחיר: ייתכן שהוא ינסה לדבר איתך על להקות מעצבנות באנגלית בשעת המעשה
התענוג: תוכלי להתוודע למוזיקה שאיננה הדיסק הישן של טיפקס או הסאונד של סרטוני הכלבים המחליקים ביוטיוב
הסיכוי להיתפס: לתרבות אין סיכוי ממילא

עשה זאת בעצמך: קפה קר

בעיר שבה אין כוס קפה זולה באמת חוץ מאספרסו שרוף בקופיקס (מי שמוכן להיראות שם דמו בראשו ומגיע לו להמשיך לשתות שם, אבא), נדמה שאין יקר מקפה קר. מהי החוצפה הזאת? הפוך עולה בין 10 ל־12 ש"ח וקפה קר עולה בין 18 ל־20 ש"ח? מהי ההפלצה הזאת? למה, כי זה עם קרח?

הכירו את התחבולה הנהדרת שבן זוגי נוהג לקרוא לה: מרק אבן. כמו באגדה הקסומה שבה הנווד התחמן הידפק על דלתה של אישה נוכרית ושכנע אותה שיכין לה מרק מאבנים אבל הוא “רק" צריך בצל וגזר וטיפונת עוף ומים ותפוח אדמה קטן ושקדי מרק וקצת פטרוזיליה, כך גם אני נוהגת בשלל בתי הקפה שאותם אני פוקדת. ההזמנה: אספרסו ארוך. כשיגיע האספרסו אבקש את מה שמגיע לי איתו בחינם: כוס קרח גדולה, חלב קר בצד וקשית. למיטיבי הלכת: ניתן לבקש כעבור שעתיים תוספת אספרסו בצד (חינם כי זה בכלי מתכת. מוזרים) ועוד קצת קרח ועוד חלב.

המחיר: 8 ש"ח.
התענוג: כביר
הסיכוי להיתפס: אפס

ויקטורי: ניצחון הדג על החומר

אני חלילה לא מעוניינת לשדל את קוראי Time Out לפלח מוצרי מזון ברשת ויקטורי. חלילה. רק אציין שסלמון מעושן הוא שטוח מאוד ואם את סטודנטית אז בוודאי יהיה לך מקום בשבילו בתיק הצד שלך בסמוך ללפטופ. דגים זה מלא אומגה 3. ולא שמעתם את זה ממני.

המחיר: אפס
התענוג: מעושן
הסיכוי להיתפס: מאה

כמו בבית מלון

אייר בי אנ' בי. ארבע הברות מוזרות שלקח לי לא מעט זמן להבין את משמעותן, אך כאשר הבנתי – הו, הרווחה שהתרגשה עליי. בואו נבהיר את הנושא: לא חייבים לטוס לחו"ל (כאילו שזה אי פעם יקרה לי, חוץ מטיול עם סבתא לפראג) כדי להשכיר נכס לקרואטים ששמעו על מסיבות הגייז ועמורה שלנו. השכירי את דירתך העלובה לתיירים ולכי לך לדור בבית קפה בשעות היום. בלילות, כשאת מתעייפת מגלילת הפיד ומקריאת מוסף "ממון" קאבר טו קאבר, תוכלי להתקשר לחברה שגרה קרוב, להזמין את עצמך לצפייה משותפת בסרט מדהים ששמעת עליו אצלה בסלון, לכבות את האור, להימרח על הספה ולהירדם עד הבוקר. ברכותיי, הרווחת 780 ש"ח! כעת לכי לאכול נקניקייה בפראג הקטנה.

המחיר: 750 גר' פתטיות
התענוג: כמו תוספת פירה
הסיכוי להיתפס: זה תלוי. שמעת על סרט טוב לאחרונה?