סמים 2.0: מדוע ארגוני הפשע עדיין מתעשרים על חשבוננו?

יש אנשים שלא עולה להם. זו תופעה עצובה ושכיחה מדי. מייק פאואר (43) מזוהה עם תופעה הפוכה, שלמרבה הצער לא באמת קיימת. מאז הרייבים של תחילת שנות ה־90, כשהבריטים רק החלו לגלות את האקסטזי, לא לגמרי ירד לו מהנושא. בהשפעת הרומנטיקה של הדלקות הראשונות בהיסטוריה, פנה פאואר לקריירה עיתונאית שהוקדשה ברובה לסמים. ב־16 השנים האחרונות הוא חקר את הנושא כאשר עבד באיים הקריביים כפרילאנסר, נשלח מטעם רויטרס לפנמה והכיר מקרוב את תעשיית הקוקאין בקולומביה. היום הוא חי בלונדון וכותב בעיקר עבור "הגרדיאן".

ספרו הראשון של פאואר, "Drugs 2.0", הוא לדבריו ניסיון לנסח את תולדות השימוש בסמים – מלעיסת עלי בטל (הגרסה הצפון וייטנאמית לגת) בסביבות 9,000 שנים לפנה״ס ועד תחליפי אסיד ואקסטזי הניתנים להזמנה באינטרנט. אך מעבר למהלך ההיסטורי, אפשר לקרוא אותו כספר ביקורתי המזהיר מפני המצב הכאוטי והמסוכן שאליו הגיעה תעשיית הסמים בזמננו.

העיקרון הזה מתבהר כבר בהקדמה למהדורת פברואר 2014: פחות משנה חלפה ממהדורת מאי 2013 (אז יצא הספר לראשונה), וחלק גדול מתחליפי הסמים החוקיים שתועדו בו על ידי פאואר כבר נאסרו לייצור ולמכירה בעולם. לכל אחד מהם קם תחליף חוקי למחצה (כלומר, עד שתיקבע אי חוקיותו) ימים אחדים לאחר מכן. נוסף על כך, פאואר מעדכן כי חנות הסמים המקוונת הגדולה בתולדות האינטרנט, Silk Road, נסגרה באוקטובר 2013 והעומד מאחוריה נעצר על ידי ה־FBI. במהדורה הבאה הוא יצטרך לציין שבנובמבר 2013 עלה לאוויר Silk Road 2.0. גם הוא כבר לא קיים.

תעשיית הסמים נמצאת תמיד צעד אחד לפני החוק: רכיב כימי נאסר לשימוש, מפתחים מניפולציה הכימית שתוכל להחליפו והתרכובת המשודרגת משווקת באינטרנט באופן חוקי עד לפעם הבאה. המאפיין העקבי היחיד של סצנת הסמים האינטרנטית, כפי שטוען פאואר, הוא שינוי מתמיד. בכל הנוגע לסמים, שינויים הם דבר גרוע למדי. "יש קבוצה מצומצמת של סמים שאנשים באמת מחפשים: LSD, קנאביס, פטריות, קוקאין ואקסטזי", הוא מסביר. “את חלקם אנו מכירים מאות שנים, ואת חלקם עשרות שנים. מבחינה טוקסיקולוגית הם לא בהכרח מסוכנים יותר מאלכוהול, ויש לנו מספיק מידע עליהם ועל הכמויות שבהן יש לצרוך אותם. אבל אם יש משהו שלמדתי מהעיסוק שלי בתחום הזה, הוא שאנשים יהיו מוכנים לקחת כל סיכון בשביל להתמסטל. גם אם מדובר בהתנסות בתחליפים שהם לא מכירים, זבל המוגדר כחוקי, ולכן עושה רושם פחות מסוכן. חוץ מזה, התעשייה, כפי שהיא מתנהלת היום משרתת בעיקר את הפשע המאורגן, וזה לא חייב להיות ככה".

לגליזציה של קנאביס, MDMA ו־LSD תפתור את הבעיות האלה?

"אני לא אוהב את המונח לגליזציה. זו בחירה קלה. אנחנו צריכים להשתמש בשיח אחר ולדבר על סוגים שונים של רגולציה. העובדה שסמים מוצאים אל מחוץ לחוק לא משפיעה על הזמינות שלהם, אלא רק על האיכות ועל המחיר. לא חוקי להשתמש ב־MDMA, אבל עדיין אפשר להשיג אותו, פשוט באיכות ירודה ובמחיר גבוה. המטרה צריכה להיות השתלטות על השוק. לאפשר מכירה של סמים, אך כאלו המפוקחים על ידי המדינה. לדאוג שהם יימכרו בכמויות קטנות, לצרף להם אזהרות והוראות שימוש וכמובן לא למכור לקטינים. הכי חשוב, הסמים האלה יסופקו על ידי אנשים בעלי אחריות כלשהי. סוחר הסמים הממוצע לא שואל אותך בן כמה אתה כשאתה קונה ממנו משהו, הוא רק רוצה את הכסף שלך".

להרבה אנשים זה יישמע קצת קיצוני. בכל זאת, מדובר בחומרים שלחלקם יש השפעה לא קלה.

"אנשים לא שואלים את השאלות הנכונות. הסמים האלה זמינים גם ככה. קנאביס יכול לצמוח בכל מקום. הוא יכול להימכר בדולר לגרם. הכסף הזה הולך לארגוני פשע שלא מבזבזים אותו על דברים חיוביים, אלא על פאקינג מכוניות יוקרה. איפה שהוחלה לגליזציה של קנאביס בארצות הברית, הקרטלים נבלמו. הם הפסיקו לייבא סמים כי זה כבר לא משתלם להם, ואני אוהב לראות גנגסטרים מפסידים כסף. נתחיל עם קנאביס, ואז נעבור ל־LSD ולפטריות – חומרים לא מסוכנים שלא הרגו אף אחד מעולם בצורה ישירה. אם זה יעבוד, נעבור ל־MDMA טהור. נגביל כל אדם לארבע רכישות בשנה. ואם גם אז יצמח שוק שחור? נחשוב איך להתמודד איתו".

בספר שלך אתה מקדיש פרק שלם לאקסטזי, וכותב על אלכסנדר שולגין, הכימאי שפיתח את ה־MDMA, בהערצה מסוימת. אתה מאמין שהוא שינה את ההיסטוריה של הסמים יותר מכל סם אחר?

"בהחלט. הרבה יותר אנשים השתמשו באקסטזי בהשוואה לסמים הפסיכדליים שקדמו לו, כמו LSD. הוא חצה מעמדות ותרבויות והגיע למיינסטרים. אני חושב שהעובדה שהוא נמכר בטבליות מסומנות, צורה שאנשים הכירו מעולם הרפואה, הקלה על אנשים לקחת אותו – באופן סימבולי כמובן".

[interaction id="54a416f208b0f989512a0ed9"]

התקופה הזו, כפי שהזכרת בספר, היא גם מה שהוביל אותך לצלול לתחום.

"זו בהחלט אחת הסיבות. בתחילת שנות ה־90 הפריע לי שהייצוג של האקסטזי בתקשורת היה רחוק מהחוויה האישית שלי. אני תופס אותה כתקופה מהפכנית שבה צמחה תת תרבות מתוך רחבת הריקודים כאנטיתזה למורשת של מרגרט תאצ'ר. ההתחברות הזו של אנשים הייתה אקט פוליטי לכל דבר. היא חתרה תחת הניכור הקפיטליסטי. כשראיתי ששוק האקסטזי קורס אל מול תחליפים חוקיים, זה עניין אותי. כעיתונאי אני נמשך לסקופים, ולכן פרסמתי את האייטם הראשון שעסק בתופעת המפדרון (חגיגת בגרסתו הישראלית – ג"פ). הרגשתי שאף אחד לא מדווח על התופעות האלו כמו שצריך. כולם כותבים בולשיט. האמנתי שאני, כמי שהיה שם, יכול לעשות את זה טוב יותר".

תזכיר לי מי אתה?

יש הרבה מקום לגאווה ישראלית בכל מה שקשור לסמים באיכות גרועה בכלל ולסמי פיצוציות בפרט. ישראל הייתה המדינה הראשונה שבה הופץ המפדרון. ב־2008 הפך החגיגת לתופעה של ממש: הוא הוסנף בחניון של הריף רף ומחוץ למועדונים בנמל, והוזרק על ידי נרקומנים בתחנה המרכזית. לרגעים היה נדמה שנמצא המכנה המשותף שימחק את שסעיה של החברה הישראלית – אך החלום נגוז עם הוצאתו אל מחוץ לחוק ב־2010, כפי שנעשה גם ברוב מדינות אירופה.

כדי לדעת מעט יותר על שוק הכימיקלים החוקיים בישראל פניתי לאורן ליבוביץ', יו"ר מפלגת עלה ירוק המתכוננת לבחירות לכנסת ה־20 ומייסד המגזין האינטרנטי “קנאביס". אף שתיאמתי עמו שיחת טלפון ערב לפני, כשהתקשרתי בבוקר כבר לא היה לו מושג מי אני. כשאתם מצביעים לעלה ירוק, אתם יודעים בדיוק למי הקול שלכם הולך.

“תופעת התחליפים החוקיים מוכיחה את הכישלון של המלחמה בסמים ואת הנזקים שהיא גורמת. אלו חומרים מסוכנים שמיוצרים במעבדות ונמכרים בטלפון, באינטרנט ואפילו בפייסבוק. אם קנאביס היה חוקי, היה אפשר למנוע את כל זה".

נכון לעכשיו מיסטר נייס גאי, תחליף קנאביס סינתטי, הוא עדיין סם הפיצוציות הפופולרי בישראל?

"כן, הנייס גאי, שהוא ומבסוטון זה בערך אותו דבר בשמות שונים, שולט בשוק. זה חומר רעיל שאפילו מי שפיתח אותו, ג'ון וו. האפמן, טוען שהוא מסוכן לשימוש של בני אדם" (בתקשורת הישראלית דווח על כמה מקרים שבהם נייס גאי הוביל משתמשים להתקפים פסיכוטיים – ג"פ).

מאיפה החומרים האלה מגיעים אלינו?

"ארגוני פשע מנצלים את הפוטנציאל הכלכלי הזה. יש להם כסף, עורכי דין טובים והם לא מפחדים מהמשטרה. הם מקימים מעבדות, קונים את הציוד הדרוש ומפיצים אותו. בחלק מהמקרים חומרים מגיעים אלינו גם דרך רצועת עזה וגבול לבנון".

בישראל משווקים תחליפים סינתטיים גם ל־LSD (25i ותחליפיו החוקיים) וכן גרסאות מפוקפקות לסמים אחרים. מדוע תפיסת הלגליזציה של עלה ירוק לא כוללת אותם?

"אנחנו מתמקדים באבסורד הכי גדול. אתה יכול להחזיק בקבוק של ליטר וחצי מים מהולים באסיד ואף שוטר לא יוכל להבחין בזה. הרדיפה של המשטרה אחרי משתמשי קנאביס היא המכעיסה באמת".

אחרי שעלה אחוז החסימה, אתה עדיין מאמין שלעלה ירוק יש סיכוי להיכנס לכנסת?

"בטח, רק לפני חודש פורסם סקר שניבא לנו חמישה מנדטים. יש בישראל חצי מיליון משתמשי קנאביס, ורובם מצביעים לאנשים שמוכנים לשלוח אותם לכלא".

בחזרה לפאואר. הוא מספר לי שישראל ידועה בתרבות הסמים המפותחת שלה, ואני אפילו לא בטוח שהוא מודע לקולוניה הפסיכואקטיבית שהקמנו בהודו. "תופעת החגיגת הייתה אחד הטריגרים שהביאו אותי לכתיבת הספר", הוא אומר. "ב־2008 היה מחסור רציני ב־MDMA ובאנגליה לא היה כמעט כלום. ברווח הזה נכנס המפדרון ושינה את כללי המשחק בכל העולם".

אצלנו התרכובות החוקיות למחצה נמכרות בקיוסקים הרבה יותר מאשר באינטרנט. זו תופעה ייחודית?

"לא ממש. גם בלונדון הסמים האלה נמכרים בכל מקום. מפדרון נמכר אפילו במזנוני פיש אנד צ'יפס. בשביל בתי עסק זו פשוט הזדמנות לעשות עוד כסף. בכל זאת אני חושב שהמהפכה האמיתית בעשר השנים האחרונות מתרחשת באינטרנט, שבו אנשים יכולים לקנות את הדברים האלה בכמויות גדולות ובלי שאף אחד יעצור אותם".

אתה מציין בספר שהמאפיה הישראלית משחקת תפקיד מרכזי בשוק ה־MDMA העולמי. זה מסקרן.

"הסמים מיוצרים על ידי כימאים בהולנד ובבלגיה. ישראלים ורוסים עושים את רוב עבודת ההפצה, והמאפיה הסיציליאנית דואגת בעיקר לכסף".

בספר אתה טוען כי החקיקה הבעייתית נגד סמים היא שמעניקה להם את האפיל המסתורי שמהווה את עיקר כוחם, ולאחר שניקח מהם את זה נישאר רק עם כימיה. כשיהיה מדובר רק במולקולות, מי בכלל ירצה להשתמש בהם?

"אני בן 43, יש לי ילד ואין לי כוונה להתנסות עוד בסמים, אבל אני בהחלט חושב שהאיסור על השימוש בהם הוא זה שהביא לתרבות שנוצרת סביבם. מה קורה לך בעצם כשאתה מעשן מריחואנה? אתה נהיה רעב, ישנוני וצוחק משטויות. איך בדיוק זה הפך לתרבות עולמית?".

כשהוא שואל אותי מה סם המסיבות הכי נפוץ כרגע בתל אביב, אני משיב שבשנים האחרונות MDMA בצורתו הגבישית זוכה לעדנה מחודשת. לדבריו זה נובע מתרכובת שפותחה ב־2011 על ידי כימאים הולנדים שמצאו דרך יעילה להחליף את ה־PMK הנוזלי שדרוש ליצירת הסם (מרכיב שאינו חוקי ולכן קשה להשיגו) ב־PMK glycidate מוצק שניתן לייבא מסין. בתהליך הזה, המכונה “Masking", אפשר לסנתז סם חזק יותר מזה שהכרנו בעבר. כמו תמיד, ההולנדים באים לנו טוב.

"Drugs 2.0: The Web Revolution That's Changing How The World Gets High". להשיג באמזון