מעוררי השראה – עצמאיים: חלק א'

אורי משגב

כשאורי משגב פתח את הבלוג שלו באתר האינטרנט של הארץ, הוא הפיל את החומה בינו לבין קוראיו. בניגוד לנהוג בעיתונות הממוסדת – הפועלת על פי חוקים והגדרות ברורות של כותב, קורא, כתבה ונושא – משגב הסיר בעדינות האופיינית לו את קיר הזכוכית הדק והושיט יד לקוראיו, תוך שהוא משתמש בחוכמה בכלי האינטרנטי הבלתי אמצעי. מאז הספיק לעורר כמה דיונים סוערים במיוחד בנושאים שנויים במחלוקת, החל מלגיטימיות ברית המילה, דרך חשיפותיו בפרשת האסיר X בן זיגייר ועד קבורתו של אריאל שרון בחוות השקמים הפרטית. וכמובן, האם יאיר לפיד עישן או לא עישן מריחואנה?

 מי מעורר בך השראה?

"כדורגלן הפועל תל אביב, גילי ורמוט".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

"מגדל את הילדים שלי, כותב בבלוג שלי ומרצה על הגיבורים המוזיקליים שלי. נראה לי שמצאתי את מה שאני מחפש".

ירון טראקס

כל מי שמסתובב באזורי הלילה נושא את עיניו בהערצה לירון טראקס. טראקס הוא ההפך המוחלט מהסטריאוטיפ של בעל המועדון שמסתגר כל הלילה במשרד שלו ומסניף שורות של קוק. מדובר באיש עם חזון, לוחם למען זכויות הסאונד, שחלם להקים בעיר מועדון שיעמוד בסטנדרטים הנוקשים ביותר של איכות בילוי והתעלה אפילו על ציפיותיו שלו עצמו, שזה ממש לא דבר פשוט כשאתה אדם אובססיבי ופרפקציוניסט. אבל אם טראקס לא היה כזה, לא היה לנו מועדון כמו הבלוק.

מי מעורר בך השראה?

"חנוך לוין. כחבר קרוב של אבא, גדלתי מגיל צעיר מאוד על ההצגות שלו ואני לא זוכר חוויות אמנות יותר מלאות ועשירות. בכל הרבדים: טקסט, מוזיקה, משחק, כוריאוגרפיה, תפאורה, תאורה. הייתי יוצא מהתיאטרון והולך ברחוב כשבועה עגולה של אנרגיה מקיפה אותי. זאת הייתה ההשראה ומאז אני לא זוכר שחוויתי אותה בצורה כל כך מוחשית".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?

"אני מאחל לעצמי לקום בבוקר (או בצהריים) עם אותה התשוקה והסקרנות שאני קם איתן היום".

 מיכל סהר

המעצבת הגרפית והטיפוגרפית מיכל סהר הכניסה בשנים האחרונות תעוזה למקום שבו היא הייתה כל כך חסרה – השפה העברית בעידן הדיגיטלי, בין היתר כחברה ב"הגילדה" – קואופרטיב מעצבי פונטים עצמאיים, שהיא ממקימותיו. את אחד התוצרים הבולטים שלה – הגופן "אלף", אתם רואים מול עיניכם בשורות אלה, ותוכלו למצוא גם בשורה של אתרים נוספים ברשת הישראלית. לאחר שנים שבהן העברית ברשת נשלטה על ידי גופן "אריאל" הבנאלי, סהר, בפרויקט מיוחד בתמיכת איגוד האינטרנט הישראלי, הציתה מהפכה בטיפוגרפיה העברית ברשת. "אלף" התפרסם בקוד פתוח, שמאפשר ליצור ממנו גרסאות חדשות ולהשתמש בו ללא תשלום. מלבד הרחבת המגוון הדל של הפונטים העבריים השמישים, רשמה סהר הישג נוסף כאשר זכתה בשנת 2006 בתחרות עיצוב לוגו חדש למוזיאון תל אביב, זכייה שהובילה לפרויקט מיתוג מחודש ומקיף למוזיאון בהנהגתה. הפרויקט, החריג בהיקפו בזירת העיצוב הישראלית, החל לפני כחצי שנה, ונמצא עדיין בעיצומו.

מי מעורר בך השראה?

"לא רוצה להצביע על אדם אחד דווקא אלא על מבנה אישיות. מעוררים בי השראה יוצרים לא מתפשרים, שהולכים עד הסוף עם האמת היצירתית והמקצועית שלהם, שמאתגרים את עצמם שוב ושוב. הם אינם מסתפקים בבינוניות הזמינה כל כך, למרות שלעתים נדמה שיצירה בלתי מתפשרת היא בלתי אפשרית. מי שהוא כזה, יודע".

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?

"בעוד עשור מקווה לראות שלעשייה המקצועית שלי תהיה השפעה ומשמעות תרבותיות בשדה החזותי הישראלי. אני רוצה להיות כאן עוד עשר שנים, גם אם אצליח להתפתח לשם. זה כמובן הדיבור הבנאלי על הכרה פה ובחוץ שכל יוצר מאחל לעצמו".

 ננה שרייר

המסעדנית הכי יפה בתל אביב ואמזונת הקולינריה ננה שרייר מעוררת השראה רק ברגע שהיא דורכת בחדר. הטאץ' האינדיבידואלי כל כך, הנפש הפואטית, הסטייל הבלתי נדלה והעוצמה שמאפיינים אותה כאדם זולגים דרך אצבעותיה לכל דבר שבו היא נוגעת. שרייר עלתה לארץ בגיל 4, ערקה מקריית ים לתל אביב בגיל 20 ומאז היא מנהלת איתה יחסי אהבה סוערים. שרייר גילתה לתל אביב את נפלאות המטבח הגיאורגי שאותו היא מטפחת בין כותלי הקרקס האורבני הקסום שרקחה – עם זמרים משופמים ששרים על הבר, מפיות של שירה מופלאה, מוזיקה צבעונית וים של אלכוהול. אם ביקשתם השראה, תמצאו אותה בננוצ'קה, המקום איכן שפועם לבך, ב־א' כמובן.

מי מעורר בך השראה?

"אורי שביט, בעלת הבלוג טבעוניות נהנות יותר, שעושה ימים ולילות לקדם את הטבעונות ותופסת אותך בגרון" .

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?

"בעוד עשר שנים אני אעשה קרבות סיף על הבר בטוקיו ואנצח כמובן. ויהיו לי כמה מסעדות טבעוניות".

אסתר דותן

בגדול, כל אדם שנותן מעצמו כדי לאפשר הוצאה לאור של ספרים מעורר בנו השראה. אך כשהספרים הם ספרי אמנות, צילום, קולנוע ותרבות חזותית, וכשההוצאה בנויה כולה כפרויקט עקרוני וערכי שלא מונע על ידי כסף ורווחים – אנחנו כבר ממש מתמוגגים. כזו היא הוצאת "פיתום" שנוסדה ב־2006 על ידי אסתר דותן, ומאז מרעיפה עלינו ספרים מרתקים ומגוונים שממלאים חוסר מהותי בעולם הספרות העברית. ג'ון ברגר, בוריס גרויס, מחמוד דרוויש וגרייס פיילי הם רק חלק מהשמות שנוספו לנו למאגר הניימדרופינג האינטלקטואלי בזכות פועלה של אסתר דותן.

מי מעורר בך השראה?

"כל אדם שאני נתקלת בו ביומיום ומוצאת לא רק קריירה ואופורטוניזם. וגם: הכתיבה המסאית של רבקה סולניט (Solnit) האמריקאית, במיוחד ההקשר הרחב בספרה על הצילום של מייברידג'; הדמעות שציירה פרידה קאלו על דיוקן שלה שצילם אימוגן קאנינגהם; הקונטרסט בחיים המשותפים של האמנית הפמיניסטית ננסי ספרו (Spero) וצייר שכירי החרב ותאי החקירות – ליאון גולוב (Golub) ; הכתיבה של נועם בן זאב על מוזיקה; המעוף והפוטנציאל הפילוסופי־פוליטי של המושג מטאנויה כפי שמציג אותו בוריס גרויס; רב אמן כאלכסנדר קלוגה. ועוד ועוד".

איפה את רואה את עצמך בעוד עשור?

"מקווה להמשיך עם הוצאת פיתום על פי המודל הנוכחי – מודל של פרויקט עקרוני, להבדיל ממודל עסקי או 'אימפריאלי' אחר".