"מעמד הביניים? אין קבוצה כזאת"

חברת הכנסת הטרייה עדי קול הפכה בעזרת פוסט פייסבוק נוקב אחד על המצב בשטחים לסמן השמאלי של יש עתיד. ארי פינס ניסה להוציא ממנה עוד ציטוטים שיכעיסו את יאיר לפיד - והצליח לא רע (ראו כותרת)

ח"כ עדי קול. צילום: איליה מלניקוב
ח"כ עדי קול. צילום: איליה מלניקוב
8 בספטמבר 2013

בתחילת כהונתה כחברתת כנסת העלתה חברת הכנסת הטרייה עדי קול (37), מקום תשיעי במפלגת יש עתיד ויו"ר הוועדה לפניות הציבור בכנסת, סטטוס ארוך בפייסבוק בעקבות סיור שערכה בשטחים.

בין היתר כתבה שם "גם אם אעלה תמונה של המכלאה הקפואה והמזוהמת במחסום קלנדיה בה עברתי אתמול בשובי מרמאללה, לא תוכלו לראות ובטח שלא להרגיש את ההשפלה ואת העלבון שחשתי ושחשים פלסטינים בעלי אישורים הנאלצים לעבור בה יום אחרי יום… אין תמונה וגם לא סרט שיוכלו להסביר את חוסר ההיגיון המשווע שהוביל לכך ששכונת קלנדיה, השייכת מוניציפלית לירושלים (ותושביה משלמים ארנונה), לא מקבלת שירותים בסיסיים מישראל, מכיוון שהיא נמצאת מעבר למחסום, אך גם לא מקבלת שירותים מהרשות הפלסטינית כי היא לא בשטחי אחריותם. שכונה שהיא שטח הפקר".

בהמשך הסטטוס סיפרה קול על חבר מרמאללה בשם אמג'ד, שגילה ששני ילדיו, בני 10 ו־12, זרקו אבנים על חיילי צה"ל לאחר משחק כדורגל בשכונה, וכעת הוא חושש לשלומם. "יכולתי להעלות תמונות, אבל אני לא רוצה", היא סיכמה בסוף הסטטוס. "תמונות היו משוות למצב ניחוח של נורמליות. אין שום דבר נורמלי בחיים ברמאללה ושום דבר נורמלי בכך שאנחנו מאפשרים לזה לקרות!". הפוסט זכה ליותר מ־600 שיתופים ויצר הרבה הדים ברשת ומחוצה לה – קודם כל, כי הוא מיקם את קול כסמן השמאלי ביותר במפלגת מרכז, שהייתה עסוקה עד עכשיו בעיקר בגיפופים עם הימין; ושנית, משום שהיה משהו בכנות שבה הוא נכתב שהיה יכול לחדור אפילו שכפ"צ של מג"בניק – בלי ססמאות קליטות, בלי אמירות לפידיות שמשתמעות לשתי פנים ובלי מחשבה על התגובות המתלהמות שפוסט מסוג זה עלול לעורר.

והוא אכן עורר. "הפתיעו אותי התגובות לפוסט שלי, שהיה באמת מאוד הומני ולא שמאלני־קיצוני כמו שעשו ממנו", אומרת קול. "זה שאנחנו חיים במדינה שבה אם יש לך חבר ערבי אז אתה ישר מתויג כשמאל קיצוני, זה מזעזע בעיניי. נדהמתי מהברבריות ומזה שקראו לי בכל מיני שמות כמו 'זונה של ערבים', וזה עוד היה הדבר הכי עדין שנאמר שם. אנשים אמרו שהם מקווים שיהרגו אותי. זה רק חיזק את הבחירה שלי להיות במפלגה כמו יש עתיד, כי האמירה הזאת שאנחנו לא ימין ולא שמאל ושצריך למצוא פתרון ביחד, היא אמירה שמחברת. התגובות שכתבו לי הן אנטי־דיאלוג, שום דיון לא יכול להתפתח מהן. הפכו אותי ישר לשמאלנית־קיצונית, וזה מצחיק, כי אני חושבת שאין ביש עתיד אדם אחד שלא יסכים איתי על האמירות שלי".

את בטוחה בזה?

"כולנו מסכימים שצריך לפתור את הבעיה ולטפל ביצורי כלאיים כמו קלנדיה שהיא בשטח ישראל אבל לא מקבלת ממנה שירותים בסיסיים – זה ברור. אנחנו אולי לא מסכימים על הפתרון, אבל כולנו חושבים שצריך לעשות משהו בנידון".

רווחים כלואים זה פופוליזם

כשיאיר לפיד דיבר על פוליטיקה חדשה, הוא כנראה התכוון לקול. על חוסר הניסיון שלה בתחום היא מפצה ברקורד מרשים בתחום החינוך והחברה. היא גדלה בישוב רמות שבים האמיד, עשתה דוקטורט במשפטים באוניברסיטת קולומביה, וכשחזרה לארץ ב־2005 הקימה את אוניברסיטה בעם, תוכנית המאפשרת לאוכלוסיות נזקקות וחסרות השכלה ללמוד קורסי מבוא באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון (עד סוף הסמסטר הנוכחי היא גם ממשיכה לנהל את התוכנית ולהרצות במסגרתה, במקביל לעבודתה כחברת כנסת). לפני כן הספיקה ליזום את תוכנית דיני רחוב שנועדה לשקם נוער עבריין באמצעות חינוך, ולייסד את מרכז ברירה, שהציע בין השאר ייעוץ משפטי חינם לנזקקים וסדנאות חינוכיות לנוער במצוקה. טבילת האש הפוליטית שלה הייתה ב־1999, אז מונתה לרכזת השדולה לקידום מעמד הילד בכנסת ושימשה כעוזרת של חברת הכנסת שעמדה בראש השדולה, תמר גוז'נסקי. פעילותה החברתית זיכתה אותה בפרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים בשנת 2010 ובאות אומ"ץ ואות ספרא למצוינות חברתית ב־2012. כיום היא גרה ברמת אביב ונשואה לאילן קנט, רופא שפגשה כשהדריך באוניברסיטה בעם.

מה המטרות שלך כחברת כנסת?

"בעיניי המדינה צריכה לקחת אחריות גם על החינוך לסטודנטים ולאנשים מבוגרים, ולא רק לילדים עד גיל 18. אני לא חושבת שכולם צריכים ללמוד באקדמיה, אבל אני כן חושבת שלכולם צריכה להיות אפשרות. זה עניין של שוויון הזדמנויות. יש גופים שהם מעוותים בעיניי ודורשים שינוי מהיסוד, כמו למשל ביטוח לאומי, ובכלל אני חושבת שההתייחסות לאוכלוסיות מוחלשות כעלוקות של החברה, שבוחרות לחיות בעוני או לא לעבוד ואנחנו צריכים לחנך אותן אחרת, זאת תפיסה בעייתית. זה משהו שאני רוצה לשנות".

אולי כדאי לך להתחיל עם יו"ר המפלגה שלך. הוא זה שמתייחס לערבים ולחרדים כעלוקות שחיות על חשבון מעמד הביניים.

"התפיסה שלו אומרת שמעמד ביניים חזק יכול לעזור גם לאוכלוסיות מוחלשות, שזאת תפיסה נכונה, כי ככל שיהיה יותר כסף ממסים, יהיה קל יותר לעזור לחלשים. זאת כלכלה בסיסית. אבל אני באופן אישי לא אוהבת את ההגדרה 'מעמד ביניים'. זאת קבוצה שלא קיימת, אף אחד לא יודע מי היא. האוכלוסיות המוחלשות היום אלה אנשים שפעם קראנו להם מעמד ביניים. רוב העניים במדינה הזאת עובדים, וגם יאיר מדבר על אנשים שעובדים אבל לא מתפרנסים מספיק. המטרות של יש עתיד, כמו להוריד את יוקר המחיה ולאפשר חיים בכבוד, לגמרי תואמות את התפיסה שלי".

מה עם הגזרות? זאת לא הוכחה לכך שללפיד לא אכפת מהשכבות המוחלשות ואפילו לא ממעמד הביניים?

"בעיניי זה לא תקציב שמייצג חוסר אכפתיות, אלא את הצורך למלא את הבור של 35 מיליארד ש"ח שהגיע עם התפקיד. אחד הדברים שמטריפים אותי זה שאחרי המחאה ובעקבות ועדת טרכטנברג ביבי נתן הטבות מרחיקות לכת. כל ההטבות האלה חרגו באופן בלתי הגיוני מהתקציב ועכשיו לפיד צריך לתקן את זה ולחטוף על הראש, ואם זה לא מספיק אז גם ביבי בא ואומר שהוא יבטל את הגזרות ויציל את היום. אני חושבת שהמבחן האמיתי לא יהיה בשנה הזאת וגם לא בזאת שאחריה, זה פתרון לטווח ארוך. במקביל לגזרות אנחנו נילחם בריכוזיות, ואם ב־2015 יעלה לכולנו פחות לחיות, נדע שזה היה שווה את זה".

אבל למה לקחת דווקא מהחלשים, ולא רק ממדרגות המס הגבוהות? למה לא לבטל את חוק הרווחים הכלואים?

"הרווחים הכלואים זה פופוליזם. אחד הדברים שלפיד חזר ואמר השבוע זה שצריך לתקן את הטבות המס שניתנות לחברות ישראליות, ואנחנו נטפל בזה. כביכול אתה יכול לשאול למה לא עשינו את זה עכשיו, אבל הרווחים הכלואים לא יכניסו כסף למדינה מחר בבוקר, אלה דברים ספקולטיביים. צריך פתרון עכשיו כי הגירעון הוא עכשיו. לגבי המיסוי, כדי להגיע לסכומים שרצו היו חייבים לפגוע בכל מדרגות המס. זה תקציב שפוגע בכולם, אין מישהו שלא נפגע, כולל העשירים".

דבר אחד שלא ברור לי, זה איך אחרי שכל הקמפיין דיברתם על כמה שהחינוך הוא הדבר הכי חשוב בעולם, לפיד הולך ומקצץ מיליארד וחצי ש"ח מתקציב החינוך.

"אני לא חושבת שמישהו יכול להגיד שלא אכפת לנו מהחינוך אחרי שנאבקנו בשן ועין על תיק החינוך. לכן אם מקצצים גם בחינוך סימן שלא הייתה ברירה. הגנו על נכים ועל ניצולי שואה ועל קשישים. המטרה הייתה לא לפגוע באנשים שכבר אין מה לקחת מהם. גם בבריאות פגעו למרות שזה תיק שלנו. זה רק אומר שהיה צריך לקחת מכל מקום".

אולי לפיד פשוט לא כשיר להיות שר אוצר?

"אני ממש לא מסכימה איתך. אנשים התנערו מהתיק הזה מהרגע הראשון. לשלי יחימוביץ' הציעו ראשונה והיא ויתרה עליו. כל מי שהיה מקבל את התפקיד הזה היה צריך להתמודד עם הגירעון, ידענו את זה כל הבחירות, זה היה ברור שמי שייכנס לאוצר יחטוף. אז אתה יכול להגיד שלפיד לא כשיר, אבל הוא מתקן טעויות של אחרים, אז אולי הקודמים לא היו כשירים?".

מוכנה להתפשר

בואי נדבר על המבנה של יש עתיד. הקטע הזה של מנהיג שממנה את כל המועמדים לפי ראות עיניו, זה לא אנטי־דמוקרטי? "בינתיים אני חושבת שהמבנה הזה הוכיח את עצמו. בזכותו הגיעו למפלגה אנשים שהם לא פוליטיקאים, ואני חושבת שזה שינוי מרענן. זאת הייתה הדרך היחידה לעשות את זה. בסיבוב הבא יהיה אותו דבר כי כל מפלגה צעירה צריכה איזשהו בסיס כדי להתפתח ולהתייצב. פריימריז היו מעלימים את המפלגה הזאת ברגע. אתה קורא לזה אנטי־דמוקרטי, אבל קבלני קולות כמו חיים כץ זה יותר דמוקרטי? הפריימריז של העבודה זאת דמוקרטיה? בפעם האחרונה שבדקתי התנהלה חקירה לגבי קניית קולות של עמיר פרץ. אני חושבת שהפריימריז כפי שהם נערכים היום הם מסוכנים מאוד".

אחד העקרונות של המפלגה היה שוויון מלא בין נשים וגברים, ובכל זאת, מתוך חמישה שרים יש רק אישה אחת.

"אני מאמינה שבסופו של דבר כדי להיות שר צריך ניסיון וצריך יכולת לנהל מערכות גדולות".

ולנשים אין את היכולת הזאת?

"לא לנשים שלנו. חוץ מיעל גרמן, אני חושבת שאני היחידה עם ניסיון ניהולי, אבל היו לי רק 20 עובדים, ואני לא חושבת שאפשר להשוות את זה לאיזשהו משרד ממשלתי".

גם ללפיד אין ניסיון ניהולי, והוא שר האוצר.

"יאיר לפיד הרים מבצע של 102 מטות ו־15 אלף מתנדבים. זה ארגון די גדול שהוא הקים בשנה אחת, ואני חושבת שהוא קיבל על זה את הקרדיט של הציבור".

עם הרקורד החברתי שלך, העבודה שלך עם תמר גוז'נסקי והאמירות נגד הכיבוש, נראה לי שדווקא היית מתאימה למפלגת שמאל.

"אני לא חושבת. אם יש משהו שהבנתי בכנסת זה שהשמאל הפך להיות מאוד שולי, הוא אפילו לא מנסה להיות רלוונטי. הוא רק רוצה להיות הצהרתי ולזרוק מהיציע הערות הכי קיצוניות וחד־צדדיות בלי להבין שצריך לנהל איזשהו דיאלוג כדי להתקדם".

אפשר בכלל לנהל דיאלוג עם אנשים כמו אלה שהגיבו על הסטטוס שלך?

"אין ברירה, אנחנו חייבים לדבר. אני ואורית סטרוק צריכות לשבת ולחשוב על פתרון, אפילו שאנחנו לא מסכימות על 90 אחוז מהדברים, כי עם האנשים האלה אנחנו חיים. המדינה הזאת היא לא תל אביב. מדינת תל אביב תצטרך מתישהו להתחיל לדבר בשפה של מדינת ישראל".

האם את יכולה באמת לנהל דיאלוג עם מישהי כמו אורית סטרוק, שהציעה לאחרונה להתיר למתנחלים לירות על פלסטינים שמאיימים להם על הרכוש?

"לאורית סטרוק יש מטרה מאוד ברורה – היא רוצה להחיל את חוקי מדינת ישראל על יהודה ושומרון ולספח את השטחים. במסגרת הכללים זה מותר. זה מה שהיא באה לייצג וזה לגיטימי. שתינו פעילות למען זכויות אדם, אצלה זה פשוט לא כל אדם, אלא רק ההוא של חווה".

זה בדיוק ההפך מהמהות של זכויות אדם. ולאפשר ירי בפלסטינים זה הרבה מעבר להחלת חוקי המדינה בשטחים. אם כבר, זאת המטרה של הגורמים המתונים יותר בבית היהודי.

"אני לא בטוחה. אני לא מכירה אותם אחד אחד, אבל אני יודעת שיש שם מגוון דעות, כמו שיש אצלנו. חלקם בעד ארץ ישראל השלמה וחלקם לא, אבל הם מייצגים אחוז גדול מאוד מהציבור. אפשר להגיד שוב ושוב שהם מפלגת ימין אזוטרית, אבל הם לא. איתם אנחנו צריכים לדבר, והם הראשונים שרוצים לחזור לשולחן המשא ומתן, גם אם הם לא מאמינים שייצא מזה כלום. הם מוכנים לדבר, עם זה אין להם בעיה".

אבל מה הטעם בלדבר אם לא ייצא מזה כלום?

"כשהייתי ברמאללה פגשתי פרופסור פלסטיני לסטטיסטיקה, והוא אמר לי שיש במתמטיקה בעיות שאף פעם לא הצליחו לפתור. 3,000 שנה ועדיין אין פתרון. הבעיה של חלוקת הארץ היא כזאת, והשאלה היא אם נמשיך ללכת עם הראש בקיר ולנסות להבין איך מחלקים, או שנחפש שאלה אחרת. לדעתי צריך פתרון יצירתי, כי על שתי מדינות אנחנו לא מצליחים להסכים, ומדינת האפרטהייד שמציע הבית היהודי זה בטח לא פתרון אפשרי, אז אולי צריך לחשוב על פתרון אחר".

את ואיילת שקד ניסחתן לאחרונה הצעת חוק משותפת להקמת מאגר מחירים ארצי למוצרים ברשתות השונות שיהיה נגיש לצרכנים. מבחינה אידיאולוגית אתן מייצגות שני קטבים כמעט בספקטרום התל אביבי. איך אתן מסתדרות?

"אני חושבת שיש מעט תל אביבים שהיא מייצגת אותם, אבל כן, אנחנו מסתדרות. רוב התל אביבים חושבים שאנשים בבית היהודי הם לא אינטליגנטים ולא מתקדמים, אבל הנה, יש להם את איילת שקד. השאלה מה עושים עם זה. אז אמנם אנחנו לא מסכימות על נקודה מאוד בסיסית, אבל עובדה שיש דברים שאנחנו כן מסכימות עליהן".

עם חיים כץ מהליכוד, לעומת זאת, כבר יצא לך לריב. עוד לפני הבחירות תקפת אותו בנאום שנשאת בפאנל משום שאמר לך מאחורי הקלעים שנבחרת בגלל איך שאת נראית.

"זה היה הפאנל הראשון שבו השתתפתי. אני חושבת שזה היה לא ראוי, ההתייחסות הזאת לנשים ולאנשים בכלל. היום אני מבינה שזאת הדרך שבה הוא מדבר עם העולם ולא צריך לקבל אותה, אבל גם לא להתרגש ממנה. ככה זה חיים כץ, אבל זה לא אומר שאני לא יכולה לעבוד איתו, כמי שעומד בראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות".

מה לגבי ליברמן? כמשפטנית, את חושבת שזה ראוי שישריינו לו את התפקיד בעוד שמתנהל נגדו משפט פלילי ושבינתיים אנחנו נשארים בפועל בלי שר חוץ?

"כל עוד זה חוקי מותר לו להשתמש בפרצה הזאת, אבל אני לא חושבת שזה ראוי וצריך לפעול כדי לשנות את החוק בנושא, כי מצב כזה הוא באמת בלתי אפשרי".

את לא מרגישה רע עם זה שאת חלק מקואליציה עם כל האנשים האלה?

"ממש לא, כי תחשוב מה היה אם לא הייתי שם. אני חושבת שעדיף לי לנסות להשפיע מבפנים בכל דרך שאוכל, מאשר לשבת בחוץ ולהגיד לכולם כמה אני צודקת. אני יכולה להשפיע על הסיעה שלי כדי לעצור חקיקה לא דמוקרטית. רק בשבוע שעבר אורית סטרוק ניסתה להעלות הצעה להחיל את חוק עידוד התיירות ביהודה ושומרון ואנחנו הפלנו את זה. אם לא היינו שם, זה היה עובר. וזה משהו שהולך לחזור על עצמו הרבה בשנים הקרובות".