מעוררי השראה – חדשניים

אלה האנשים שלא תהו איך לא עשו משהו קודם ופשוט עשו אותו בעצמם - יצרו, פרצו גבולות והוכיחו שאין סיבה שלא לצאת מהמסגרת

דב אלפון

דב אלפון

אם יש בעולם אנשים חדשניים ומגוונים מטבעם, דב אלפון הוא אחד מהם. כשמאחוריו מגוון חידושים בעולם העיתונות ("כותרת ראשית", "הארץ"), הספרות ("כנרת זמורה ביתן דביר") והטלוויזיה ("נספח תרבות") – אלפון לא נח. האיש שכתב את "קפטן אינטרנט" עוד בשנת 1995 מאתגר אותנו כבר שמונה חודשים עם המיזם האינטרנטי גבה המצח "אלכסון", שמספק תוכן ייחודי שארוז בצורה נקייה וחכמה. שיתוף הפעולה שלו עם הסופר אתגר קרת, storyvid, במסגרתו ראה אור בינתיים סרטון כובש אחד ("What do we have in our pockets" – צפו בו בתחתית הטקסט) מבטיח ליצור עוד סיפורי וידאו שכאלה, ובכלל, היד של אלפון, שכבר עבר את גיל 50, עוד נטויה לגמרי.

 מי מעורר בך השראה?

"בת הזוג שלי, ליטל לוין".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

"איפה שלא אהיה, אני מקווה שלא אביט בלוח השנה ואומר לעצמי: 'אבל לאן חלפו כך עשר שנים, לא שמתי לב'".

חגי לוי

 חגי לוי

שמונה שנים וחצי חלפו בין עליית "בטיפול" לבין שידור "המקוללים". שמונה שנים וחצי שמפרידות בין שידורן של שתי יצירות טלוויזיוניות חדשניות ופורצות דרך, בטלוויזיה הישראלית והעולמית כאחד. אחרי שתי עונות בלבד של "בטיפול", שהפכה מאז לאבן דרך מוערכת, השאיר לוי את הצופים הישראליים צמאים לעוד. בינתיים הפך לפורץ הדרך של גל ייצוא הפורמטים הטלוויזיוניים מישראל כש"בטיפול" נמכרה ליותר מ־20 מדינות. חשבון הנפש הארוך, האישי והמקצועי שעשה לוי, שימש כבסיס ליצירת "המקוללים", שזוכה לתגובות מעורבות אך מדגישה שוב את ייחודו של לוי כיוצר. היכולת שלו לחדש בצורה ובתוכן גם יחד, מספיקה כדי להכתיר אותו כמעורר השראה, בעיקר אל מול הקיבעון והזהירות שמאפיינים את הטלוויזיה הישראלית, וכשהחדשנות עוטפת אמירה מעוררת מחשבה על חיינו – שמו כמו כותב את עצמו ברשימה זו.

מי מעורר בך השראה?

"אתי הילסום, שהשבוע מלאו לה 100 שנים, ולאחרונה מלאו 70 שנה למותה באושוויץ. צעירה הולנדית שכתבה יומן בימי המלחמה – פורסם בעברית תחת השם "השמים שבתוכי". התוודעתי אליו לפני כמה שנים והוא האיר את חיי. הילסום – כישרון כתיבה אדיר ונשמה נדירה בעוצמתה – מתחילה את היומן כאישה צעירה, מודרנית וכמעט נטולת דאגות (זולת התאהבותה בפסיכולוג הנשוי שלה), ומסיימת אותו שנה אחר כך בדרכה למחנה ריכוז (מיזמתה שלה) כאדם מואר, כמעט קדוש. הילסום מנסה לענות על השאלה "מהו אדם" דרך הבחינה הזאת – מהו אותו גרעין שיכול לשמר את היותך אדם, גם אחרי שניטל ממך כל מה שיכול להינטל (כפי שיקרה הרי לכל אחד מאיתנו). ספר משנה חיים".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

"חי, בעזרת ה'".

רועי חסן

 רועי חסן

"…הָרֵי הַגִּזְעָנוּת הִיא נַחֲלַת הֶעָבָר

וּמֵתָה מִזְּמַן

אֲנִי לָקְחוּ לִי שָׁתוּ לִי

אֲנִי סְתָם בַּכְיָן

אֲנִי עֶצֶם

בִּלְתִּי מְזֹהֶה

תָּקוּעַ לְךָ כָּאן…"

– מתוך שירו של רועי חסן "במדינת אשכנז"

רועי חסן, משורר צעיר (30) וחבר בקבוצת "ערס פואטיקה", שעדיין לא הוציא ולו ספר אחד, כתב את השיר הזה (אולי השיר הלא מולחן המדובר ביותר בשנה החולפת) שעורר סערה מעל גבי עיתון "הארץ" וברשתות החברתיות. מעבר לאינסוף הוויכוחים והשדים (תרתי משמע) שהשיר הזה מעורר, בולט ממנו רגש כואב ואמיתי המשולב בבעיטה מדויקת בחזק, הממוסד והשולט. תוסיפו לזה את טורי הדעה החדים שלו ב"הארץ" ובמקומונים של "ידיעות אחרונות" ותקבלו דגם ישן־חדש של כותב חתרני וקורא תיגר שמעורר השראה ברבים.

מי מעורר בך השראה?

"סבתא שלי, עיז'ה דיין ז"ל. הפשטות הכל כך מתוחכמת, הראייה הרחבה של החיים, היכולת להכיל ולהיפתח, אהבת האדם. היא תמיד הייתה בשבילי חידה ומסתורין שלא הרגשתי צורך לפתור, אלא רק לחוות אותה וללמוד ממנה איך הולכים, רואים, שומעים. אין יום שהיא לא מלווה את מחשבותיי. אגב, גם הבת שלה היא השראה לא קטנה עבורי".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

"אין לי מושג איפה אהיה בעוד עשר שנים. נתחיל עם זה שאני מקווה שיהיה לי את המזל להיות ואם כבר להיות אז עם עמירה אשתי ושלושה ילדים".

שרון טל

 שרון טל

צריך ביצים גדולות במיוחד בשביל להתיימר להחיות מחדש בית אופנה אגדי כמו משכית, ומתברר שלמעצבת שרון טל כנראה יש שתיים כאלה. לפני כשנתיים טל בת ה־32, בוגרת שנקר שהתמחתה בבתי האופנה העילית לנוון ואלכסנדר מקווין, הכריזה על כוונתה להפיח רוח חיים חדשה בפרה הקדושה שהקימה רות דיין באמצע שנות ה־59 אשר הפכה לשם דבר ברחבי העולם. עם שובה של טל לארץ מאירופה יזמה פגישה עם דיין והצליחה לשכנע אותה בחזון שלה. הרבה גבות הורמו לנוכח היומרה הנאיבית כמעט, אך הן חזרו למקומן הטבעי לפני חודשיים עם חשיפתה של קולקציית הביכורים המוצלחת של משכית – הדור החדש, ולנוכח האומץ הבלתי נתפס.

מי מעורר בך השראה?

"רות דיין, כי היא חיה את החיים כאילו אין מחר. אישה אצילית וחזקה אשר בגיל 97 יכולה להסתכל אחורה ולומר בגאווה שהיתה חלק מאחד המפעלים החשובים ביותר בתולדות העיצוב והתרבות הישראליים".

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?

"חוגגת את חגיגות העשור למשכית המתחדשת! עם רות דיין בת ה־107, סטף ורטהיימר בן ה־97 , בעלי והבנות, בשבוע האופנה ניו יורק".

שיר הלפרן

 שיר הלפרן

סופ"ש בנמל בדרך כלל מעלה קונוטציה של הורים מהפריפריה שרודפים אחרי זאטוטיהם המצווחים על המזח, אך הודות לשיר הלפרן יש גם קונוטציות אחרות. היא אולי החצי האנונימי יותר שעומד מאחורי המיזם המשותף עם מיכל אנסקי – שוק האיכרים בנמל, אך לולא הלפרן הוא בכלל לא היה נוצר. אחרי שניסתה כל אפיק קולינרי אפשרי, החל מלברמן בלחם ארז וכלה בטבחות תחת שף פריזאי בעל כוכב מישלן, חיפשה הלפרן את המימוש האמיתי למאוויים הגסטרונומיים שלה, וכך בלי לשים לב שיוזמה שהחלה עם עשרה דוכנים לפני חמש שנים וחצי, הפכה למתחם של עשרות דוכני מזון וחומרי גלם איכותיים, ממש כמו בברצלונה או בלונדון.

 מי מעורר בך השראה?

"שריל (סנדברג, מנכ"לית פייסבוק) הפכה לחברה וירטואלית שלי כשהתכוננתי להרצאה שלי ב־TED השנה וראיתי את הסרטונים שלה בריפיט. האומץ – דווקא מהמקום שבו היא נמצאת – להגיד את האמת הקשה: נשים לא מחונכות, ולא מכווננות להגיע להישגים, ולכן גם לא מגיעות מספיק לעמדות כוח. הנחישות שלה להעצמת נשים וליצירת אפשרויות לנשים בכל התחומים להנהיג ולהגיע לעמדות כאלה חשובה מעין כמוה ומעוררת השראה בעיניי".

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?

"שוק האיכרים חשף אותי לתחום שלם של חקלאות חדשנית ובת קיימא שיכולה לענות על צרכים משמעותיים בעולם המזון שנמצא כרגע במשבר עולמי של רעב ושל מחסור במים. אני מקווה מאוד שעוד עשר שנים אוכל להתגאות במיזם בינלאומי שנותן מענה לסוגיות הללו".

וניה הימן

 וניה הימן

וניה הימן הוא מהאנשים האלה שגורמים לנו להרגיש חרא עם עצמנו. הילד רק בן 27 וכבר הספיק לעשות פרסומות לחברות כמו פפסי ואמריקן אקספרס, לביים קליפים לאסף אבידן ול־TYP ולייצר סרטונים ויראליים שצברו מיליוני צפיות ביוטיוב. אה, ויש גם את הקליפ האינטראקטיבי שהוא ביים לשיר ההוא של בוב דילן שזכה בתואר קליפ השנה של מגזין "טיים". תודה, וניה. אנחנו הולכים להתאבד עכשיו.

מי מעורר בך השראה?

"תלוי מתי שואלים. השבוע נגיד, זה היה ספייק ג׳ונז עם היכולת המופלאה שלו ליצור עולם בשביל לספר סיפור קטן, דרך שליטה אבסולוטית בשפה שבה הוא יוצר. לפני כן זה היה גל מוג׳ה, במאי קליפים שאין שני לו – קוסם, פדנט ואדם נעים הליכות על הדרך. מתוק מתוק. ולפני כן זה היה המתורגמן לשפת הסימנים בטקס האשכבה למנדלה שהגשים חלום ילדות שלי."

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

"בעוד עשר שנים אני מקווה להיות במקום שאני לא יכול לדמיין עכשיו".

נעם פרתום

נעם פרתום

אמרו עליה כבר הכל. שהיא משוררת מלידה, שהיא יונה וולך המודרנית (או הפוסט־פוסט־מודרנית), שהספרים שהוציאה ופרויקט הפואטיוב האינטרנטי שלה מצליחים לגשר על הפער התהומי שבין השירה העכשווית לבין ההדיוטות שאינם בקיאים ברזיה. אפשר רק לקנא באופן שבו המילים נשפכות ממפלי התודעה שלה, גבוהות ונמוכות כאחד, לפעמים מלטפות ולפעמים חורכות, ותמיד אומרות רק את האמת ושום דבר מלבד האמת.

 מי מעורר בך השראה?

"לרוב האנשים שמעוררים בי השראה ומדליקים אותי הם או הכי קונטמפוררי ופופ לפרצוף – מהויות חיות ורוטטות של קוּלנס חולף – ישויות שמגלמות בבשרן ובעצם הווייתן את הרוח הקפריזית והרגעית של הזמן הזה, או לחלופין אנשים שהם כבר ותיקים ומבוססים בתחומם אבל נאמנים לליבת היצירה שלהם עד זוב דם ויש להם מין מוח ברקת שמאפשר להם להמציא את עצמם מחדש כל הזמן וכך להישאר רעננים ורלוונטיים ולהפוך לבלתי מתכלים. כזה פוטנציאל היה לדואט של עדן בן־זקן ופורטיס בגמר של ׳אקס פקטור׳ בשבוע שעבר, רק שזו הייתה סימולקרה ליים ומבאסת. תחשבו על שידוך ענוג ומוצלח כזה – למשל מיזוג בין פטי סמית' – אלילת הפואטרי־רוק שלא מפסיקה לבעור, לבין לורד – הנסיכה הניוזילנדית שמגדירה את הפופ ההיפסטרי של שנת 2014. עכשיו זה – נשמע לי מגניב באמת!".

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?

"בעשור הקרוב אני מקווה להצליח להמשיך לאתגר את השכל בורא השירה שלי ובמקביל גם לכתוב רומן ולטלוויזיה, להעמיק את העשייה המוזיקלית והפרפורמטיבית שלי, לטייל בעולם, להתפרנס בכבוד ולהקים משפחה עם אהובי. טוקינג אבאוט השראה – המודל שלי מהבחינה הזאת הוא אלי הירש המשורר ועורך ומבקר הספרות, שהוא גם העורך שלי וחבר נפש, ומלמד אותי מדי יום על האיזון המיטיב, הנעים והמפרה בין אהבה, חברים, משפחה, קריירה ויצירה".

נבות פפושדו ואהרון קשלס

נבות פפושדו ואהרון קשלס

אין הרבה אנשים שיכולים להעיד על עצמם שהם עשו את סרט האימה הראשון באורך מלא בישראל. למעשה, יש רק שניים כאלה – נבות פפושדו ואהרון קשלס, שכתבו, ביימו וערכו את "כלבת" מ־2010 ובשנה שעברה הוציאו גם את "מי מפחד מהזאב הרע". שני הסרטים האלה הפכו את פפושדו וקשלס ליוצרים ייחודיים בתעשייה המקומית, שמצליחים לייצר קוקטייל מדוד של אימה, מתח וקומדיה. אבל הדבר שהכי מפחיד בסרטים שלהם הוא כמה שהשניים האלה מוכשרים.

 נבות

מי מעורר בך השראה?

" פשוט מאוד: סרג'יו ליאונה. לא זוכר מתי התחלתי לשים לב שבכל פעם שאני זקוק לעידוד, להשראה או סתם לאיזו זריקת אדרנלין אני פשוט מתיישב ושוקע בשלוש השעות הנפלאות של 'הטוב הרע והמכוער'. קלינט איסטווד, איליי וולך ולי מרווין רוכבים ויורים ברחבי המערב הפרוע לצליליו של אניו מוריקנה – שלמות".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

"יושב על כיסא נדנדה בסט של סרט חדש ומתמוגג מהנאה על עשר השנים שחלפו, סביר להניח עם שקית במבה ביד".

אהרון

מי מעורר בך השראה?

"הייתי בוחר בסרג'יו ליאונה אבל נבות חטף לי את האפשרות אז אני אלך על מרטין סקורסזה. יש במאים שמאבדים את זה, יש במאים שמזדקנים אבל עם 'הזאב מוול סטריט' סקורסזה מוכיח שהוא עדיין הבמאי הצעיר, החצוף והמושחז ביותר בעולם."

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

"צופה בסרט חדש של סקורסזה".